בהג’ן הוא אכן מה שאמר שבי, שירים עם הרבה מילים, לרוב בהינדי, ותוכן דתי או דבקותי עממי. קירטן יכול להיות אחד מכמה דברים. אצל הסיקהים זו מילה נרדפת ל shabad – המנוני דת עם יחסית הרבה מנגינה ויחסית הרבה מילים – לרוב כאלה שנכתבו על ידי אחד מהמורים הסיקהים ונמצאים בספר הקדוש שלהם. קצת כמו בהג’ן אצל ההינדים. חוץ מזה בהקשר ההינדי והצפון הודי מדובר גם בשירים עם מנגינה יחסית פשוטה ומעט מילים – לרוב מנטרה אחת או אחד משמות האל – שעליהם חוזרים הרבה פעמים, ונראה שהשואל התכוון לזה לפי הדוגמאות שהוא מביא. לרוב השיר בסגנון “שאלה ותשובה” – מוביל השירה שר משפט והקהל חוזר על אותו המשפט. בעבר היו שרים קירטן במרכז שיבננדה ליוגה בירושלים אבל אני לא יודע אם גם היום עושים את זה – אפשר להתקשר ולשאול. העיקר בקירטן הוא החוויה של להשתתף בו ולא כל כך ההופעה.
(חוץ מזה יש קירטן גם במוזיקה הקלאסית הדרום הודית – סוג של שיר שממנו התפתח הkriti – שהוא הז’אנר המוכר יותר של מוזיקה קלאסית דרומית)
חוץ מזה, מלבד אומנים שמתמחים בבהג’ן, כמו anup jhalota או anuradha paudwal, הרבה מאוד זמרים קלאסיים הקליטו בהג’נים, למשל bhimsen joshi עליו השלום וkishori amonkar תיבדל לחיים. וגם כמובן זמרי/ות בוליווד.