Article

צילום:איתי יונאי

(63) hodu.co.il // דרמסלה – YouTube

אז מה היא בעצם דרמסלה?

השם דרמסלה (Dharamsala) מייצג בעצם כמה כפרים השוכנים להם יחד בצפון הודו, במדינת הימאצ’ל פארדש, מערבית לעמק קולו.

דרמסלה היתה בעברה מחנה צבאי בריטי, אך כאשר הסינים פלשו בשנות ה60- לטיבט והדלאי לאמה גלה מארצו דרך מעברי ההרים- הודו העניקה לו ולטיבטים מקום מקלט בדרמסלה.

עם השנים הפכה דרמסלה למרכז העשרה חוויתי. תמצאו בה מגוון רחב של חוגים וסדנאות שמועברים גם על ידי מקומיים, אך גם על ידי עוברי אורח ומורים מרחבי העולם (כמובן שגם מישראל); כולם מנצלים את האווירה הלימודית ששוררת באזור. ריכוז של תיירים הביא למקום הוואי של הופעות יזומות ואטרקציות במסעדות השונות, כמעט בכל ערב במהלך חודשי העונה המתויירת (בין יוני לאוגוסט).

אחד מהדברים המיוחדים בדרמסלה, הוא שאפשר למצוא כאן לא רק אנשים מכל העולם- אלא גם מסעדות מכל העולם, ובד”כ ברמה גבוהה יחסית למקומות אחרים בהודו.

יש בדרמסלה מסעדה יפנית, מסעדה קוריאנית (טיפה יותר יקרה אך שווה כל רופי), מסעדות טיבטיות, מסעדות איטלקיות, דוכני מומו ברחוב, ויש אפילו כמה בתי קפה עם מכונות קפוצ’ינו איכותיות (אל תצחקו, קפה איכותי הוא מצרך נדיר בהודו!).

אה כן, ואיך אפשר בלי? במקלוד יש אפילו דאבה חביבה ודחוסה, למי שהתגעגע לצ’אפטי ולדאל.

דרמסלה הודו- עונה מומלצת (ופק”ל מטריה)

העונה המומלצת לטייל בדרמסלה היא בין מאי עד סוף ספטמבר. מעבר לחודשים אלו- ממש ממש קר שם (השמועות אפילו מדברות על שלג).
למרות שעל פניו העונה היא קיץ, מזג האוויר בדרמסלה קריר יותר, וכדאי להתכונן מראש לכך.
מהלך היום יכול להיות חמים ונעים יותר, בין 15 ל-20 מעלות, אך יכול להיות  גם גשום במהלך היום. הלילות קרים, בסביבות ה10 מעלות.

רק שתדעו, שהחודשים אוגוסט- ספטמבר נחשבים לחודשים הגשומים יותר במהלך העונה, אך דבר לא קבוע. בכל מקרה- כדאי לקחת מטריה איתכם בזמן שהותכם בדרמסלה. יש כאלו שאומרים, שדרמסלה היא אחד המקומות הגשומים ביותר בעולם (!), ולכן פק”ל מטריה הוא כמעט בגדר החובה למבקרים בדרמסלה.
ואם אהבתם את הגשם- כשישנים בבגסו או בדרמקוט לפעמים אולי אפילו תזכו להתעורר בבוקר בתוך ענן, ככה זה כשאתה נמצא על הר בגובה 2000 מטר.

דרמסלה הודו-  איך אתם מגיעים אליה ולאן ממשיכים ממנה?

דרמסלה היא יעד תיירות מרכזי ביותר, וככזו לא קשה להגיע אליה, גם ממקומות יחסית רחוקים. ישנם מספר המקומות המרכזיים מהם אפשר להגיע לדרמסלה הם:

דלהי: ניתן להגיע מדלהי במגוון כלי תחבורה- אוטובוס לילי הוא אחת מהאופציות הזולות יותר. זהו אוטובוס המיועד לתיירים, אך הוא איננו sleeper bus. זמן הנסיעה המשוער הוא בין 12 ל16 שעות, תלוי בעיכובים. שימו לב שהאוטובוס היוצא מהמיין באזאר עושה סיבובים בדלהי במשך לפחות שעתיים נוספות. מי שמעוניין לוותר על העיכוב הזה יכול פשוט להגיע לנקודה הנקראת מג’נו קה טילה (מי שלא מתמצא טוב- עדיף לוותר ולא להסתבך).
ניתן להגיע ברכבת מדלהי לפתנקוט, ומשם לקחת אוטובוס (עוד כארבע שעות נסיעה). יש כ10 רכבות שיוצאות ביום ממוצע מדלהי לפתנקוט, אך דרך זו פחות מומלצת משום שהיא אינה ישירה.
אופציה יקרה יותר היא לשכור ג’יפ יחד עם מס’ אנשים. היתרון הגדול הוא שאתה יכול לקבוע את העצירות וההפסקות, ובדרך כלל זוהי דרך מהירה יותר. החסרון- צריך לוודא שהנהג לא נרדם על ההגה במהלך הלילה, ולכן כדאי לשים “נהג תורן” שישאר ער בשביל הנהג.
אופציה יקרה אפילו יותר היא בטיסה. יש שדה תעופה קטן ליד דרמסלה הנקראGaggal Airport. טיסה עולה בסביבות 200$ לכיוון אחד.

מנאלי תוכלו להגיע ממנאלי לדרמסלה באמצעות אוטובוס לילי (בעיקר בעונה), לשכור ג’יפ יחד עם אנשים נוספים, או אם ברצונכם לחסוך כמה רופיות ולהרוויח חוויה ייחודית- באמצעות אוטובוס מקומי. זמן הנסיעה הוא כ-12 שעות לפחות.

אמריצר אם תרצו לראות עוד מקום בדרככם מדלהי- תוכלו לנסוע מדלהי לאמריצר (ברכבת או באוטובוס),עיר במדינת פנג’אב בה נמצא “מקדש הזהב”, לשהות לילה או שניים באמריצר ולאחר מכן להמשיך באוטובוסים לדרמסלה. כל יום יש אוטובוס ישיר היוצא לדרמסלה. במידה ופספסתם אותו- תוכלו לקחת אוטובוס לפתנקוט ומשם אוטובוס נוסף לדרמסלה. אפשרות נוספת היא לשכור ג’יפ ישיר מאמריצר לדרמסלה, המחיר הוא בסביבות 4000 רופי.

רישיקש- ניתן להגיע אל או מרישיקש לדרמסלה באוטובוס תיירים שיוצא כל לילה. משך הנסיעה 12 שעות.

לאן ממשיכים? מדרמסלה ניתן להמשיך למנאלי (באותן דרכים שבהן ניתן להגיע), לשימלה- עיר הבירה של הימצא’ל פראדש, באמצעות אוטובוסים מקומיים (כ12 שעות).
אפשר לנסוע חזרה לדלהי באותן הדרכים בהן מגיעים, ואתם יכולים גם להתפרע על עצירה באמריצר, לינת לילה שם- והמשך לדלהי.
אופציה נוספת מדרמסלה היא לעלות על רכבת בפתנקוט אשר ממשיכה לחבל ג’אמו-קשמיר. מקשמיר ניתן להמשיך לאחר מכן לחבל לדאק ולעיר הבירה לה.

דרמסלה הודו- בודהיזם

דרמסלה, או יותר נכון מקלוד גאנג’ (Meclod Ganj), היא מקום מושבם של הדלאי לאמה הגולה (החל משנת 1959) ולכן הפכה למקום מרכזי לבני העם הטיבטי ואף יותר מכך- למאמיני הבודהיזם. לא תוכלו לפספס במקלוד את התרבות הטיבטית והבודהיסטית- דגלי תפילה על גגות הבתים, טיבטיות בלבוש מסורתי, מומו שמטוגן ברחוב (לא נתחיל להסביר אבל אתם פשוט חייבים לנסות!) ובעיקר את אווירת השלווה והנועם אשר מאפיינת (כמעט) כל מקום אליו תפנו בדרמסלה.

אחד הדברים המיוחדים שכדאי לכם לראות הוא מקדש הדלאי לאמה הנמצא בתוך מתחם הנקרא “צוגלאגקהאנג”.  ממש בכניסה יש את המוזיאון ההיסטורי לטיבט (כניסה חינם), אך גולת הכותרת היא המקדש עצמו.  אין כאן יותר מדי כללים, מלבד שמירה על קדושת המקום.

הצלה חמה היא ללכת במקדש עם כיוון השעון (פשוט תעקבו אחרי המקומיים, הם יודעים מה הם עושים) אחרת תחטפו מבטים קצת מבולבלים לכיוונכם .
אם חפצה נפשכם במשהו קצת שונה (ולעיתים פחות מתויר)- את המתחם מקיף שביל הנקרא “קורה”. מקובל בקרב עולי הרגל ראשית לעשות הקפה של המתחם עם כיוון השעון ב”קורה”, ולאחר מכן להכנס למקדש ולעשות בו הקפה נוספת.
אה כן, ואתם בהחלט יכולים לסובב את גלגלי התפילה שבמקדש, זה דבר נהדר !

בנוסף, מתחם המגורים הרשמי של הדלאי לאמה נמצא בתוך המתחם; אמנם אי אפשר לבקר בו, ורוב השנה הדלאי לאמה כלל לא נמצא בסביבה, אך אולי יתמזל מזלכם ותתקלו בו במקרה ברחוב הדרמסלי הסואן (דרך חלון מכונית, עם המון מאבטחים, אבל בכל זאת).

דרמסלה הודו- דרמסלה תחתונה (או- הודו הקטנה)

הכפר, או יותר נכון העיר הראשונה שתראו, שוכנת לה במורד ההר והיא המקום הראשון אותו רואים כשמגיעים לדרמסלה- היא נקראת (כמה מפתיע) דרמסלה, או דרמסלה התחתונה (Lower Dharamsala).

זו היא עיר הודית טיפוסית וכמעט ולא תראו בה תיירים- כולם גרים ונהנים בכפרים שמעליה.

מה בכל זאת תוכלו לעשות בה? לחסוך כסף, ולטעום קצת מ”הודו האמיתית”- לאכול בדאבות זולות, לקנות ממתקים הודים ולשזף את העיניים בבדים ובגדים הודים.

דרמסלה התחתונה ברוב המקרים זולה משמעותית מהכפרים שמעליה (אשר מיועדים יותר לתיירים), אך פחות נעימה למטיילים מאשר הכפרים האחרים; לכן היא מושלמת ליום הפסקה מהתרבות הבודהיסטית השלווה וחזרה לבלאגן ההודי המסורתי.

כ20 דקות נסיעה מדרמסלה תחתונה תמצאו את מקלוד גאנג’.

זהו המקום שבו נמצאים הפליטים הטיבטים ומקדשו של הדלאי לאמה. רוב התיירים המערביים ישנים במקלוד, אך אם הנכם מחפשים ישראלים אחרים- רובם דווקא ישנים בד”כ בשני הכפרים האחרים (בגסו-נאג ודרמקוט).

 דרמסלה הודו- מקלוד גאנג’ (או- המקום שבו הכל מתחיל)

המוני נזירים טיבטים בגלימות אדומות, תיירים מכל רחבי העולם, נהגי ריקשות הודים ופליטים טיבטים מאפיינים כל פינה במקלוד הקטנה.

אז מה תעשו במקלוד? מסתבר שהרבה, ואפילו הרבה מאוד.

מקלוד גאנג’ נחשבה בעבר לכפר התיירותי וההומה יותר מבין הכפרים של דרמסלה. בעשור האחרון, החלו להגיע עוד ועוד תיירים הודים למקלוד כך ששאר התיירים והתרמילאים החלו להתמקם יותר במעלה ההר, בבגסו –  אפשר להרגיש ממש את ההבדלים במנטליות ובכל ההוויה המתוירת שקיימת בבגסו – לעומת מקלוד שעדיין מזכירה את הודו הפחות מפותחת, על כל גווניה. ואם בגסו הייתה פעם הכפר השקט יותר, היום דרמקוט לוקחת את תואר הכפר השקט, ובגסו הפכה להומה בתיירים, בעיקר ישראלים. מה שזה אומר בשורה התחתונה: שלרוב ישנים בבגסו או דרמקוט וכאשר יש צורך בסידורים גדולים יותר – קופצים למקלוד – אם זה כדי למשוך כסף (בבגסו גובים 5 אחוז על כל משיכה כשבמקלוד תוכלו למצוא מספר כספומטים ללא עמלה. שימו לב שגם מהארץ גובים עמלה על משיכת כסף מכספומטים, כך ששווה לכם לבדוק בכמה עמלה מדובר ולהפעיל שיקול דעת), אם זה כדי לקנות דברים מורכבים יותר שלא תמצאו בבגסו – ואפילו סתם כדי להסתובב ולמצוא עוד דוכנים שלא נתקלתם בהם במעלה ההר.

בכל אופן כדאי לדעת, שלא תמיד קל למצוא במקלוד מקום לינה.

בתקופות שבהן הדלאי לאמה מעביר הרצאות (הנקראות Teachings) מחירי החדרים מזנקים ולא נשאר מקום לינה אפילו לפרת רחוב.

משום שלא קל לדעת מראש מתי יהיו ההרצאות של הדלאי לאמה (רובן בחודש מרץ, אך לא כולן) מומלץ לישון לילה או שניים בבגסו או בדרמקוט, ולחפש בניחותא גסט האוס מתאים במקלוד.

עוד מומלץ- מכיוון שמקלוד הוא כפר יחסית מרכזי והומה בעיקר ברחובות הראשיים (אזור הכיכר הראשית), כדאי דווקא לרדת למטה לכיוון אזור הקורסים והמסעדות (היפנית וכו’), כדי לחפש מקום שקט יותר לנוח. יש לקחת בחשבון שזה כרוך בספורט- עלייה תלולה בכל יום, ובכל בוקר.

דרמסלה הודו: באגסו- או למה אנחנו אוהבים באגסו-קייק?

באגסו (השם המלא הוא בגסו-נאג Bagso Nag) הוא כפר השוכן מעט מעל מקלוד גאנג’- כ10 דקות הליכה ברגל, או קרוב מאוד אם נוסעים בריקשה.

מרכז בגסו מורכב מרחוב אחד ארוך ארוך, שמשתרע, כנראה, על העלייה המשופעת הכי פחות נעימה שתתקלו בה בזמן הקרוב (בייחוד אתם, שבחרתם לקחת חדר בתחתית הירידה- ראו הוזהרתם- אתם תכנסו לכושר!) מכל עבר של הרחוב- גסט האוסים, מסעדות ומרכזי קורסים.

מרבית המטיילים בוחרים להשתקע בדרמסלה דווקא בבגסו- בגלל השקט היחסי לעומת המולת מקלוד גאנג’, עם הבונוס של הקירבה למרכז העניינים.
בבגסו נמצא גם “הבית היהודי”- מקום מפגש בנושאי יהדות וכמובן- המקום אליו טיילי בגסו (אבל לא רק) באים כדי לחגוג ארוחות שישי וערבי חג.

כאמור, בגסו הפכה בעשור האחרון למרכז התיירותי ההומה של דרמסלה. קיים מגוון רחב מאוד של חוגים בכל האזור, אך רובם מתרכזים כאן, בבגסו. מוזיקאים מורנאסי (בה יש אוניברסיטה למוזיקה ועוד מספר מרכזי מוזיקה), מגיעים בעונה המתאימה לבגסו ומלמדים את המטיילים המבקרים לנגן על כלים הודים מסורתיים (טאבלה, סיטאר, חליל הודי ועוד…) לשיר שירה הודית, ואף לרקוד בסגנון הודי. בכל האזור יש לפחות 15 מרכזי יוגה, עשרה מתוכם נמצאים בבגסו. בין היתר תוכלו למצוא גם חוגי צורפות, מקרמה, בישול, ציור אינטואטיבי, גילוף בעץ, סדנאות רוחניות ועוד ועוד. עד חצות הלילה תמצאו את המסעדות והרחוב הראשי מלא בתנועה, אך מחצות (לכל היותר) כל בתי העסק סוגרים ללא יוצא מן הכלל, והמטיילים נאלצים להזדחל חזרה אל עבר הגסט האוס.

לינה בבגסו

מומלץ לחפש גסטהאוס באזור אמצע הרחוב הראשי ולמעלה משם (אבל אם אתם ממש בקטע של כושר אז האזור התחתון של בגסו ממש בשבילכם). אפשר גם לישון ב”Upper Bagso“- אמצע הדרך בין בגסו לדרמקוט נחשב מעט יותר מבודד אך הנוף היפהפה שווה את זה. יש האומרים שהחדרים כאן אפילו יותר זולים.

אסור להחמיץ בבגסו

שמעתם עליה, אולי אפילו טעמתם אותה בארץ, קבלו את האחת והיחידה- בגסו קייק, עוגה שלא נראית כמו עוגה וקינוח כמו שרק קינוח בהודו יכול להראות. למהדרין- בגסו קייק המקורית מגיעה בקופסת קרטון מוזהבת, ונמכרת באחת המכולות של בגסו.

דרמסלה הודו- דרמקוט

בגלל ריכוז הישראלים והאווירה המתוירת בבגסו, מי שמחפש יותר נתק ושקט, דרמקוט זה המקום בשבילו. דרמקוט בנויה בצורה יותר מרווחת והגסט האוסים יותר מנותקים אחד מהשני, שלא כמו בבגסו, הכל משולב יחד, בצפיפות הודית נעימה.

אפשר למצוא מחירים זולים יותר בגסט האוסים, אך לרוב המחירים די זהים לבגסו. יש הרבה חדרים עם נוף משגע ומקלחת ושירותים בתוך החדר. על חדרים כאלה תשלמו קצת יותר מהרגיל  (סביבות 400 רופי), למרות שכבר שמענו על מטיילים שהצליחו להנות גם מתנאים טובים וגם ממחיר טוב. סבקוץ’ מילגה?

אז מה תוכלו לעשות בדרמקוט? בעיקר להסתכל מלמעלה על כל הכפרים ההומים שמתחתיכם, ולשקוע עמוק בשלווה. בכניסה לדרמקוט תראו את מתחם מדיטצית הויפסאנה, הכוללת עשרה ימי שתיקה ומדיטציה (ותצטרכו להרשם אליה מראש).
בדרמקוט נמצא גם בית חב”ד, אשר כמובן פתוח לאירוח ישראלים כל ימות השנה ועורך ארוחות שישי.

כמובן שגם בדרמקוט, כמיטב מסורת דרמסלה, תוכלו למצוא שלל חוגים וקורסים, אבל בהיקף קטן יותר מאשר בגסו או מקלוד.
מדרמקוט ניתן לקחת ריקשה למקלוד, אשר לאחר מכן תמשיך לבגסו, או פשוט לרדת לבגסו ברגל (מה שכנראה יקח לכם הרבה פחות זמן וכסף).

מסעדות בדרמקוט

“שמיים” ו”הישראלית” – שתי מסעדות הממקומות במקומות שונים – (שמיים נמצאת למעלה יותר). שתי המסעדות בבעלות תושבי המקום ומגישות אוכל ישראלי (ג’חנון בשבת למשל). יש wi fi  בשתיהן.

ב”ישראלית” תוכלו למצוא גם חדר פנימי חשוך עם מסך מפנק, המטיילים מתמקמים על הכריות וצופים בסרטים שהמקום מקרין. יש האומרים שמי שנכנס לחדר הזה מתקשה לצאת, ראו הוזהרתם.

Family pizzeria– כשמה כן היא. פיצריה הידועה בפיצה המוצלחת שלה, מטיילים רבים ממליצים בחום.

דרמסלה הודו- התנדבות

ישנם המון מקומות בהם תוכלו להתנדב ולעזור לפליטים הטיבטים (זרם הפליטים מטיבט לא פוסק והם תמיד שמחים לעזרה):

לימוד אנגלית לטיבטים- מדובר בד”כ על טיבטים מבוגרים יותר אשר להוטים ללמוד אנגלית שתעניק להם את האפשרות להשתלב בהודו ולהתפרנס בכבוד.

ישנם מספר מקומות שמרכזים התנדבויות כאלו. מקומות מוכרים- Hope Center (התנדבות ליום אחד), “Rogpa Baby Center” (התנדבות לשבועיים בלימוד ילדים).

בנוסף, יש גם התנדבות של שיחה באנגלית עם הטיבטים, על כל נושא שבעולם, בימים ובשעות שונות. אפשר פשוט להגיע ולהשתתף, כדאי לכם לחפש מודעות בנושא בלוחות המודעות ובבתי הקפה של מקלוד.

בית הספר הטיבטי (TCV)- נמצא ליד נאדי, תוכלו (ואפילו כדאי לכם) לקחת אליו ריקשה. ניתן להתנדב שם, לארגן משחק כדורגל,  או סתם ללכת לבקר ולראות.

דרמסלה הודו- קורסים

כבר הזכרנו עד כמה דרמסלה עשירה בקורסים שונים ומשונים ובכל זאת נזכיר שוב שבין אפשרויות הבחירה שלכם יש ציור תנגקות (תנגקות אלו ציורים בסגנון טיבטים המצוירים בדיוק רב), קורסי יוגה, מדיטציה, רייקי, תופים, קורסי בישול הודי ובישול טיבטי, לימודי שיאצו, מסז’ים למיניהם ו…

מה לא בעצם? אם חפצה נפשכם בקורס כלשהו- סביר להניח שתמצאו אותו בדרמסלה.

אם במקלוד או בבגסו, ולפעמים גם בדרמקוט. לא סתם דרמסלה זכתה לשמה “הקייטנה של הצפון”, או “המתנ”ס של הודו”.

אז אם חיפשת להתנסות, לנסות, לטעום וללמוד דברים שונים- דרמסלה בהחלט תוכל לספק לכם את הטעימה הזו.

יתכן והקורס לא יהיה ברמה שציפית למצוא, או שאולי דוקא ברמה גבוהה משחשבת- כך או כך, זו חוויה הודית, ומומלץ לנצל את ההיקף הגדול והזמינות של הקורסים בדרמסלה.

מרבית קורסי היוגה והמדיטציה נמצאים במקלוד- יורדים מהכיכר המרכזית ברחוב השמאלי, עד שרואים מצד שמאל מדרגות ארוכות שיורדות לאזור בו יש גסט האוסים ומרכזי קורסים רבים.

דרמסלה הודו- עוד באזור

התנדבות במקלט לבעלי חיים- המקלט נקרא “Himalayan Nature Society” ומטפל בעיקר בכלבים אשר נזרקו לרחוב (אין ספק שבהודו מצב הכלבים לא מזהיר)- האכלה, טיפול שוטף ועוד. הכתובת: Gamru P.O. kotwali Bazar, Dharmsala 52

מרכז נורבלינקה- אם חפצתם במעט תרבות וקצת שינוי מהיומיום של דרמסלה, מומלץ לקחת ריקשה לנורבלינקה (מרחק חצי שעה לפחות ממקלוד). זהו מרכז לשימור התרבות הטיבטית ובו מוזיאון, גן ברוח הזן (מרגיע מאוד!), בית קפה קטן (אך יקר), מקדש, חנות מזכרות ועוד ועוד. מעבר למתחם היפה, המיוחד הוא שתוכלו לראות בבתי מלאכה כיצד משמרים את האומנויות העתיקות של טיבט. הכניסה למקום היא בחינם. תוכלו להגיע למקום גם באוטובוס מקומי.

סוכנוית נסיעות- במקלוד ובגסו יש מס’ סוכנויות נסיעות אשר מציעות טיולים יומיים לסביבה, בד”כ באמצעות ג’יפים, אבל לא רק. כמו בכל דבר- יש טיולים טובים יותר ויש כאלו הטובים פחות. מומלץ  לקבל המלצות ממטיילים שכבר התנסו לגבי סוכנויות טובות, אך לא לשכוח לברר בעצמכם את כל הפרטים הקטנים ולא להסתמך לחלוטין על המלצות מפה לאוזן (זה מומלץ כמובן לכל הודו).

דרמסלה הודו- טרקים קצרים

מי שמחפש להתאוורר קצת יוכל לצאת לטיולים קצרים באזור.

טיול יום לטריונד

מסלול של כ9- ק”מ העולה למפלים שמעל דרמקוט, עד לגובה של כ-1000 מטרים. העלייה אורכת כארבע או חמש שעות כך שעדיף לצאת מוקדם בבוקר. מי שבחר לצאת קצת יותר מאוחר מהבוקר, יש אופצייה להשאר שם לילה. יש במקום ההגעה דאהבות שמשכירים מהם ציוד ללינה בטבע – אוהלים שקי שינה – ציוד מלא. בנוסף הם גם מוכרים אוכל כמובן, כך שאם תגיעו לשם במטרה להשאר, אתם מסודרים.

השמועה אומרת שהעליה הקשה מצדיקה את הנוף המדהים, נותר לכם רק לבדוק בעצמכם.

המפלים בדרך לטריונד

למי שלא רוצה מסלול ארוך מדי, אחרי בערך שעה הליכה לכיוון הטריונד, מגיעים לצומת ויש אפשרות לפנות לדרך אחרת – אל המפלים. מאותה הצומת עד למפלים יש עוד דרך של שעה – שעה וחצי בערך. הדרך למפלים נקראת הדרך למקדש גאלו Ghalu Temple)). בסוף המסלול, מגיעים למפלים עצומים העוברים בתוך ערימת סלעים גדולים במיוחד, הממקומים בין ההרים הירוקים. למי שהזיע בדרך – או פשוט אמיץ, יוכל להנות מטבילה קפואה ומרעננת בבריכות המים שהמפלים יוצרים בסופם. מומלץ!

דרמסלה הודו- המלצות מטיילים

מטיילים ממליצים על 10 הסדנאות הטובות בדרמסלה.

דרמסלה הודו- על קצה המזלג (צ’ופסטיק זה גם בסדר)

 לטובת אלו מכם שקצרים בזמן- ננסה לתמצת את דרמסלה בכמה מילים. זהו כפר קטן המורכב למעשה משלושה כפרים (פלוס עיר הודית בתחתית ההר). בדרמסלה אפשר למצוא הרבה מן התרבות הבודהיסטית והתרבות הטיבטית אשר מהוות את ליבה.
מעבר לכך, בשל ריכוז התיירים הגדול בדרמסלה נוצרו בה עוד מספר אטרקציות מיוחדות- מסעדות רבות ומגוונות, טווח עצום של קורסים וסדנאות כמעט בכל נושא שעולה על דעתכם (החל מבישול וצורפות ועד לויפאסנה) וגם התנדבויות למען הקהילה.
ובנימה אישית- להיות בדרמסלה זה סוג של קסם- לנשום אוויר הרים צח, להציץ לתוך תרבות גולה שכמעט ולא נראית כך באף מקום אחר בעולם, ובעיקר- להתענג על מגוון עצום שמוצע כאן למטיילים- באוכל, ידע ובשיחה. ברגע שהגעתם לדרמסלה- די קשה לעזוב, אז תנו לקסם להתחיל עם קריאות אום מאני פדנה אום Jee.

ריצ’רד גיר? אכן כן, ריצ’רד גיר גם הוא מגיע לפעמים לדרמסלה, אבל הוא ישן במלון הכי יקר במקלוד ובו סוויטה הנקראת על שמו- סוויטת ריצ’רד גיר. שלא תגידו שלא למדתם קצת אנקדוטות.

יש לכם עוד משהו לספר על המקום? כתבו לנו בתגובות.

הטיפים הטובים יכנסו למאמר ויזכו את הכותבים בקרדיט.

ושישט (Vashisht) הוא כפר הררי קטן שנמצא כשלושה קילומטרים ממנאלי, קרוב אליה אך מספק אוירה וחוויה שונה לגמרי. הכפר מושך אליו מדי שנה מאות מטיילים שרוצים להנות משקט מופתי, נוף עוצר נשימה ונהר מרשים בעוצמתו, שמחלק את ושישט ומבודד אותה ממנאלי הסמוכה. אווירה כפרית אותנטית, מטעי תפוחים והליכה ברחובות צרים וקסומים.

כדי להגיע לושישט ניתן לקחת אוטו ריקשה ממנאלי במחיר מאה רופי לכל היותר. נסיעה מאולד מנאלי עולה מעט יותר. כמו כן, העונה בושישט נפתחת לקראת סוף מרץ, ולפני כן מרבית המסעדות והגסט האוסים במקום עוד לא פעילים. זרם החשמל בושישט לא זורם באופן קבוע, ולכן כדאי לקחת בחשבון שהכספומט לא תמיד פעיל. כמובן שחשוב לגלות את החוקיות וללמוד מתי להתקלח…

 נופי ושישט. צילום: צוות האתר.

בסוף מעלה הרחוב של החנויות, איפה שתוריד אתכם הריקשה, יש את הכיכר הידועה של וושישט. בכיכר יש נשים הודיות שיציעו לכם להצטלם עם ארנבים, וגם גם כמה מסעדות טובות ומוכרות עליהן נפרט בהמשך.

רוצה תמונה עם ארנב במקום? צילום: צוות האתר

סמוך לכיכר יש מקדש יפה ששווה לבקר, ומעיינות חמים טבעיים בהם ההודים נוהגים להתקלח. בשעות פחות עמוסות גם תוכלו להנות בפרטיות ממי הנביאה החמה. מקור המים במעיינות נמצא בעומק האדמה והם חוויה מיוחדת ומרגיעה בכל יום, על אחת כמה וכמה, ביום סגרירי וקריר.

במעלה וושישט יש את המפלים המפורסמים – כדי להגיע אליהם חוצים את ושישט וממשיכים ללכת בטבע היפיפה עוד כשעה וחצי עד המפלים המרהיבים. אפשר לשכשך רגליים ואם תמצאו מקום נוח – תוכלו גם ממש לטבול ולהתרענן!

עוד מקום שכדאי לציין הוא בית היתומים הפעיל זה מספר שנים, שמחפש תדיר מתנדבים אשר יכולים להגיע לשם ולהקדיש מעט מזמנם עבור הילדים השוהים בו. אם תבואו עם גיטרה ועם חשק לשחק שחמט או להרכיב פאזל- הם לא יידעו את נפשם מרוב שמחה. בית היתומים נמצא בכניסה לכפר. אין שילוט לשם אבל אם תשאלו יגידו לכם מיד כיצד להגיע.

ושישט אמנם אינה גדולה אך יש בה מספר מסעדות טובות ומומלצות:

הקוריאנית – ליד בית הספר המקומי.  אוכל טיבטי יוקרתי, מכינים סושי מצוין  .

״פאפו פלייס״ קצת לפני הבית ספר. מסעדה טובה מאוד, טעמים חזקים של תבלינים. מי שחולה פאפו יכין לו תרופות. הייחודיות של המקום הוא בעבודה עם הרבה תבלינים טריים, אין ווי פי.

המקום של גאנש – ממוקם בכיכר. ידוע בשקשוקה המוצלחת שלו, הוא מכין בעצמו הרבה ממרחים – פסטו , ממרח חרדל, חציל בלאדי בטחינה- הוא מאוד אוהב לבשל לאנשים , יודע לתבל טוב סלטים ובכלל , יש האומרים עליו ״ערב לחיך הישראלי״ איש מאוד נעים ואיכפתי.

הטיבטית – מסעדה ידועה וטובה. ממקומת באזור הטמפל, יש ווי פי.

הנוף באזור ושישט הוא כאמור, הררי, ובעלייה (המפרכת) לכפר תוכלו לראות את הגבעות המנוקדות בבתי התושבים, בתי קפה וגסט האוסים המפוזרים בין אורוות סוסים ובתי המקומיים. הגסט האוסים בושישט יותר זולים מאלו במנאלי, אם כי מעטים יעדיפו לשהות בכפר.

מטיילים שכתבו לנו ממליצים על הגסטהאוס “בוד ניוואס” Bodh Niwaas, אשר נפתח רשמית ב-25 למרץ: “וישו הוא המנהל והוא בחור ממש מיוחד, הוא צעיר והוא ממש אוהב ישראלים. יש להם גם מסעדת גג בשם “מוכנטועכן” מהזוהן. וישו יכול ושמח לעזור לישראלים באשר הם, והוא כבר כמה שנים בין האמפי לושישט.

מי שמחפש שקט ומרחק מהמוניות ותיירותיות, ושישט תעשה את העבודה.

                הידעתם?  הודו יותר קרובה מלונדון!

טיסה להודו – אז מה מרחק הטיסה להודו?

הודו נשמעת לכם רחוקה, נכון?  אז זהו שלא כלכך, ברמה הגאוגרפית לפחות.  למעשה, המרחק אל הודו שווה בערך למרחק ללונדון (!)  אך אנו חושבים על הודו כאל מקום רחוק,  עולם אחר,  וזה טבעי.  מה גם,  שלא ניתן לטוס בימינו עדיין טיסה ישירה ובקו ישר אל הודו בשל היעדר יחסים עם מדינות ערב,  בעיקר סעודיה.  לכן,  5 שעות הטיסה המוכרות אל לונדון, לא תופסות במקרה של הודו.   הטיסה הישירה היחידה אל הודו היא של אלעל למומבאי, המקיפה את סעודיה ואורכת כ-8 שעות.  טיסות אחרות דרך ירדן מצריכות החלפת מטוס בעמאן,  ומשם אכן 5 שעות טיסה אל הודו,  אך החלפת המטוסים עושה את זמן הטיסה ברוטו, שוב למשהו בחוויה קצת יותר ארוך. החל משנת 2015 לצערנו הישראלים החברה הירדנית RJ הפסיקה לטוס להודו בשל מגבלה בכמות המטוסים שלהם.

טיסה להודו – כרטיס אלקטרוני

הטיסה בימינו נעשית באמצעות כרטיסים אלקטרונים (E-ticket),  לכן אין צורך בהכרח להיפגש פיסית עם סוכן הנסיעות שלך.  הכרטיס נשלח אליך באמצעות אימייל.  במדינות המערב מספיק להגיע עם הדרכון אל שדה התעופה, ובדלפק הצ’ק-אין – יאמתו את זהותך וימצאו את הכרטיס שלך לבד במערכת.   בהודו לעומת זאת,  מערכת סינון האנשים בכניסה לטרמינלים של שדות התעופה השונים קפדנית יותר,  כדי למנוע כניסת קבצנים וכולי,  וללא כרטיס אי אפשר להיכנס.  לכן כאשר אתם שם,  בין אם בטיסה פנימית או בטיסה בינלאומית היוצאת מהודו, הקפידו להדפיס את הכרטיס האלקטרוני שלכם במדפסת על נייר רגיל.  הכניסה לטרמינל מותרת עד 4 שעות לפני הטיסה, לכן אל תתכננו על לילה בשדה התעופה אם הטיסה שלכם מוקדם בבוקר.  קצת הודו… אבל זה עדיין כך. במקרה ולא עשיתם זאת, השומרים יפנו אתכם באדיבות לחלון כלשהוא שבו שירות הדפסה במדפסת,  קרוב לוודאי בדלפקי רכישת הכרטיסים של החברות השונות,  כאלו שהקהל הרחב כן יכול להיכנס אליהם.

אפשרויות טיסה להודו

אוקיי אז הבנו קצת על הכרטיסים והמרחקים.  איך יודעים באיזו חברה, ואיפה לקנות את הכרטיסים?

קיימות 3 גישות שונות באשר לטיסה להודו,  על פי היכרותי עם מטיילים וגם נסיוני האישי בכל אחת מהגישות – אפרט:

1. אלעל – הטיסות של אלעל מעט יותר יקרות, אך הרושם על חברת התעופה הלאומית שלנו של בטיחות וביתיות משחק תפקיד אצל ישראלים רבים,  ואולי לעיתים אצל ההורים שלהם, שרוצים להרגיש ביטחון לפי התדמית המשווקת. הטיסה עם אלעל מורידה לעיתים את מפלס החרדה,  הקיימת אצל נוסעים רבים להודו.  שימו לב כי בניגוד לעבר, אלעל לא נוחתים בדלהי,  אלא במומבאי בלבד.  רכישת כרטיס טיסה עם אלעל לדלהי – משמעו טיסת המשך בחברה הודית ממומבאי לדלהי. הקפידו וודאו על זמן מספיק לקונקשן, קיימים מקרים בהם נוסעים התלוננו על כך שפספסו את הקונקשן שסודר להם על ידי אלעל. בשנים האחרונות ראינו ירידה באטרקטיביות של טיסות אלעל להודו, תרמו לכך המחירים הגבוהים יחד עם איכות טיסה נמוכה ביחס לחברות האחרות. לאחרונה, כפי שפירטנו במאמר מספטמבר 2014 “שינויים בהרגלי הטיסה”, עולה שוב קרנה של החברה והטיסות מתמלאות בשנית.

2.  חברות ערב(ירדן,  נסיכויות) –עד היום החברות הערביות היוו את אחת האופציות המקובלות ביותר לטיסה למזרח ולהודו בפרט. בניגוד למה שאנחנו עלולים לחשוב, החברות הערביות הן חברות מצויינות, ברמה עולמית; הדרך קצרה יותר, זולה יותר ואיכותית יותר.  בין אם בטיסה (כמעט) ישירה של החברה הירדנית רויאל ג’ורדניאן RJ  (כ-5-6 שעות עם קונקשן בעמאן) ובין אם חברות הנסיכויות השונות (2 טיסות, דרך עמאן של 3 שעות כל אחת)– קטאר, בחריין, אבו דאבי וכווית הן חברות איכותיות ביותר. במדינות המפרץ קיימת אשרה לישראלים לעבור בשדות התעופה בלי לצאת.  ישראלים רבים כאמור אוהבים את הדרך הזו,  אך אחרים נרתעים עקרונית מלטוס דרך מדינות ערב משיקולים של הסכסוך הישראלי ערבי, במיוחד לאור ההתפתחויות של קיץ 2014. קיימת גישה שאומרת כי דווקא בחברות כאלו בטוח יותר לטוס מאשר עם אלעל.  השיקול הבטחוני מתווסף להצהרה של חברת רויאל ג’ורדניאן כי היא מפסיקה את טיסותיה להודו.     קיימת אפשרות להגיע לעמאן בדרך קרקעית ולטוס משם,  בין אם באופן עצמאי או על ידי חברה המארגנת זאת.

3.  חברות אחרות– בעיקר מהאזור של המזרח התיכון ואסיה- הן דרך פופולרית להגיע להודו בעיקר עבור מי שזמנו שפר עליו אך הכסף לא. איכות הטיסה, בהשוואה לחברות הערביות, נמוכה יותר, וההמתנה בשדות התעופה במוסקבה וקייב יכולה להיות ארוכה. יתרונן במחיר האטרקטיבי, שמושך תרמילאים.  בין חברות אלו ישנן אוקראינה (Aerosvit), רוסיה (Aeroplot) ואוזבקיסטאן. אפשרות נוספת היא חברת אתיופיאן שלה טיסות מצויינות ולא ארוכות .  בידקו אפשרויות לכרטיסים זולים דרך מדינות אלו!

טורקיש איירליינס בין אם אתם רואים בטורקיש קטגוריה 2 או קטגוריה 3…  ישראלים רבים טסים דרך איסטנבול. טורקיש מפעילה גם היא קו להודו, עם קונקשין באיסטנבול.  זוהי אינה האפשרות הזולה יותר אם כי אין ספק שמדובר בחברה שמפעילה טיסות איכותיות.  לצערנו האירועים האחרונים בטורקיה מרתיעים ישראלים רבים מלטוס דרך ארץ זו. בעבר היה קו דרך מדינת אזארביג’אן להודו ומטיילים רבים נהנו מכרטיסים מוזלים אך קו זה הפסיק לעת עתה.

4.  טיסה דרך אירופה קיימת גם גישה רביעית – טיסה דרך אירופה – קצת “חוזרים אחורה” לפני שמגיעים להודו אך בהחלט ניתן למצוא דילים זולים דרך מדינות אירופאיות להודו.

טיסות ישירות לדלהי?

עד 1998 הופעל קו טיסות שהרבה מכם ודאי תוהים לאן אבד; דלהי-תל אביב של אייר אינדיה. החברה הפסיקה את הטיסה בקו זה בעקבות קשיים כלכליים. כבר תקופה ארוכה שבין משרדי התיירות הממשלתיים והחברה ישנם דיונים על חידוש הקו של אייר אינדיה לארץ. וכולנו מחזיקים אצבעות…

אז ככה נראית סעודיה?    צילום: hodu.co.il

טיסה להודו – תנאי השינוי של הכרטיס

כאשר רוכשים כרטיס טיסה,  כדאי לבדוק עם הסוכן מהם תנאי השינוי שלו.  זאת משום שקיים סיכוי גבוה יותר בטיול ארוך למזרח,  שנרצה לשנות את מועד החזרה, ולעיתים גם את היעד ממנו חוזרים (!) באופן כללי קיים גם תוקף לכרטיס ויש לבדוק אותו ולוודא שהוא בין 6 ל-12 חודשים.  ברוב הכרטיסים למזרח תנאי השינוי סבירים – כלומר קיים תשלום קטן 50-150 דולר,  ולעיתים שינוי ראשון בחינם אך כמובן יש לוודא מול סוכן הנסיעות, ומומלץ לעבוד עם סוכן נסיעות זמין, אמין ובעל תודעת שירות, כזה שנוכל לדבר איתו גם באמצעות מייל או טלפון כאשר נהיה בחו”ל במידה ואנחנו רוצים לברר או לשנות כרטיס.

רשימת כרטיסי הטיסה המומלצים של האתר שלנו – הטובים ביותר להודו

טיסה לנפאל – כרטיס לנפאל

ההגעה לנפאל,  היא מסורבלת מעט לפחות כמו ההגעה להודו,  אם לא יותר.  אין כלל טיסות ישירות לנפאל מישראל ולא היו,  כלומר יש לעבור במדינה כלשהיא בדרך.  מטיילים רבים בוחרים בהודו כמדינת התיווך בשל המחיר הזול יותר,  אך משמעות הדבר – לפחות 3 טיסות עד נפאל! מכיוון שרק להגיע להודו לוקח לפחות 2 טיסות.  אלא אם כן  משתמשים באלעל למומבאי וכרטיס ממומבאי לקטמנדו שאינו תדיר כלכך.     אפשרויות נוספות להגיע ב-2 טיסות לנפאל הן דרך בנגקוק, וגם דרך טורקיש – אפשרות זולה וחדשה החל מקיץ 2013, ופתיחות יותר של ישראלים לטוס דרך טורקיה בעקבות הפשרה מסויימת במתיחות שהיתה ביחסים.   נוסעים אחרים לנפאל עושים זאת דרך אירופה או מדינות חבר העמים.

יצויין כי שגרירות נפאל בישראל עושה מאמצים לגרום לטיסות ישירות,  ובהתחשב בעובדה שיש כ-10,000 מטיילים ישראלים בשנה טסים לנפאל, זהו דבר שעשוי להיות רווחי לחברות התעופה, באופן עונתי, ועשוי להגדיל את כמות התיירים לנפאל.   עד היום חברת אלעל לא מצאה את הדבר כדאי, ולחברת רויאל נפאל אין מספיק מטוסים להקצות ואלו שקיימים עושים דרכם בקוים לאירופה ולא לישראל.  בשגרירות נפאל מאמינים כי קיומו של קו כזה יגדיל את האטרקטיביות ואת כמות התיירים מישראל לנפאל משמעותית.

ההימאליה ההודית מחלון של מטוס

טיסות פנים בהודו

טיסות פנים בהודו הגדולה הן תענוג.   באם חשקה נפשכם בדילוג מאזור לאזור בהודו במהירות – הרי שהדרך הטובה ביותר היא בטיסה.  (או שתבלו ברכבות ואוטובוסים של יום יומיים ואף שלושה במקרים רחוקים במיוחד כמו שעושים תרמילאים דלי תקציב רבים).

בכל רחבי הודו קיימים שדות תעופה רבים, וחברות התעופה נהדרות, ביניהן spice jet,  indigo, air india,  goair, jet ועוד. המחירים של טיסות פנים הם רגילים למדי ואל תצפו שבדומה לדברים אחרים בהודו גם כאן המחירים יהיו נמוכים מהמציאות שאתם רגילים אליה, אם כי במקרים מסויימים תוכלו למצוא מחירי מציאה בהזדמנות, כמו בכל מקום בעולם.

החוויה של טיסת פנים,  גם בטיסות קצרות,  היא בדרך כלל פנטסטית. לעיתים בטיסות של 3 שעות תקבלו ארוחה מפוארת עם עוף בקארי ומפיות בד רקומות, גם באוויר הודו נותנת את החוויה הזאת.

 צורות להזמין כרטיס לטיסת פנים בהודו:

1.  באינטרנט, אתרים רבים כמו rediff, make my trip , yatra וכו’.
2.  דרך סוכני הנסיעות המקומיים(הנמצאים בכל מקום בהודו).
3.  דרך סוכני נסיעות בארץ. בדרך כלל המטיילים טיול ארוך לא יעשו זאת, מכיוון שקצת יותר זול ברוב המקרים לקנות שם,

אך מי שמתכנן טיול קצר או רוצה לדאוג לטיסת המשך בהגעה להודו כדאי לו לשקול זאת.

4.  בדלפק שדה התעופה.

מטיילים רבים, במיוחד במומבאי שיתפו אותנו כי קל היה להם להגיע לשדה התעופה בספונטניות המאפיינת טיול בהודו ולרכוש כרטיס. הנוחתים במומבאי הודו – דיווחו כי קל היה להם להגיע לדלפק ולרכוש כרטיס זול ומיידי לאחת מהטיסות התדירות מאוד לדלהי (כל שעה לערך) או ליעדים בדרום הודו.

חברות תעופה הודיות בטרמינל לטיסות פנים, דלהי.    צילום: דני אברהמי 

מניילים את התיק הגדול! שדה תעופה פנימי בהודו

טיסה להודו – ביטול טיסה.

מטיילים רבים שואלים גם לגבי אפשרות של ביטול הכרטיס טיסה להודו מראש לפני היציאה, במיוחד לאור חרדה מסוימת בקרב נוסעים להודו. ללא קשר למדיניות של חברות התעופה קיים היום חוק בארץ המחייב כל עסק ובכלל זה חברות תעופה להסכים לבטל את העסקה תוך 14 יום מרגע ביצוע העסקה ב100 שקלים או 5% מהעסקה – הנמוך ביניהם (ובלבד שיש 7 ימים עסקים מרכישת הכרטיס ועד למועד הטיסה).   בלי קשר, לכל חברת תעופה וכרטיס תנאי ביטול שונים ויש לבדוק זאת מול הסוכן.  יש להתייעץ עם סוכן הביטוח על כיסוי במקרה חירום של ביטול טיסה.   אל תשכחו לעשות ביטוח המתאים להודו ונפאל.

טיסה להודו – מחירי הטיסות

איך מוצאים את הכרטיסים הזולים?   שאלת מליון הדולר אותה כולנו שואלים.  אז בתעופה כמו בתעופה,  כל הנושא של מחירים, קלאסים, גילאים, עיתוי רכישה הוא בלגן אחד גדול ולא אחיד,  וזוהי אסטרטגיה של חברות התעופה כדי למקסם רווחים. דבר זה לעיתים מעצבן נוסעים רבים, במיוחד כשקיימים מושבים ריקים על מטוס מסוים שאמרו לך שאזלו הכרטיסים מהקלאס הזול עליו, מה שגורם לרבים לתהות מדוע חברות התעופה לא איישו אותם ברגע האחרון.

הדרך לטיסה הזולה ביותר להודו היא כמובן בהתאם לעונה, לא העונה בהודו – העונה בארץ, כיוון שאת התיירות מכתיבים בעיקר החופשים בארץ, וחופשים אצלנו הם לרוב בקיץ ובחגים.  זוהי הסיבה שכרטיסי הטיסה יהיו יקרים יותר להודו כמו לכל יעד למעשה.   מתוך 40,000 ישראלים הנוסעים בשנה להודו,  בערך 15,000 נוסעים בחודשים אוגוסט וספטמבר.   זוהי הסיבה שבחודשים אלו קשה למצוא כרטיס מתחת ל-900 דולר.  בחורף שדווקא הוא עונה מצויינת להודו,  דווקא יותר קל למצוא וכרטיסים זולים מתחילים החל מ-700$.   הזמנה מוקדמת של מספר חודשים מראש תמיד מסייעת להורדת המחיר,  כי תתפוס קלאס זול בהקצאות חברת התעופה,  אך כולנו אוהבים להיות ספונטנים כמה שיותר ובמיוחד להודו,  לגביה סף החרדה וההססנות כשאני מחליט לטוס,  גבוהים מאשר ליעדים אחרים.   מטיילים רבים מחכים לחבר או שותף שיודיע להם אם יצטרף,  כי חוששים לטוס לבד, ומתמהמים עם ההחלטה לטוס להודו.  יש בהזמנה מאוחרת גם אלמנט מסויים של הורדת חרדה.  אך על ספונטניות משלמים!

אז איך מוצאים כרטיס?   עושים סקר במספר מקומות,  מתעניינים בכל אפשרויות הטיסה שהצגנו במאמר,  ובהצלחה!!     ליחצו כאן כדי לקבל אימייל המלצה מהאתר לכרטיסי הטיסה הזולים והטובים ביותר

* חווית המטיילים מרכישת הטיסות להודו לאורך השנים נמצאת בפורומים שלנו המלאים בדיונים על רמת הטיסות, הבטיחות שלהן והשווי שלהן. מטיילים רבים שוחחו על כך ניתן לעיין בשיח בתגיות: חברות תעופה ו כרטיסי טיסה.

הכותבים:

דני אברהמי,  מרצה ומלווה מטיילים להודו מזה למעלה מעשור.  יוזם האתר hodu.co.il.

אדיר בן יוסף – מנהל מכירות בסוכנות נסיעות גדולה בארץ , וחבר צוות בעבר באתר hodu.co.il

 המלצת האתר – מקומות טובים לקנות בהם כרטיס טיסה להודו ונפאל

hodu.co.il טיסות – הדילים והשירות הטובים ביותר להודו!  

כיתבו לנו אימייל:  flights@hodu.co.il

  שילחו לנו ווטאספ 053-2377262 או התקשרו ונחזור אליכם. 

ניתן גם להשאיר הודעה ונציג האתר יחזור אליכם:

מאסורי שוכנת על רכס הרים מדהים בגובה 2 קילומטר, ובמשך רוב השנה היא חבוקת עננים. כאשר הערפל מתפזר נשקף נוף מדהים של עמק דון (Doon Valley) ושל פסגות ההימלאיה הרחוקות והמושלגות.
בחודשים החמים מהווה אוויר ההרים הקריר והרענן מפלט מבורך מהחום באזורי השפלה. בחורף קפוא ובינואר יורד בד”כ שלג. במבט ראשון נדמה כי המקום נוצר בשביל זוגות שרוצים לבלות את ירח הדבש שלהם בנוף הררי ומודרני אבל יש באזור מסלולי הליכה רבים, בניינים מעניינים מתקופת הראג’ ואווירה קסומה.
מאסורי וסביבתה מציעות מגוון רב של אטרקציות, כמו נסיעה ברכבל שמשקיפה על נוף עוצר נשימה של כמה פסגות. כשעה לפני השקיעה מקום התצפית נהפך לקרנבל עם קוסמים, ילדים ותחפושות מסורתיות. יש גם מגוון מסלולי הליכה ורכיבה על סוסים. השתתף בכתיבה: אדיר בן יוסף

דרג’ילינג. צילום: אופק רון כרמל

דרג’ילינג – רקע

דרג’ילינג נמצאת בצפון מדינת בנגל המערבית, למרגלות ההימאליה בגובה 2134 מטרים. העיר מוקפת מטעי תה, הרים גבוהים ומושלגים ויערות, שעוטפים אותה בפנורמה מרהיבה. אך תתנו למראה הפסטורלי להטעות, מאחורי העיירה הנחמדה מסופר סיפור מורכב על ממלכה אבודה, מלחמות ומאבקים שנמשכים עד היום. בעבר הלא כל-כך רחוק (עניין של פחות ממאתיים שנים) היה האזור חלק ממלכת סיקים הגדולה, ממלכה ששורשיה הבודיהיסטים קשורים במלכי טיבט לפני מאות שנים. אנשי הגורקה (Gorkha), שבט שמוצאו בנפאל, ניסו במשך שנים לכבוש את האזור בפלישות שונות, עד שבאמת הצליח להם. למעשה, כל כך הצליח להם, שהבריטים הרגישו צורך להתערב ולעצור את התנופה; לבסוף הגורקה העבירו לבריטים שטחים, שהוחזרו על ידם לממלכת סיקים. סכסוכים בין הבריטים לממלכה לא איחרו לבוא; עוד מלחמה קטנה, עוד סיפוח שטחים, ואין חדש תחת השמש. בערך באותו זמן (אמצע המאה ה-19) החליטו הבריטים להקים את עיירת ההיל-סטיישן. בזמן שלטון הבריטים, נפאלים רבים היגרו לאזור וכיום ישנו רוב נפאלי (גורקה) בדרג’ילינג.

ומה הקשר לבנגל המערבית? גם זה לא ברור, והסיבות נעוצות אי שם בהיסטוריה, בבהלה הגדולה שפרצה עם הקמת המדינה והפיצול של בנגל לבנגל המערבית- ההינדית, ובנגלדש- המוסלמית. וכיום, אמנם אתם מטיילים במדינת בנגל, אך מי שיצא להליכה ברחובות דרג’ילינג יראה בוודאי גרפיטי ושילוט שקשור דווקא בשבט הגורקה; בידיהם כח פוליטי רב שמושקע במאבק להקמת מדינה עצמאית בשם גורקהלנד. אכן סיפור מורכב, עליו תוכלו לחשוב מעל כוס תה חמה באחד מבתי הקפה של דרג’ילינג, מסתכלים על הגשם הבלתי פוסק מטופף על הגגות.

האטרקציות המוצעות בדרג’ילינג כוללות טרקים וטיולים שונים באזור, ראפטינג, רכבת הצעצוע, גן החיות של חיות ההימלאיה, מכון ההימלאיה לטיפוס הרים, גן בוטאני, מרכז סיוע לפליטים טיבטיים, מקדשים, מוזיאונים וקורסים שונים.

זריחה מטייגר היל. צילום: אופק רון כרמל

דרג’ילינג- עונה מומלצת

העונה המומלצת לטיול בדרג’ילינג היא כמו בנפאל, והיא מתחלקת לשתי תקופות. אוקטובר נובמבר- אחרי המונסונים. עדיין יש גשם ומעונן אבל האויר צלול יותר. התקופה השנייה היא אביב, בין החודשים מרץ לאפריל, אז קטיף עלי התה בשיא, הכל פורח, יש שמש ואחלה מזג אוויר.

דרג’ילינג- איך מגיעים?

טיסה

ניתן לקחת טיסה פנימית מדלהי או כלכתה לשדה התעופה בבאגדורה (Bagdogra) משם או מונית ישירות לדרג’ילינג או לניו – ג’אלפייגורי (New Jalpaiguri) -כחמש שעות נסיעה. יש גם רכבת מהשדה עד לתחנת ניו ג׳איפלגורי ומשם מונית נוספת או ג׳יפ לדרג’ילינג. דרג’ילינג משמשת כנקודת מעבר והתארגנות למדינת סיקים השכנה.

רכבת ואוטובוסים

הנסיעה מדלהי לדרג’ילינג די ארוכה. רכבת מניו דלהי לתחנת ניו – ג’איפלגורי (New Jalpaiguri) או סיליגורי (Siliguri). התחנות די קרובות ואין ממש הבדל.

בתחנת הרכבת בדלהי תוכלו להזמין כרטיס ב-Tourist quota. רשימות ההמתנה לרכבות האלה ממש ארוכות אז תהיו חייבים לגשת לתחנה ולעשות את זה בעצמכם (על כל רכבת יש מספר מקומות שמורים לתיירים, בהצגת דרכון). הנסיעה די ארוכה ויכולה לנוע בין 35-20 שעות. הקו המהיר די יקר לתרמילאי המצוי (המחלקה “הנמוכה” ביותר היא 3AC ) ורשימת ההמתנה אליו ארוכה בדרך כלל, גם לתיירים.

מסיליגורי או ניו ג’לפייגורי תופסים ריקשה לתחנת האוטובוסים ומשם אוטובוס לוקאל או ג’יפ משותף לדרג’ילינג.  ג’יפ משותף עולה כ- 200 רופי והנסיעה אורכת כ-3 שעות עד לדרג’ילינג. כבר בדרך אפשר לראות איך הכל נהיה ירוק יותר: בצד הדרך יש יערות אינסופיים, שמורות טבע, כפרים קטנים ומטעי תה. דרך נוספת היא לנסוע מתחנת הרכבת ניו ג’לפגורי ברכבת הצעצוע – קחו בחשבון שמשם זו נסיעה של שמונה שעות.

אפשרות נוספת, למי שמגיע מנפאל היא להגיע באוטובוס, שחוצה את הגבול במעבר מזרחי באזור סיליגורי. זו נסיעה ארוכה ומתישה, גם למי שנמצא בקטמנדו אולי עדיף לרדת לכיוון ורנאסי או מוגול סאראיי ולקחת רכבת משם.

פסי הרכבת. צילום: אופק רון כרמל

דרג’ילינג – אטרקציות

תה, תה ועוד קצת תה- כמו שקוניאק ופרמזן יקראו כך רק אם יוצרו באותו חבל ארץ מסויים שעל שמו נקראו (וזה החוק), כך גם התה המפורסם של דרג’ילינג הפך מותג לאיכות שמקורה באזור הזה בלבד! אז אכן תמצאו פה המון תה. אפשר לקטוף אותו במטעים, לעבד אותו, להתפנק עם קנקן ולבהות בגשם הדק ובערפילים מבעד לחלונות בית הקפה או לבדוק מה בדיוק יש במוזיאון התה.

טייגר היל- Tiger Hill

אחת האטרקציות הפופולריות בדרג’ילינג היא צפייה בזריחה המאירה את ההר השלישי בגובהו בעולם, הקאנצ’נדזונגה ((Kanchenjunga, מהתצפית המרשימה שנקראת טייגר היל. גם את קצה קצהו של האוורסט רואים, לפעמים. לשם כך תצטרכו להגיע בסביבות 4 בבוקר למגדל השעון – איפה שהג’יפ הוריד אתכם כשרק הגעתם לכפר – ולעלות על ג’יפ שיקח אתכם לפסגה יחד עם עוד עשרות תיירים נוספים. אין צורך להזמין מראש – תמיד יש מקום פנוי באחד הרכבים. העלות היא כ150 רופי להלוך-חזור. הג’יפ יקח אתכם לגבעה ויחנה בחנייה, משם תצטרכו לקנות כרטיס ולתפוס את מקומכם בין רבבות ההודים ותיירים שמצטופפים כולם יחדיו. תקבלו צ’אי וקפה על חשבון הברון, ותוכלו לצפות בקרני השמש מאירות את ההר הנפלא אט אט, כשברקע קריאות ההתלהבות של עשרות האנשים שיהיו שם איתכם. התכוננו לצפיפות נוראית, אבל זה שווה את זה.

אפשר לעלות ולרדת לטייגר היל גם ברגל – רק וודאו שאתם יודעים את הדרך.

מצטופפים לראות את הזריחה בטייגר היל. צילום: אופק רון כרמל.

Himalaya Mountaineering Center & Darjeeling Zoo

אטרקציה חובה לכל תייר שמגיע לכאן! ירידה של כעשרים דקות מהכיכר הראשית תוביל אתכם לשערי גן החיות. קונים כרטיס משולב גם למרכז ההימלאיה ולמוזיאון ב–100 רופי + 10 רופי למצלמה. בגן החיות אפשר לראות כל מיני חיות שמצויות בהימלאיה: נמר שלג, דוב, זאבים, תוכים, צבי נובח, פנדה אדומה, ועוד חיות שלא חשבתם בכלל שקיימות.

בסוף גן החיות יש כניסה למוזיאון ההימלאיה, שם תוכלו כבר בכניסה להתפעל מתערוכת צילומים מרהיבים מהאזור. המוזיאון כולל בין השאר דגם עצום של ההימלאיה ואת כל ההיסטוריה של המשלחות לאוורסט, כולל הציוד המקורי של אדמונד הילרי וטנזין שרפה מהמשלחת הראשונה שהגיעה לפסגה.

דב הודי סקרן. צילום: אופק רון-כרמל

Happy Valley

אם תמשיכו עוד למטה מגן החיות תגיעו למפעל תה, שם תוכלו לקבל סיור והסברים מפולפלים על ייצור התה בדרג’ילינג, שנחשב לתה הטוב בעולם. כמובן שתקבלו גם טעימה בסוף 🙂

The Toy Train

אטרקציה ידועה בדרג’ילינג היא רכבת הצעצוע. היא פועלת בדיוק כמו רכבת של פעם – עם קיטור ופחם והכל. הפסים חמודים וקטנים והחוויה היא כיפית וייחודית. מומלץ להגיע ב8 בבוקר לדלפק כדי להזמין מקום. ניתן לקנות כרטיס נסיעה לאחד הכפרים השכנים (כחצי שעה או שעה), או לקנות כרטיס משולב ל”ג’וי רייד” – נסיעה של כמה שעות שעוצרת במספר כפרים עם נקודות עניין כמו מנזר, תצפית או אנדרטה.

דרג’ילינג- טרקים באזור דרג’ילינג

Singalila Trek – הטרק הכי מפורסם באזור דרג’ילינג. זהו טרק של 4-6 ימים ברמת קושי בינונית, שמאפשר תצפיות מרהיבות על כל רכס ההימלאיה ועל הקנצ’דזונגה בפרט.

לטרק יוצאים באמצעות סוכנות שדואגת לכל ענייני הגעה, אישורים, לינה ואוכל. אפשרות נוספת היא להגיע מדרג’ילינג עצמאית לכפר Maney Bhanjyang וממנו לשכור מדריך ולקוות שיהיה מקום מגורים פנוי. האופציה הזו היא זולה יותר אך פחות מומלצת – אנשים נתקעים בלי מקום לישון ונאלצים להפסיק את הטרק באמצע.

עלות הטרק עם סוכנות היא כ-2000 רופי ליום (ואל תשלמו יותר). סוכנות מומלצת היא Peak-to-Peak המחירים מעט יקרים אך קבוצה גדולה מורידה את המחיר בהרבה. חובה לקחת דרכון לטרק מכיוון שחוצים את הגבול לנפאל במהלכו ויש הרבה נקודות ביקורת.

את הטרק ניתן לעשות ב–3 עד 8 ימים, בוריאציות שונות. ביום הולכים בממוצע 10 ק”מ  – יש ימיים שהולכים רק 6, ויש ימים שהולכים 21.

הלינה היא בגסט האוסים שנמצאים בדרך בדיוק בשבילכם 🙂 האוכל הוא טוב מאוד בהתחלה אבל ככל שעולים למעלה הוא נהיה בסיסי יותר. כמובן שיש הפסקות תה וביסקוויטים באמצע.

 ניתן לבחור יחד עם הסוכנות באיזה כפרים תחנו ללילה – אף אחד לא מדלג על Sandakpu– גולת הכותרת של הטרק, ומומלצים גם הכפריםTumling ו-Kalipokari. מומלץ לדלג על הכפר Phalut – לא ניתן לשמור מקום מגורים שם, ואנחנו נאלצנו להידחס ארבעה אנשים בשתי מיטות יחיד.

מטעי התה. צילום: אופק רון כרמל

דרג’ילינג- סביב דרג’ילינג

ליד דרג’ילינג יש כפר בשם גואם שיש בו מנזר נחמד שאפשר לבקר. יש גם את הכפר מיריק שאפשר לנסוע אליו ויש שם אגם נחמד. דרג’ילינג הוא נקודת היציאה הנוחה ביותר לסיקים. פה מוציאים פרמיט בחינם לשבועיים, וג’יפים יוצאים מדי יום מהתחנה המרכזית לגנגטוק וג’ורטנג.

דרג’ילינג- לינה ואוכל

כשמגיעים לדרג’ילינג הג’יפ מוריד אתכם ליד מגדל השעון. מומלץ לטפס למעלה לעבר הכיכר המרכזית (אתם תזהו אותה – מלא דגלים בכל מקום) ולמצוא שם גסט האוס – זה האזור היותר תיירותי, שקט וכיפי.

בין המקומות המומלצים:

Elgalaxi Hot

מקום נחמד עם מיקום טוב. יש אינטרנט קפה ממש ממול. שם מצאתי את החדר הכי זול – 200 רופי לחדר בסיסי עם שירותים. 300 רופי לחדר יותר גדול עם מקלחת, שולחן כתיבה ושתי מיטות.

Hotelabi Satya

נמצא מול הגלקסי הוטל. זוג נפאלי חמוד ומכניס אורחים שמארח באחלה מקום עם אווירה ביתית וכיפית. 400 רופי לחדר זוגי עם מרפסת קטנטונת.

מסעדות מומלצות

כל מסעדה שנייה מתהדרת בצל”ש מטריפ אדוויסר. יש פה מקומות איכותיים עם אוכל מערבי מצוין ומפנק.

Sunam’s Kitchen

ארוחות בוקר מדהימות, פרנצ’ טוסט אגדי, מקום נחמד לפגוש תיירים ולשחק קלפים בערב.

Glenories Bakery

מקום מפורסם בכפר. מאפייה ענקית עם אינטרנט חינם וכל סוגי השוקולדים, סופגניות, לחמים ועוגיות שתוכלו לדמיין.

Boney’s Place

אחד המקומות הבודדים שפתוח עד מאוחר. פיצות, נודלס, אורז והמבורגרים במחירים טובים.

רכבת הצעצוע יוצאת מרציף מספר… צילום: אופק רון כרמל

דרג’ילינג- סיכום

דרג’ילינג היא ללא ספק אחד המקומות המיוחדים שתפגשו במהלך הטיול שלכם, לא בדיוק הודו שהכרתם עד עכשיו, אבל שווה כל רגע. טיול בשעות הבוקר המוקדמות באור זריחה כאשר דרג’ילינג מתעוררת ליום חדש ותצפית על רכס הקאנצ’נדזונגה ((Kanchenjunga, השלישי בגובהו בעולם (8598 מ’) היא חוויה מיוחדת ומומלצת.