איך עושים את הודו בחודש?

כשמדברים עם  חבר'ה ישראלים כל התגובות הן-"מה? באתן רק לחודש? למה?" או "אי אפשר להספיק כלום בחודש". לי זה ממש הציק, הרי אין רק דרך אחת לטייל וכל אחד תלוי בדברים אחרים. אז עכשיו, כשאני כותבת את זה בדיעבד, אני יכולה להגיד בפה מלא שאפשר להספיק המון בחודש, הכל תלוי בכם.

אם להגיד את האמת, הודו בכלל לא הייתה בתכנון של הטיול שלי. הייתי אמורה לנחות בנפאל ומשם להמשיך ללאוס-ויאטנם-קמבודיה. הזדעזענו מרעידת האדמה שתקפה את נפאל באפריל וכך גם אני (וכמובן גם בגלל ההורים המודאגים) הייתי צריכה לחשב מסלול מחדש. היתה לי טיסת קונקשן במומבאי אז החלטתי יחד עם החברות שנלך על צפון הודו לחודש.

 

"נלך על צפון הודו לחודש". ליאור והחברות בשדה התעופה

 

הודו היא מדינה ענקית אז היינו חייבות להתמקד באיזור מסוים. נחתנו בדלהי וישר באותו יום כבר סגרנו נסיעת לילה לדראמסלה (כל כך הבהילו אותנו שדלהי נוראית אז היינו שם פחות משעתיים- שגם הן היו בבית חב"ד) שלא היתה קלה אבל בהחלט שווה את זה. מעבר לשם 'דראמסלה' לא ידעתי יותר מדי על לאן אני מגיעה. מה שמיוחד במקום זה הקורסים הרבים שמוצעים שם. החל מצורפות, מקרמה, בישול ועד מדיטציה ופויז. כשהגעתי לדראמסלה בהתחלה מאוד התאכזבתי. הייתי כולי באדרנלין של הטיול הגדול, נחיתה במדינה חדשה, ופתאום- כלום. רוב היום הוא מנוחה, קצת שיעורים מידי פעם והמון ישראלים. כל מה שאני יכולה להגיד זה שצריך להתרגל לזה. להנות מהשקט ומהשלווה שיש במנוחה הזאת. הנופים מדהימים וזו הייתה נחיתה רכה בהודו. ממליצה להתנסות גם בחוגים שאתם פחות מכירים, תנסו משהו חדש! ואם אתם בקבוצה גם תתפצלו לפעמים.

 

"להנות מהשקט שבמנוחה". ליאור בדראמסלה

 

היינו שם שבוע והמשכנו למנאלי, שהיא כבר הייתה יותר אטקרטיבית. מגוון של ספורט אתגרי וטיולי יום למפלים שבאיזור כולל נוף עוצר נשימה של ההרים המושלגים. היינו במנאלי סך הכל 6 ימים. עשינו סנפלינג וראפטינג וטיילנו בושישט (כפר באיזור). במהלך השהות שם התעניינו במסלול של ספיטי וקינור. לא הכרנו יותר מידי והחלטנו שבא לנו להבין מה כל כך מיוחד במקומות האלו. חיפשנו חבר'ה לצאת איתם, התארגנו ויצאנו למסלול של 9 ימים. ספיטי וקינור הם שני עמקים מקסימים ביופיים. קינור הוא הטרופי יותר, הירוק והחי, ובקיצון השני ספיטי הוא המדברי, ההררי, השונה. שני העמקים חושפים פן שונה של הודו, הכפרים השקטים והמבודדים, חיים קצת "קדמונים" ופשוטים שסוחפים אותך להתאהב…

 

"מגוון של ספורט אתגרי במנאלי." ליאור בסנפלינג

 

מה שכל כך מיוחד בספיטי קינור זה השוני. במנאלי ודראמסלה הרגשתי קצת בישראל- כמויות של ישראלים, שלטים בעברית וגם הרבה מקומיים מדברים פה ושם כמה מילים בעברית. בספיטי קינור מרגישים את האותנטיות, יש כפרים שבהם היינו הישראלים היחידים וזה מה שמיוחד. הפשטות והתמימות של המקומיים מדהימה. מעבר לכך, במהלך המסלול הזה כמעט ולא תתקלו באוכל מערבי וכמובן שזו גם חלק מהחוויה. בתום תשעת הימים ירדנו לקאסול שם בילינו יומיים עד שעברנו לכפר פולגה שנמצא כשעה מקאסול. אחרי חמישה ימים בקאסול, פולגה וטוש חזרנו לדלהי.

 

"עמקים מקסימים ביופים." עפה בספיטי

 

הגענו ביום שני בבוקר וסגרנו נסיעה לאגרה כבר בשני בלילה כך שהגענו לטאג' מאהל בשעה 6 בבוקר בפתיחה. התלבטנו מאוד אם נספיק או לא, בסוף עשינו מאמצים כדי להגיע וזה היה שווה כל רגע כולל שני לילות לבנים ברצף. עד הנסיעה לטאג' מאהל בילינו קצת במיין באזר (ואז, חודש אחרי הנחיתה בהודו, חוויתי את השוק שכולם מדברים עליו) ומשם המשכנו גם לקניון שנקרא סיטי וואק. קניון מטורף שקשה להאמין שנמצא שם. אחרי המיין באזר האותנטי והפשוט פתאום להגיע לקניון של השכבה הגבוהה במרחק עשר דקות משם זה היה בלתי נתפס. ממליצה ללכת לשם גם אם אתם לא חובבי קניות רק בשביל לראות פן שונה של דלהי.

 

"להגיע לשם אחרי המיין באזאר זה בלתי נתפס." קניון סיטי וואק בדלהי

 

מהטאג' מאהל יצאנו חזרה לכיוון דלהי והגענו בצהריים. ועכשיו אני יושבת על רצפת שדה התעופה, ממתינה לטיסה וכותבת לכם. אז מי אמר שאי אפשר להספיק לראות את הודו בחודש? ראיתי גם את שביל החומוס עם כל הישראלים, חוויתי את הכפרים הנידחים וגם את דלהי העירונית על כל פניה השונים ואפילו ראיתי את הטאג' מאהל. אז גם אם יש לכם רק חודש, הודו שווה את זה. נכון שזה לא הכל, אבל זה עדיף מכלום. תנצלו את הזמן כמו שצריך והכי חשוב- תהנו.