תשמעו…יש נסיעות ויש נסיעות…הסליפר לא רע בכלל מהחוויה שלי ונסעתי סה”כ 3 נסיעות. אז ככה: הנסיעה הראשונה שלי בהודו היתה בסליפר מדלהי למנאלי…בכללי אחלה נסיעה רק שאמצע הלילה אני מרגישה שתי ידיים מטיילות (בלשון עדינה) לי על הגוף…קפצתי בבהלה, לא מספיק אני בטראומה של ההגעה להודו, עכשיו זה… ההודי ממש התמזג עם החשיכה כך שלא ראיתי את פניו…דממה באוטובוס ואני צורחת: go away !!!!!!!!
ההוא נבהל וחזר למקומו…מזל שהיה לידי איזה תייר שהתעורר, נו איך אפשר שלא….והתענין בשלומי…
ואז חשבתי לעצמי…הנה כל הסיפורים ששמעתי…עכשיו גם לי יש סיפור. זה היה סיוט וכמובן שא”כ לא יכולתי לישון דקה, רק חיכיתי שהבוקר יאיר ושכבר נגיע ליעד!
המצחיק הוא שדאגתי להיות עם ישראלים (אותם הכרתי כשרכשנו את הכרטיסים) בנסיעה הזו, רק שהם לא שמעו אותי צורחת ולא הבנתי איך !?
טיפ חשוב,
אני ממליצה ממש, לעשות את הנסיעות עם חברים או עם אנשים שאתם מכירים ולו הכרות בסיסית…זה מאוד חשוב…הנסיעות הן ארוכות ומיגעות, עם הפתעות רבות ומי שהיה בהודו יודע בדיוק על מה אני מדברת…ולכן אם יש חברים זה הופך את הנסיעה למשהו אחר לגמרי.
שמרו על עצמכם !