גם בצפון אפשר למצוא מקומות אוטנתיים ללא מסות של ישראלים ולחוות חוויות מרגשות.
ולגבי החום, הנה סיפור להמחשה:
הייתי בטיול יום באגרה, שזה טיפה דרומית לדלהי. זה היה בחודש מאי והיה חם בטירוף. הרגשתי שאני הולכת בתוך מפזר חום ענק ואין מוצא. אפילו הטאג’ מאהל לא הצליח לקרר אותי ולא גרם לי להתרגשות מרובה.
החום השפיע על העצבים הרופפים שלי, עד שצרחתי בייאוש בעברית על הרוכלים ההודים שיעזבו אותי לנפשי.
יום אחרי לקחתי אוטובוס למנאלי ועפתי מדלהי כל עוד נפשי בי.
אני מסתכלת על התמונות שצילמתי אז ואני נראית שם סובלת, אפילו החיוך הוא מאולץ.
הודו