לכבוד יום הולדתו ה-40, יוצא שי ברמלי למסע בהודו, או ליתר דיוק חוזר אליה לאחר 20 שנה, והפעם בהחלטה נחושה לחצות אותה על ריקשה. בפרק השני של ״אינדיה אקספרס״, פתאום שי קולט שהוא לא בטוח יודע ומוכן לדבר הכי בסיסי: איך נוהגים על ריקשה??
כתיבה: שי ברמלי | עריכה: סיגל קריב
אחרי שעברתי את מה שחשבתי שתהיה המשוכה הקשה ביותר ברעיון של לחצות את הודו על ריקשה והיא, לספר לאמא שלי שאני יוצא למסע הזה, הבנתי שזה היה החלק הקל בכל העניין.
ביום ראשון האחרון, התייצבתי בשגרירות הודו לפגוש את דורית ומאנפוי, האחראיות על התרבות בשגרירות הודו. אני לא ממהר להתרגש מדברים אבל מהשנייה שנכנסתי לשגרירות הודו, אחזה בי התרגשות גדולה, אולי זה מהעובדה שאני עומד לנסוע לשלושה שבועות חופש ואולי זה פשוט כי הבנתי שיש מצב טוב שכל החברים שלי שאמרו לי שאני הזוי, פשוט צודקים!
עליתי במדרגות ללשכה הצנועה, על הקירות היו תלויות מפת הודו ותמונה של הטאג' מאהל, דורית ומנאפוי הציעו לי לשתות, כמובן שבחרתי בצ'אי הודי, הוא הוגש לי בכוס הודית מסורתית (משמע כוס חד פעמית עם כיתוב HOT VERY HOT). תוך שאני מספר לבנות על הפרוייקט האישי שלי, לחצות את הודו על ריקשה, עצרתי לשבח את הצ'אי הודי שהוכן לי "כבר 20 שנה שלא שתיתי כזה צ'אי מצוין.." שתיהן הסתכלו עליי ושמחו לגלות לי שאני יכול להכין כזה בבית, כל מה שדרוש לשם כך זו שקית תה של ויסוצקי.
בתום פגישה לבבית ומצחיקה, בה סיפרתי על המסע הקרב ובא שלי שלי להודו, הן סיפרו לי על מספר אירועים גדולים שמארגנת השגרירות ההודית בישראל בקרוב; כמו תחרות צילומים מהודו, ביקור של שפית-על, שתבשל מנות הודיות מטורפות ויום היוגה הבינ"ל וגם הבטיחו לי שאוכל לפגוש את שגריר הודו בישראל שיעזור לי לתכנן את המסלול האולטימטיבי בין ניו דלהי לוראנסי. הפגישה נקבעה לאחרי הבחירות בישראל ובהודו, עידכון וסלפי בקרוב מאוד.
וככה כשהכל לבבי ושמח החליטה מאנפוי לשאול את השאלה, שלראשונה תגרום לי לחשוב האם כל הדבר הזה בכלל אפשרי… היא הביטה בי בנעימות ושאלה "אתה בכלל יודע לנהוג על ריקשה?" התגובה הראשונה שלי הייתה תשובה ישראלית קלאסית “Sure it is going to be my first time but I am not a beginner “, היא הנהנה בספקנות והמשיכה לעניין הבא, אני מניח שהיא מספיק זמן בארץ להבין שמה שבאמת אמרתי זה שאין לי מושג איך לנהוג בריקשה…
ההתרגשות שאחזה אותי בכניסה לשגרירות הפכה לחרדה ענקית בשנייה שיצאתי ממנה. איך לעזאזל לא חשבתי על זה?! איך החלטתי לחצות מעל 1300 ק"מ של כביש במדינה עם הכבישים הכי מטורפים בעולם בלי לבדוק דבר בסיסי, מה זה בכלל אומר לנהוג ריקשה…
חייגתי מיד למני, חבר שהוא גם הבמאי והמפיק של הסרט וסדרת הרשת India Express המתעד את המסע שלי בהודו, הוא לא נלחץ ואמר "אל תדאג, יש בדרום ת"א יש חבר'ה עם ריקשות, ניסע לשם ונמצא אחד שייתן לך להתאמן.."
מיותר לציין שחשבתי שזה רעיון מגוחך והזוי, אבל במצבי, כשאמא שלי כבר ממתינה בקוצר רוח להגיד לי "אמרתי לך שזה רעיון מטופש" – אין לי ברירה אלא לצאת ולחפש את אותו בעל ריקשה שייתן לי שיעור נהיגה פרטי על הריקשה שלו.
לאחר סיבוב של 20 דק' בשכונת התקווה, מצאנו ריקשה חונה בצידי הכביש. בעודי מנסה לספר לבעלת הריקשה על הסיבה שאני צריך שיעור פרטי בריקשה, הגיח חיים, נהג ריקשה להובלות קטנות….למרות שהוא נראה ספקן הוא החליט לעזור לי. להלן התוצאה: