אני די מסכימה איתך טל, למה ליסוע אם מראש את קובעת עובדות קשות בשטח?

קודם כל והכי חשוב זה להשאיר את הראש פתוח להכרויות ומפגשים עם אנשים קצת שונים ממך, הודו היא לא רק עוני, זוהמה, ריחות מסריחים וחרקים מגעילים, אבל כן תצטרכי להתמודד עם התופעות האלה כבר בהתחלה, שלא יהיו לך ספקות לגבי זה, גם אם את ישנה במלון 5 כוכבים, בסופו של דבר תצאי מהמלון ותסתובבי קצת ותתקלי בתופעות הנ”ל. אז אם את הטיפוס הנגעל שלא מסוגל להתעלות מעל זה ולסנן את זה, אין לך מה לעשות שם. נקודה.

אני אישית, טיילתי שנה שעברה למשך חודש בצפון הודו ואני יכולה להעיד על עצמי שאני לא הטיפוס הכי מתחבר, יצא לי להכיר אנשים שלא התאימו לי ונאלצתי להפרד מהם. בסוף מצאתי חברים שהתאימו לי יותר. לא הייתי מגדירה את עצמי טיפוס סטלן, אבל תצטרכי להתגבר על זה גם. אם זה מפריע לך ברמות שמונעות ממך להכיר ולהתוודע לאנשים שונים ממך, זה קצת בעייתי ואולי ישאיר אותך קצת בודדה.

הייתי בוויפאסנה וברחתי אחרי יומיים, אז כנראה אני בעצמי לא כזאת רוחנית, שוב זה לא מנע ממני להנות מהשהייה שלי בהודו, להיפך, הכרתי חברה ישראלים נהדרים שאיתם טיילתי במשך שבועיים.

תזכרי, הרעיון הוא להשאיר את הראש פתוח ולא להגיד זה לא מתאים לי וזה מגעיל אותי, אם את לא מסוגלת לעשות את זה…חבל,
את פשוט לא תהני!

אני לא אומרת את זה כדי להפחיד אותך, יכול להיות שאם תסעי את תצליחי להתגבר על כל החששות ורגרסיות שלך ותעברי חוויה מזככת מדהימה. מי יודע אולי תצליחי להתגבר ולעשות דברים שלא חשבת שאי פעם תצליחי לעשות.
אני פשוט לא רוצה שיהיו לך איזשהם ספקות לגבי ה”בעיות” שבדרך.