אבל בכ”א, זה נורא כיף לשבת ולנגן בערב עם אנשים (וגיטרה זה הכלי האולטימטיבי בשביל זה…), ומעבר לזה הקשר עם המקומיים שזה יוצר פשוט לא יאומן. אני לא אשכח את זוג הזקנות ההודיות שעשו לי קונצרט פרטי באוטובוס בדלהי, ואיכשהו להסתובב זה גם מעלה חיוך על פניו של איש הבטחון ההודי הקשוח ביותר 🙂
הודו