מכות להודים

99.99% מההודים הם בלתי מזיקים בעליל אבל לפעמים מופיע איזה אחד שבהחלט מגיע לו מישפט שדה.
מעשה שהיה כך היה…
בג’יפור אני יושב יחד עם החברה שלי באותם ימים על ריקשת אופניים בדרך למסעדת הפועלים החביבה עלינו בתחנה המרכזית (אין כמו מסעדות הפועלים הללו). היום היה חם ונהג הריקשה התאמץ מאד וזיעתו ניגרה על פניו.
לפתע אני שם לב שהיא מסתובבת והבחורה העדינה הזו צועקת אחורנית “חתיחת בן זונה” ועוד כמה פנינים שמעולם לא שמעתי אותה אומרת קודם.
שאלתי, מה קרה?
והיא אמרה שהודי שרכבנו לידו שלח לה יד לחזה.
ישר עצרתי את הריקשה, קפצתי ומיהרתי ללכת לכיוון האדם החשוד.
בכל זאת, ג’יפור, מולי עמדו איזה 100 גברים במרחק 50 מטר, כולם נראים אותו דבר ובכלל לא ראיתי את האדם הזה מקודם.
כל מה שיכולתי לעשות זה לצעוד בנחישות ולקרוא לעבר ההמון :
you – come here!
להפתעתי, מבין כל האנשים, יצא לו איזה אחד, כולו אומר I’m sorry I’m sorry – ניגשתי אליו ונתתי לו כאפה עצבנית (הפעם היחידה שעשיתי זאת בהודו), וצעקתי עליו תוך כדי תפיסה בצוואר וניענוע שלו – הוא אפילו לא ניסה להתנגד ורק המשיך לומר סליחה אני מצטער.
מייד הגיעו כל ההודים מסביב ושאלו מה קרה. כשאמרתי להם, הם ישר התנפלו עליו והפליאו בו את מכותיהם עד שאפילו אני חשתי צער עליו.
להודים אין אלוהים כשהם מתחראים על מישהו, ואפילו מקלות הצטרפו לחגיגה על גופו (גופתו) של ההודי החרמן.
בכל מקרה לראות תייר צועק או מרביץ להודי, ההודים ישר מרגישים שפגעו בדימוי שלהם עצמם, וזה מעלה את הסעיף של אנשי השאנטי.

אורית,
מקווה שלא תתקלי עוד בכאלה מקרים ואם כן, אל תהססי לצעוק על ההודי, ההודים האחרים כבר יטפלו בו כהוגן במקומך.

אום-שנטי 🙂