אז איך אומרים אינדיאני בהינדי? ההבדלים בין הודו לדרום אמריקה

הטיול הגדול שלי אחרי הצבא היה לדרום אמריקה. זה היה לפני כמעט עשר שנים, כשהמחירים בחלק מהמדינות בה היו דומים למחירים של הודו היום. בדרום אמריקה יש 'גל עולה' שמתחיל את הטיול בקיץ באקוודור או פרו ויורד למדינות הדרומיות- צ'ילה, ארגנטינה וברזיל ו'גל יורד' שמתחיל במדינות הדרומיות. בתקופות מסויימות יש חפיפה בין ה'גלים' ולרוב יש תחושה שצריכים כל הזמן להספיק משהו- להספיק להגיע למקום בעונה אם רוצים לעשות טרקים, להספיק להגיע לקרנבל בברזיל, לעשות כמה טרקים שנחשבים ל'טרק חובה' ברזומה של הטייל הישראלי.. ובאופן כללי מדובר בטיול שיש בו הרבה עשייה אקטיבית, הרבה ספורט אתגרי, ורק מי שיש לו כרטיס פתוח ולא מוגבל יכול להרשות לעצמו 'להתקע' במקום מסויים.

   חובבי טראקים ימצאו את מקומם בדרום אמריקה. טרק באיזור קוסקו, פרו. (צילום: נטע ארזי)

"מדובר בטיול שיש בו הרבה עשייה אקטיבית". נטע ארזי על רקע המאצ'ו פיצ'ו בפרו-אחת מתחנות ה'חובה' בדרום אמריקה

 

מזרח מול מערב- קצב קצת אחר

כשהגעתי להודו, הייתי סטודנטית בין תארים והגעתי לתקופה קצרה יותר (חודשיים בהודו ונפאל). התחושה שקיבלתי שם היתה שונה לחלוטין. מי שמחפש את הטרקים בהודו כמובן ימצא אותם, אבל רוב המטיילים שמגיעים להודו לא מגיעים דווקא למטרה זו. בניגוד לדרום אמריקה, ששואבת את תרבותה מתרבות המערב (אמנם אינדיאנים אבל בכל זאת אמריקאים)  בהודו שולטת התרבות הבודהיסטית, וקצב החיים הוא הרבה יותר איטי. מי שינסה למהר בהודו יבין מהר מאוד שהוא לא מותאם לקצב של המדינה, בה נסיעה שאמורה לקחת 6 שעות יכולה בכיף להתארך ל-13  שעות ובכלל- כשמגיעים למקום חדש השוק הוא כל כך גדול שצריכים מספר ימים רק כדי להתאקלם שם- דוגמת ניו דלהי, עיר בירה עם אי סדר מופתי, שריקשות חותכות מכוניות, פרות מסתובבות ברחוב וקבצנים עטים עליך מכל פינה. 

בדרום אמריקה אין שום דבר מאלה- ואפילו בבוליביה שנחשבת למדינה הכי ענייה בדרום אמריקה ותושביה כמעט כולם הם אינדיאנים ילידים- לא תפגשו בכל כך הרבה אנרכיה ותרחישים מוזרים שרק לאחר מספר שבועות ארוכים פתאום מקבלים צל של היגיון, כשמבינים איפה נמצאים.

 

 

"פרות מסתובבות ברחוב" (צילום: הילה וייצמן)

 

מחפשים תשובות לשאלות

התרבות הבודהיסטית שונה מכל השקפת העולם המערבית, ורבים מן המטיילים נוסעים למזרח ולהודו בפרט על מנת לחוות תרבות שונה. כאשר שאלתי חברה שטיילה כחצי שנה גם בהודו וגם בדרום אמריקה מה היא אהבה יותר היא ענתה שאהבה יותר את הנופים של דרום אמריקה ואת התרבות- של הודו.

הטיול בהודו נחווה על ידי רבים כ'מסע', בעקבותיו משהו בתפיסת העולם שלך חייב להשתנות ובמקרה שלי זה אכן השתנה- חזרתי מהודו והפסקתי לאכול בשר, היכרתי את עולם המדיטציה והתחלתי להעריך יותר את מה שיש לי. מסיבה זו הודו במקרים רבים מהווה תחנה בדרך למי שמבקש לעשות בחייו שינוי, או מחפש תשובות רוחניות, ועל כן מטיילים רבים בוחרים להגיע להודו בגילאים מבוגרים יותר, ולא בטיול שאחרי צבא.

 

    "חזרתי מהודו והפסקתי לאכול בשר, היכרתי את עולם המדיטציה והתחלתי להעריך יותר את מה שיש לי".

מקדש הדלאי לאמה בדרמסאללה. (צילום: הילה וייצמן)

 

אם בדרום אמריקה אלכוהול זמין בכל מקום וגם מסיבות וחיי לילה, בהודו ישנם אזורים רבים שלא תפגשו בהם אלכוהול וחיי הלילה היחידים שתפגשו יהיו במסעדה של הגסטהאוס.  בדרום אמריקה חתך הגילאים של המטיילים צעיר יותר, הרבה צעירים אחרי צבא או בחופשת סמסטר ומטיילים מבוגרים לרוב יבחרו לטייל בה באופן מאורגן ולא עצמאית.

 

  חיי הלילה שתיפגשו בהודו במקרים רבים יסתכמו במסעדה של הגסטהאוס. (צילום: משה טובול)

 

אז לאן יש יותר סיכוי שנחזור בסופו של דבר?

בסופו של דבר מה שקובע את גורלנו לגבי החזרה ליעד שאהבנו הוא כנראה המחיר, וכאן להודו יש יתרון מובהק. בעוד שכרטיס לדרום אמריקה עולה בסביבות 1,700 דולר (תלוי בעונה, איפה נוחתים ובאיזו חברה טסים)- כרטיס טיסה להודו עשוי לעלות כמעט חצי, וכך גם מחירי השהות, מה שעושה את הודו ליעד שהרבה יותר מעשי לחזור אליו.

בהודו ישנם לא מעט יעדים שאפשר להתמקד בהם כיעד עיקרי לטיול, והשהות ביעד אחד ללא נסיעות רבות חוסכת גם היא הרבה מן העלויות. יעדים לדוגמא הם דרמסאללה הרוחנית שמציעה למטייליה מאות קורסים שונים, מדיטציות וסדנאות ויפאסנה, או מדינת גואה המערבית המאפשרת רביצה בחופים וחיי לילה. למבקשים טיול של טרקים- תוכלו להגיע לאיזור לדאק ולה- חבל ארץ אידיאלי למטרקים בעונה המתאימה.

 

 

  מימין חוף אקזוטי באיי אנדמן שבהודו ומשמאל חוף קאריבי בקולומביה, דרום אמריקה.. מצאו את ההבדלים..

(צילום: שרית גמליאל ונטע ארזי)

 

דרום אמריקה היקרה היא חלום רחוק, וגם רחוקה פי שתיים מהודו, ועד שמגיעים אליה יש את הרצון לראות כמה שיותר, כי מי יודע מתי נגיע שוב ליבשת המופלאה הזאת. אני עד היום לא הצלחתי להגיע אליה שוב ומשתוקקת.