הנה סיפור קטן על סליפר

ראיתי שההודים מבסוטים כשבחורה מנפנפת להם לשלום אז ישבתי בכיף למעלה בסליפר וחשבתי, “למה לא לעשות להם טוב?” ונפנפתי לכולם. האוטובוס נעמד באיזשהו חור, וקבוצה גדולה של בחורים הודים נעמדו מתחת לחלון והחזירו נפנופים וחיוכים באושר. מה שלא ידעתי זה שחלקם עלו לאוטובוס… הם התיישבו בסליפר ממול וכמובן בהו כל הזמן, ככה, בלי למצמץ. אבל בזה הם לא הסתפקו וכמובן הצחילו לטפס לעבר הסליפר שלנו וגם ניסו לפתוח את הדלתות. בלית ברירה התחלנו להכות אותם על האצבעות כאילו היו זבובים. למה כאילו, הם היו זבובים. הוי, זה היה מתיש.
ולמרות הכל, אני דווקא הייתי מבסוטה מהסליפרים, 1.5X1.7 מ’ “שלנו”