הי אתנה,
יש לי כמה חילוקי דעות בנוגע להודעה שכתבת פה.. אז לא אכפת לך שאני אגיד.. 🙂
לא מסכים עם "רצוי לא לאכול בדוכני מזון"… מה, היית בהודו ולא אכלת בדוכני מזון ? זה כמו להגיע לנפאל ולא לעשות טרק – ולהגיע לנפאל ולא לעשות טרק זה כמו (כפי שציינתי בהודעת פורום ישנה) לשכב ליד בחורה ערומה ולא לגעת… (נשים חפשו לכן מטאפורה אחרת)
הסיכוי לקבל מדוכני מזון קלקול קיבה יותר נמוך מאשר במסעדה יוקרתית שבה האוכל נשאר יותר זמן במטבח לעומת האוכל הטרי והמתחלף מהר במקומות העממיים.. וזו טעות נפוצה בקרב מטיילים שחושבים שאם סיר נראה מפוייח בדוכן ברחוב אז בטח נקבל ממנו קלקול קיבה לעומת מסעדה עם מפיות יפות ומלצרים עם עניבה.. ….לסיכום לדעתי הכי כיף והכי בטוח גם לאכול בדוכני מזון ומסעדות עממיות, דאבות בצידי הדרכים וכולי.
לגבי מים זה נכון – כדאי לשתות מינרלים אבל בוודאי לא מייקר את הטיול כל פעם שמשלמים 12 רופי לבקבוק… וחוץ מזה.. אנחנו שותים כל הזמן מים שם לא מינרלים אם נרצה או לא נרצה..
ומה זה תחבורה "מובטחת" ? לא מבין.
אני גם לא בטוח שהדבר הנכון להמליץ לבחור בן 22 הוא "לטייל כמו מלך/נסיך".. החוויה הכי מדהימה שלי בהודו היתה שנסעתי במשאיות חלב מאחורה או ישנתי במקומות נידחים ולא בפאר או במשרצות הישראלים. זאת התפתחות אישית אמיתית לדעתי.. יש לנו בעית פוזה ופינוק במדינה.. את לא חושבת ?
דרך אגב אני לא מכיר את שגיא.. אז לא יודע מה האופי שלו.. אולי כל הדיון שלנו לא רלוונטי לגביו – אבל באופן כללי יש לי קצת בעיות עם ההמלצות שלך…
הקול שלך שמדבר אליו הוא הפחד שלך מהדוכנים המלוכלכים ואולי שתהיה לך תאונה וכולי וכולי.. כלומר הפחדים שלך מהודו – ואת מעבירה אותם אליו.
באהבה 🙂
דני