דינמיקה של טיול – המשך

רציתי להגיע משהו גם בקשר למנאלי – המקומות הידועים בתור משרצות ישראלים ותיירים בכלל הם לא גרועים… כלומר לא סתם בחרו במקומות האלו. אבל יש עוד מאות מקומות מהממים אחרים. משרצות ידועות כמו פושקר, רישיקש, ודרמסלה – הם מקומות מאוד מיוחדים לדעתי שלמרות היותם משרצה שווה להיות בהם בגלל האנרגיות (לפעמים זה גם נחמד לשבת קצת במשרצה – אני לא קיצוני נגד – אבל אני בדרך כלל משמיע פה ובהרצאות קול קיצוני כאפליה מתקנת נגד הקיצונית ההפוכה שהיא שגרתם של רוב המטיילים שלא ממש עוברים בהודו אחרת). משרצות ידועות אחרות כמו מנאלי או קאסול – הם סתם… מנאלי מקום יפה כן… אבל בניגוד לדרמסלה רישיקש ופושקר שבהן יש משהו מיוחד באויר באמת, שם זה … סתם.. סתם הרים יפים כמו בעוד 500 מקומות בהימאצ’אל, אוטרנצ’אל וכו…. הייתי מוותר על מנאלי בכלל. וקאסול ? הכפר הכי פחות יפה בפארואטי – עברתי שם בקטנה לאיזה לילה בדרך לכפרים יותר יפים במעלה העמק. אבל אם חשקה נפשך לשבת ולאכול חומוס עם 200 מסטולים בני 22…. האמת זה דווקא נשמע לא רע אולי ליום יומיים – תעבור שם. אני מפנטז על איזה נסיעה באופנוע בכפרים קטנים בהרים, במיוחד עם אתה עם בת זוג.. ובטח ובטח שתפגשו עוד תיירים ואולי לפעמים לא…

בקיצור, לפעמים טוב לא לתכנן – והטיול שלך יהיה לא פחות מדהים אולי יותר.. בסוף גם תעבור במקומות שחשבת עליהם אל תדאג.. תן להודו לקחת אותך קח את האופנוע סע צפונה והיא תיקח… בסך הכל היא קלה, נוחה ובכל מקום קטן יהיה לך אוכל אנשים נחמדים ומלונות נחמדים.. אז מה רע ? אל תרגיש שאתה “מפסיד משהו” כי נראה לי שזאת הסיבה שאתה רוצה לתכנן לכאלו פרטים.. יש גם תופעה של נסיון לתכנן לעומק שהיא חלק מחרדה מסויימת לקראת נסיעה.. שזה משהו מאוד טבעי לכל הנוסעים… במיוחד להודו.. ואז ההרגשה שתכננת נותנת לך הגנה ותחושת שליטה מפני החרדה.. לרוב גם אלו שמתכננים לא ממש עושים את מה שהם תכננו 🙂