אהבה בוליוודית

הרבה אנשים שיוצאים לטיול הגדול חולמים למצוא את אהבת חייהם. יש משהו קסום במציאת בן/בת זוג בטיול מפני שמצד אחד אין את הלחץ הרגיל של "דייטינג" אבל יש אינטנסיביות וסיטואציות שוברות שגרה בהן ניתן לאמוד את טיבו של האהוב הפוטנציאלי.

דר, ישראלי בן 24, מצא את בחירת לבו ניראג'ה בזמן טיול בעיר קודלי שבמדינת קרנטקה בדרום הודו. כיום הם מתגוררים בדרום דלהי בדירה שכורה, הכי קרוב לחיים התל אביביים- נוסח הודו.

בזמן שניראג'ה מלמדת מוזיקה בבית ספר מקומי, דר מבלה את זמנו ביצירה של מוזיקה ולימוד גרמנית. אך אל תטעו, יחד הם צמד מוזיקלי, מקורי ויוצר הפותח את ביתו לג'אמים בכדי שהמוסיקה לא תפסיק.

אני מביאה לכם ולכן את הראיון המרתק שערכנו אחד על אחת.

כמה זמן נראה לך שתישאר בהודו? זו תכנית לטווח ארוך?

אין לנו תכנון לשהות פה לתקופה ארוכה כיוון ששנינו מתכוונים להמשיך להתפתח עם היצירה והמוזיקה ודלהי לא בהכרח מאפשרת את זה. אולי בעתיד, אחרי מעבר לאירופה, נעבור חזרה להודו אבל במידה וזה יקרה, אני לא רואה את עצמי גר בעיר גדולה כמו דלהי.

 

חמודים לא?

 

מה הסביבה אומרת על זה?

הקירבה הרבה שלנו לאזור האוניברסיטאי של העיר מצביעה בהכרח על כך שהסביבה שלנו יותר פתוחה וליברלית. לכן, רוב התגובות שאנחנו מקבלים הן חיוביות ופתוחות. אם אנחנו עוברים ברחוב ואנשים לוטשים מבטים, הם לרוב לא מביעים את דעתם- אנחנו רק יכולים לנחש מה עובר להם בראש.

איך זה לחיות עם בת זוג הודית שהמנטליות שלה שונה מאוד משלנו?

ניראג'ה אומנם הודית אבל אני לא מרגיש שיש במנטאליות שלנו פער. כמובן שהיא גדלה במקום שונה אבל היא גם שייכת למיעוט שגר בדלהי שמדבר, חי ועובד באנגלית. יש לנו מכנה משותף רחב מאוד: מוזיקה, קולנוע ואפילו ערכים זהים. אני חושב ששונות מנטאלית יכולה להתרחש גם בארץ, מספיק שאכיר מישהי מאזור שונה, מצב סוציו- אקונומי שונה וכבר נהיה במקום אחר. עם ניראג'ה יש לי חיבור והתאמה שאני יכול רק לאחל לאנשים אחרים.

איך אתה רואה את העתיד שלכם יחד?

למזלנו, אנחנו חיים בחברה גלובאלית בה הגבולות של הלאום והתרבות מטשטשים. אני רואה את עצמי עם ניראג'ה, היא החצי השני שלי. יש לי תקווה שבעתיד לא יסתכלו עלינו כעל "הודית" ו"ישראלי", אלא כעל שני בני אדם מאוהבים שבחרו לחלוק יחד את החיים על בסיס התשוקה הזהה שלהם לחיים.

אתה גם עובד בתחום המוזיקה בהודו? מופיע, מלמד וכו'?

אחד המכשולים שאני חווה, הוא שהייה בהודו עם ויזת תייר. לכן, אני לא יכול לקחת חלק בשום עבודה בתשלום. היתרון הבולט של העניין הוא שאני יכול ליצור מוזיקה בשביל עצמי.

 

יוצרים מוזיקה יחד

 

מה מדביק אותך להודו שלא קיים בישראל?

אני מאוד אוהב שאנשים חיים את "תרבות הקארמה", הם נחמדים אליך כי הם מאמינים שזו אנרגיה חיובית שתחזור אליהם בחזרה. בדרך הזו אפשר להכיר המון אנשים. בשונה מהארץ, ההיכרויות האלה לא נעשות דרך פייסבוק או מדיה חברתית כלשהי, אלא ביצירת קשרים אישיים עם אנשים רנדומאליים.

מה החזון המוסיקלי שלך ואיך הוא מתממש בהודו?

החזון שלי הוא לא בהכרח מוזיקלי, כי אם חזון של יצירה. אני נהנה ממוזיקה ובעתיד אידיאלי תהיה לי את האפשרות ליצור כל יום מוזיקה חדשה עם אנשים שאפגוש בדרך. עשיתי את זה במהלך הטיולים שלי בעולם ובהודו. כיום שהתמסדתי (בערך) עם זוגתי, אני פותח את הבית שלי לג'אמים עם מטיילים על מנת להמשיך יצירת קשרים עם מוזיקאים מטיילים.

ואם תהיתם איך ניראג'ה נשמעת, אנחנו גאים לצרף לכם, בבכורה עולמית, שיר בביצועה: