אני גם נהניתי אתמול.. אולי נראיתי קצת גמור.. זה בגלל עייפות. היה לי כיף להכיר את האנשים מאחורי התמונות הוירטואליות, והסרט למרות שראיתי פעם שניה עבר לי כמו טיל.. והצחיק אותי מחדש.
סב קוץ’ מילגה ביקשו להתנצל בפני אלו שלא קיבלו שירות הכי טוב – הם טוענים שלא היו ערוכים לטפל בעומס כזה… והאמת היא שאני אשם מכיוון שהנחתי שהקומה האמצעית תהיה פנויה וריקה כרגיל, ולכן אין לי צורך להודיע להם על 20-30 איש שמגיעים. אבל טעיתי ולכן היתה הצפיפות.. אבל היה משהו גם מחם בצפיפות הזאת ביום חורף 🙂
בקשר לסרט – לדעתי הבמאי גאון ! פשוט מקסים רומנטי ונוגע בול בלב בול במה שאנשים עוברים בהודו – וכמובן עם התאהבות בהודו – בכל זאת זה סרט קיצ’י. רק היה חסר לי בסוף הסרט – בסצנה שהוא עומד במטבח שלו – שיגש לחלון – יביט דרכו.. ויראה את החומה הזאת, ויראה מגש שמונח עליה – וילך ויטפס עליה ויראה את הודו שבמחוץ.. מין תמונה וירטואלית כזאת.. אבל הבמאי חשב אחרת ממני 🙂 או לא חשב על זה כלל וסיים את זה בשיחת טלפון במטבח עם המדבקות ההודיות ושיר בוליווד בוקע מהפלאפון… גם סוף חמוד…
הודו