איצקו המקורי

יצחק-אוריה הידוע גם בכינוי, איצקו, מטייל כבר שלושה חודשים ברחבי הודו והספיק לצבור שלל חוויות והרפתקאות. בטובו, הוא הסכים לחלוק איתנו את מעלליו, לא לפני שהוא מתבל בהערות שוליים משעשעות ביותר שעלו לרובנו בראש אך לא תמיד נאמרו בקול רם.

1. אז רגע, יש לך כל כך הרבה שמות. מהו שמך בתעודת הזהות?

האמת המפתיעה היא שיש לי שני שמות. האחד יצחק והשני אוריה. קיים חיבור גדול לשם אוריה והרבה מבני משפחתי וחלק מחבריי הטובים באמת קוראים לי כך. איצקו הגיע ככינוי חיבה מילדות. לא, אין קשר לתוכנית ׳רמזור׳.

2. אתה רק בן 24 וכבר בעל רפרטואר עשיר, ספר לנו עליך קצת.

מעולם לא הייתי אדם מערכתי ואת רוב שנותיי ביליתי בטיולים ושיטוטים ברחבי הארץ במקום על ספסל הלימודים. אחד המקומות האהובים עליי הוא הכינרת שלחופיה ולי יש סיפור אהבה. לאחר מכינה קדם צבאית התגייסתי לעוקץ ושירתתי ככלבן תקיפה. כלומר, את שירותי העברתי לצד חברו הטוב ביותר של האדם. זו הייתה חוויה מופלאה כי אני מאוד אוהב בעלי חיים. עם השחרור עברתי לקיבוץ עין גב שנמצא (איך לא) בכנרת, לעבודה מועדפת של שנתיים בתור גרנולוג בכיר! (יצרתי גרנולה בשלל צבעים ריחות וטעמים). תענוג! עבדתי גם בתור ברמן בפאב האגדי של הקיבוץ.

 

דג בחופי הכנרת שהוא כל כך אוהב..

 

3. מה גרם לך לחלום על הודו?

מגיל צעיר מאוד הייתה לי משיכה בלתי מוסברת לתת היבשת הענקית והמופלאה הזאת. הצבעים, האנשים, הרב תרבותיות, הנופים והחופים. כל אלה יצרו אצלי את הסקרנות והדחף להגיע להודו.

4. אתה מטייל שלושה חודשים כרגע..איפה ביקרת?

התחלתי בדלהי (שוק חיי) ומשם הזמנתי כרטיס בדחיפות למנאלי כי רציתי להרגע מהטראומה. המשכתי לעמק ספיטי הקסום והבלתי מוסבר. הייתי חייב להבין איך יכול להיות שיש מדבר מושלג! חגגתי את החגים עם מנגבי שביל החומוס. ריחפתי לי בין כפרי פרוואטי: טוש, קטגלה ופולגה. משם נסעתי להעלות את רמת המשכל בדרמסאלה ולקחתי קורסי מוזיקה, בישול וצורפות. אחר כך נסעתי לרישיקש ופגשתי את באבא סילאנס (חוויה מדהימה ומי שהכיר אותו זכה). משם לביקור בפלא התבל הלוא הוא "הטאג' מאהל" ואגרה המרהיבה. בזבזתי חצי מחסכונותיי בפושקר – עיירת קניות בלתי מנוצחת  והמשכתי לחגיגת הדיוואלי בג'יאסלמר (לא מומלץ להלומי קרב), ספארי גמלים של יומיים במדבר ולונה פארק מתפרק של צוענים. כשאני חושב על זה, קשה לי להצביע על נקודה ספציפית שאהבתי יותר. כל מקום והחוויה הסופר-ביונית והייחודית לו.

 

מנפלאות הנוף הצפוני והרגיעה אחרי דלהי

 

5. אז… אתה מטייל לבד?

חלילה, אני מטייל עם אהבת חיי, רוניה. למרבה האירוניה היא מהודו. רוניה נולדה במאניפור שהיא אחת ממדינות שבע האחיות שבצפון מזרח הודו. היא עלתה ארצה עם משפחתה בגיל שנה אז היא לא דוברת הינדי והיא ומשפחתה שייכים לקהילה שנקראת שבט המנשה (מאמינים שהם יהודי שבט מנשה האבוד).  שבט המנשה דובר ניב הודי ייחודי שנקרא תדהו. נראה לי שהיא יותר מעניינת ממני..

 

True Loves' Kiss

 

6. מה לדעתך אנחנו יכולים ללמוד מההודים על דרך החיים שלנו?

לעניות דעתי, כדאי לנו ללמוד לנהל אורח חיים צנוע, תמים ופשוט. ההסתפקות במועט והגישה החיובית לחיים ללא הבחנה במצב הסוציו-אקונומי בו אתה מצוי קסמה לי מאוד. כסף זה לא הכל בחיים ואתה לומד את זה חזק מהשהייה בהודו.

7. אתה יודע מה תעשה כשתחזור או שכל האופציות פתוחות?

עוד לפני שאני מחזיק בידי כרטיס חזרה לארץ אני מחזיק בידיעה שסוף הטיול הזה, הוא רק תחילת המסע הבא שלי. נראה לאן תנשבנה הרוחות.

 

בודק לאן נושבות הרוחות..

 

8. אמרת שאתה חובב חיות מושבע. חשבת להתנדב במקלט לחיות?

למעשה כן. התחנה הבאה שלי היא אודייפור שלמיטב הבנתי קיים בה מקלט לחיות שנקרא Animal Aid שברצוני להתנדב בו.

 

כפי שכבר הבנתם, אנחנו מדברים כאן עם בחור סופר איכותי ומלח הארץ..!

מאחלים לך שתמשיך לעוף על הטיול שלך ולצבור חוויות נהדרות עם זוגתך,

מערכת הודו סי או איי אל 🙂