דינמיקה של טיול

להגיע מדלהי לשימלה ביום אחד זה קצת קשה אם כי לא בלתי אפשרי. הדרך לצ’אנדיגר מדלהי קלה והכביש רחב אבל לוקחת 5-6 שעות נסיעה נטו. למה לא לעשות את זה בסבבה בלי לחץ עם הפסקות בדרך ? להגיע לצ’אנדיגר בסבבה אחרי הצהריים – להסתובב קצת לאכול למצוא מלון נחמד.. אתם לא בלחץ. אחר כך מצ’אנדיגר לשימלה הנסיעה הררית ויפה – למה לא לעשות אותה בסבבה ? לעצור לראות את הנוף בצידי הדרך על איזה כוס צ’אי וסיגריה ? פרק את המסע לקטעים קטעים ותהנה יותר לדעתי…

בקשר ללעשות דברים נמרצים בהתחלה ואחרי זה לנוח.. זאת נקודת הסתכלות נכונה.. אבל אני יכול להגיד לך גם נקודה הפוכה בדיוק: להודו צריך להתרגל קצת – אז לפעמים בימים הראשונים בהודו כדאי לך לנוח ולתת לטורים שלך לרדת ולהתרגל אליה – ואז אתה פתאום נכנס להרגשה נינוחה של “בבית” – ואז לצאת להרפתקאות, שאם היית ישר קופץ אליהם בימים הראשונים שאתה בשוק הן היו פחות נעימות….. הודו זה כמו נהר – אתה קופץ פנימה ואז תן לזרם לקחת אותך ותתרגל. אז אילו מהנקודות נכונה ? לא יודע.. איפהשהוא באמצע ? כל אחד ומה שמתאים לו – תמצא לך את התשובה שלך רק הראיתי לך עוד נקודת הסתכלות. אשמח לשמוע עוד דעות של אנשים בנושא

בקשר לאיזה מקומות לעשות ואיזה לא.. הרי שאני לא כזה מומחה – לא הייתי למעשה בשימלה ומאנדי. באופן כללי יש כלכך הרבה מקומות מדהימים בהודו – והמקומות שהישראלים “מדברים עליהם” או “הולכים אליהם” הם כזאת מחט בערימה של שחת…. אני ממליץ על טיול יותר ספונטני ולקיחת המידע לא מישראלים או אפילו ספרים אלא מההודים עצמם.. תעצור במסעדות בדרך ותשאל את האנשים על מקומות יפים לנסוע אליהם – שיא הספונטניות – ותגיע למקומות מהממים. תקלוט על האנשים אם הם נותנים לך “תשובה שבלונית לתיירים” או מדברים מהלב – יש להם את הפנינות בפנים – הם תושבי המקום – הם רק צריכים לחלוק איתך את זה…