בוקר טוב, כאן קול הודו והרי החדשות

"אהלן אהלן ושלום שלום לכל חבריי וחברותיי בפייסבוק ומעבר..

כידוע לכם לקחתי תרמיל ללא מקל וטסתי להודו, לדרום הודו לטיול קטן אחרי שלוש שנות לימודים. חשבתי לתומי על משהו שיכול למלא לי את המצברים מעבר לדברים הרגילים שיש בטיול שמסתכמים ברביצה ורביצה מול חוף וגו'נגל, והחלטתי לקחת עימי ציוד (לא יותר מדי) שאיתו אוכל לעשות תכנית רדיו מגניבה היישר מהודו הרחוקה לישראל.

הקונספט הוא די חדש, בו אני מנסה להביא בכל פעם את קולות המטיילים, קולות המטיילות,קולות העצלנים, קולות העצלניות, קולות ההודים המקומיים וכמובן גם קולות עם ניחוחות זרים לנו. זה בא עם תבלין שנקרא אחלה פלייליסט על הדרך עם שירים מקומיים בין היתר. בכל אופן הליין-אפ מורכב כך שכל תכנית תיראה אחרת מקודמתה.  אז איך קוראים לתכנית אתם שואלים? אינדיה און אייר – או אינדיאייר בקיצור. השתתפות כל אחד מהמטיילים מבורכת וכמובן באה עם הרבה ווייבים טובים. בנוסף, מי שטייל או טיילה ורוצה להיזכר בישיבות הטיול הנהדרות מוזמן/ת להקשיב וליהנות."

את הפוסט הזה כתבתי שלושה שבועות לפני שטסתי בפעם הראשונה למזרח. יותר נכון בפעם הראשונה לפני שטסתי להודו. כתבתי את זה על דף word, ושמרתי את זה על שולחן העבודה. זה היה ביום שהחלטתי שבטיול הזה אני מוציא מעצמי הרבה מעבר ומתעל אותו למה שאני באמת רוצה להתנסות ולהיות. יוצר שעושה מה שבא לו ומצליח בזה.

אז מאיפה הרעיון הזה צץ אתם שואלים? אני בן 28 ובדיוק סיימתי את לימודי התקשורת עם התמחות ברדיו במכללת ספיר. למה דווקא את זה? אני מניח שתמיד בער בי הרצון ליצור אבל ללמוד משחק וקולנוע תמיד עורר בי איזשהו פחד. תקשורת ורדיו היו הדלת האחורית להגיע אל זה. ואכן, במסגרת הלימודים למדתי המון על עצמי ועל היכולות שלי. על העריכה והמשחק שלי, על ההפקה והיכולת ליצור תוכן לשמיעה בלבד. במסגרת הלימודים, הייתי משדר, מפיק, עורך בתחנת הבית 'קול הנגב' אבל גם בתחנות כמו 88 FM איתם היה לנו שיתוף פעולה פורה. מה שכן, באף מקום לא יכולתי לתת ליצירתיות שבי לפרוץ גבולות עקב המדיניות הנהוגה בו. אז התנהלתי ביצירתיות בהתאם לחוקים. אז הודו הייתה ההזדמנות הראשונה עבורי לנסות ליצור בלי מחויבות לכלום חוץ מלעצמי.

 

עידן באולפן במכללת ספיר. שדרן מלידה..

 

לפני הנסיעה קניתי ציוד ב-1200 ₪ (מיקרופון וכרטיס קול חיצוני), עדכנתי את מלאי המוסיקה במחשב, וידאתי שתוכנת העריכה וההקלטה פועלות ונסעתי. אנשים בסביבתי הקרובה ייעצו לי לא לנסוע עם כל הציוד ולהסתכן בגניבתו או בכל שיינזק אבל הגיע חיזוק ממקור לא צפוי- אחת השופטות בפרויקט הגמר נתנה לי מכשיר הקלטה כדי שעל הדרך אולי אבדוק סיפורים מעניינים, אקליט ראיונות אותם אוכל לערוך ולהעביר אליה ואל חבריה.

ואז זה בא. הגעתי להודו עם המון חששות ונחתתי בגואה. למרות שאני טיפוס די סתגלן וזה לא הטיול הראשון שלי בעולם שלישי (קדמה להודו דרום אמריקה), הודו הייתה דבר שונה. בשנייה שנחתתי, התחלתי לעבוד. כמעט כל בן אדם ששמע על הפרויקט, התלהב. זה התחיל בשני חבר'ה שהכרתי ביומיים הראשונים לטיול ואיתם המשכתי עד לסופו כשהם מככבים בכל תכנית ואף עוזרים לי להפיק ולפרסם אותה. בהמשך הגעתי ליוצרים אחרים ומוזיקאים ששמעו על התכנית. התכנית הזו הכירה לי המון אנשים שכנראה ילוו אותי בחיים- המון אנשים מוכשרים שסיפקו לי רעיונות וחומרים מצוינים ליצירה ופיתוח. המון סיפורים ששמעתי בזמן שהסתובבתי עם מכשיר הקלטה בין האנשים. שיחות שהוקלטו מתוך משחק קלפים כשכולם מסטולים ועד שיחות בנאליות על ההיגיון ההודי ומשמעותו ומה אנשים מחפשים בהודו בכלל.

 

"אנשים שכנראה ילוו אותי בחיים". שותפים למסע הרדיופוני

 

ואז העליתי את התכנית הראשונה. פרסמתי אותה בקבוצה של הודו בפייסבוק ובין חבריי שעוד לומדים במכללה והתגובות היו מדהימות. אלפיי לייקים, שיתופים ואפילו פרסום רשמי מצד מכללת ספיר ותחנת קול הנגב שם למדתי ושידרתי. לאט לאט העניין צבר תאוצה ובכל מקום אליו הגעתי וסיפרתי שאני עושה תכנית רדיו מגניבה, אנשים פשוט ביקשו שאגיע להקליט אותם. רצו להשתתף בחוויה. אני לא יכול לתאר במילים את ההרגשה. זה פשוט נתן לי המון מוטיבציה להמשיך וליצור עוד ועוד.

החלטתי שבלי קשר למחשב ולחומרים אותם אני מקליט בגסטהאוסים או במסעדות בהם אני פותח עמדת שידור, אני הולך תמיד עם מכשיר הקלטה צמוד אליי כשהמטיילים סביבי מעודדים אותי לעשות ולתעד דברים. ככה יצא לי למשל להקליט ראיונות באחד על אחד. אפילו כמעט מכרתי אחד מהם לחו"ל.

בסופו של דבר שידרתי שלוש תכניות. התקווה שלי הייתה שאנשים ישמעו, יזכרו ויהנו ממה שהודו באמת מביאה לנו לחיים לדעתי – מודעות עצמית וביטחון שהכל יהיה בסדר. אנחנו נצליח. למדתי על עצמי המון וגם קיוותי שהתכנית תגיע למקומות מסוימים שיציעו לי עבודה כשאחזור. בינתיים זה לא קרה אבל הניסיון שעשיתי והדלת שזה פתח לי בעולם הרדיו- ענקית. הבנתי שאני אוהב ויכול ליצור תוכן איכותי ולהגיע רחוק.

 

עידן מפיץ את הבשורה 

אז לאן ממשיכים מפה? קודם כל אתם מוזמנים להאזין לתכניות בכתובת:

http://www.icast.co.il/default.aspx?p=Podcast&id=510367

זהו דף השדר שלי ב icast –  אתר הפודקאסטים הישראלי המצליח ביותר. תעקבו כי כנראה אמשיך להעלות לשם חומרים חדשים ומקוריים מארצנו הקטנטונת ומהאולפן הביתי שלי. אם אתם רוצים ליצור שיתופי פעולה, חפשו אותי בפייסבוק: edan koka ונראה איך ממשיכים. תמיד תזכרו שיצירה זה כוח. אנחנו לא יודעים לאן החיים יובילו אותנו אבל הכי חשוב זה ליהנות. כשנהנים ומודעים לכוחות שיש בנו– אין סיכוי שלא נצליח! זה מה שאינדיאייר הביאה לי מהודו..