Categories
ללא קטגוריה

בורא מיני בסמים

הודו. ממלכת הקנאביס. המדינה בה ההרים ירוקים משיחי מריחואנה, הבאבות מסתובבים עם צ'ילום בכיס והתרמילאים מחפשים מה לאכול כדי להרוג את המאנצ'יז. מתי היא הפכה למדינה המזוהה עם הצמח הכי פופולרי אחרי נענע? האם הוא חוקי בהודו? האם הוא קדוש? מה היה פה לפני שהגיעו התיירים המעשנים ומה יעשה לכם שוטר שיתפוס אתכם עם ג'וינט ביד? סמים בהודו, בואו נדבר על זה.
 
 

מאמר קשור: באנג לאסי: כל מה שרציתם לדעת וחששתם לשאול

מאמונות הוודו באפריקה, דרך האינדיאנים באמריקה, ואפילו אצלנו ביהדות יש אזכור לסמים. ביהדות מזכירים 'קטורת סמים' פה ושם אבל בהודו הקנאביס הפך לנחלת הכלל כאחד מחמשת הצמחים הקדושים והוא מקושר עם שיווה כמי שהוריד אותו לעם מההימלאיה. למה הוא כל כך קדוש ואם ככה, האם הוא בכלל חוקי? באנו לעשות לכם סדר.
 

מזה בכלל קנאביס?

מדובר בצמח המכיל בתוכו שלושה סוגים: רודארליס, אינדיקה, וסטיווה, כאשר לכל אחד מהם תכונות רפואיות ייחודיות. שמו נלקח מהשם 'קנבוס', באנגלית המפ (Hemp) ומתייחס לסיבים המיוצרים בגבעול הצמח, בעיקר מסוג סטיווה. גידלו אותו בסוריה של ימי השלטון הבריטי לייצור נייר אך ברגע שעלה החשש שאנשים ינצלו את מטרותיו הפסיכו-אקטיביות החליט הממשל הבריטי להפסיק את הקרנבל.
 

ההר הירוק כל ימות השנה     צילום: רשף סקלי

 

מי יתן ויגאלו אותנו מכאב

ההינדואיזם היא הדת הכי נפוצה בהודו ועם למעלה ממליארד מאמינים היא גם הדת השלישית בגודלה בעולם. השפעת הקנאביס על האמונה ההינדואיסטית כל כך עמוקה עד שהוא נכלל כאחד מחמשת הצמחים הקדושים באת'רבה וודה (הוודה הרביעית מתוך ארבע הוודות הקדושות והבסיס לרפואה ההודית- האיורוודה). את מעמדו כקדוש הוא קיבל בגלל סגולותיו הרפואיות והשימוש בו בהודו על שלל תכונותיו היה נרחב עד שלהי המאה ה-20.

הלכנו לחפור ואפילו מצאנו אזכור שלו באחת הוודות: "אנו מדברים על חמש ממלכות הצמחים אשר סומה שולט בהן כאדון/ חילף החולות, בהאנג, שעורה, כח עצום: מי ייתן ויגאלו אותנו מכאב"1

הנה אנחנו מתרגמים לכם: סומה הוא משקה המזוקק מצמחים בעלי סגולות רוחניות; חילף החולות הוא צמח שמשתמשים בו לרוב להכנת חבלים וסוככים; שעורה היא צמח המתאים למאכל אך מוכרת גם כחומר גלם להכנת בירה; ובהנג (או באנג) ידוע כמשחה המופקת מצמח הקנאביס.

סגולותיו הרפואיות של הקנאביס על פי האת'רבה וודה הם שיכוך כאבים וחרדות, הסרת מחסומים בינאישיים בחברה, חידוד יכולת הריכוז, חיבור עם העצמי ועם האלוהי ועוד.
 

הסרת מחסומים בינאישיים בחברה     צילום: רשף סקלי

 

מי מכם לא התנסה בעישון קנאביס בהודו? שירים יד עכשיו. וכל הבאבות המעשנים, שאלתם את עצמכם פעם האם זה חלק מתעודת הזהות שלהם ואיך המשטרה מתייחסת לתופעה הזאת?  אז יש לנו סיפור מעניין בשבילכם.

 
אלוהים מעשן קנאביס

סיפור מעניין המזוהה עם הקנאביס הוא סיפור היווצרותו: אומרים שכאשר התרחשה מלחמת האלים בשדים היא התסיסה את הים, נקטר (משקה אלים) ורעל נוצרו, וכשנפלה טיפת הנקטר על האדמה צמח ממנה הקנאביס.

ותשמעו את זה: האל שיווה נחשב ליוגי האולטימטיבי שגר בהרי ההימלאיה המכוסים קנאביס, הוא עצמו מתואר ברחבי הודו כמי שמעשן מתוך צ'ילום ומאמינים שהמשקה האהוב עליו הוא לא אחר מאשר בהנג, אותו הוא נוהג לשתות כדי להגביר את הריכוז בטכניקות היוגה והמדיטציה.

סאדהוז (באבות) רבים מעשנים גם הם בשביל לזכות ברמת ריכוז גבוהה לשם תרגול מדיטטיבי ויוגי, להתקרב לשיווה, ובעיקר להתקרב למוקשה (גאולה ממעגל גלגולי הנשמות). ואולם עד שהקנאביס נכנס לרשימת הסמים המסוכנים השימוש בו למטרות עישון היה נפוץ גם בקרב מרבית האוכלוסיה ההודית. במילים אחרות- פעם הייתה לגליזציה מוחלטת. אז איך זה השפיע על האנשים?

 

בהנג לאסי של הביוקר     צילום: רשף סקלי

 

סמוקינג איז נוט פרוהיביטד

כשהבריטים השתלטו על הודו הם ראו שבכל מקום אנשים מעשנים או אוכלים מתוצרי הקנאביס ולא תאמינו אבל הם החליטו לערוך מחקר שמסקנותיו פורסמו בשנת 1894. באופן לא מפתיע לפי אותו מחקר השימוש בקנאביס בקרב המקומיים נעשה בצורה מתונה ומנת יתר הייתה אירוע נדיר במיוחד. משימוש מתון לא נגרמה אף פגיעה פיזית ואילו הייתה כזאת היא לא הייתה מורגשת. המעטים שאכן נפגעו עקב שימוש קיצוני בתוצרי הקנאביס סבלו מבעיות סובייקטיביות ואין הם מייצגים את כלל האוכלוסיה. 

 

חוק הסאחים

בשנת 1961 כינסה ארה"ב "כנס חד פעמי על סמים נרקוטים" ובו השתתפה הודו (וגם ישראל). בכנס הציגו האמריקאים תכנית למלחמה בייצור ומכירה של סמים ספציפיים וקראו לכל המדינות המשתתפות לאמץ את התכנית. הודו לא אימצה ולו חלק קטן מהתכנית. עד שנות ה-80.

ב-14 בנובמבר 1985, לאחר שהתערער מעמדה הכלכלי של הודו, הצליח הממשל האמריקאי להשפיע על ראש ממשלת הודו דאז ראג'יב גנדי וגנדי העביר את חוק השימוש בסמים נרקוטים ופסיכותרפים.

מאז הקנאביס אסור לגידול ולהעברה אך מותר לייצר מוצרי בהנג (כדוגמת באנג לאסי) בפיקוח ממשלתי, ורק במקומות קדושים כדוגמת ורנאסי (ויש עוד מעטים כאלה ברחבי הודו). 

לפני שאתם רצים לורנאסי אולי יעניין אתכם לדעת שעל פי החוק העונש על אחזקה ועל הפצת סמים נרקוטים בהודו הוא מאסר של לפחות 10 שנים אך בשנים האחרונות הרשויות מקלות ראש בעניין והמינימום למאסר הוא 1-3 שנים. לא מעודד במיוחד, אבל זה עדיף על 10.
 

סאב קה סאט סאב קוץ' מילגה. אמן.      צילום: רשף סקלי

 

איפה הקנאביס?

אם הייתם מטיילים בהודו לפני 1985 הייתם נתקלים לא מעט בקנאביס ומוצריו אך מאז החוק הוא ירד למחתרת. בשנים האחרונות ממשלת הודו מגבירה את המאמצים לתפוס תיירים המחזיקים מוצרי קנאביס כדי לשפר את התדמית התיירותית שלה ולא פעם נשמעו פשיטות או ביקורות פתע של המשטרה בגסטהאוסים מתויירים (באום ביץ' לדוגמא), ואף שוטרים שניצלו את החוק והשתילו ראיות על מנת לקבל שוחד גדול.

 

בום בום בולה!

בחגים המזוהים או מוקדשים לשיווה הרשויות המקומויות והממשלתיות מהללות את משקה הבהנג והוא זורם אל הרחובות בכמויות.

ידוע על מקומות מסויימים בהודו ששותים בהנג לפני משחק הצבעים בחג ההולי ובחג השיווה-ראטרי תוכלו לראות אנשים מסתובבים בערב החג שותים משקאות בהנג כאוות נפשם וצועקים "בום! בום! בולה!". בורנאסי אפילו תוכלו לראות את אנשי העיר נשארים ערים כל הלילה, שותים בהנג, צועקים, ומקיפים את העיר בהליכה לאורך נהר הגנגס.
בוא נראה אתכם הולכים מסטולים 40 ק"מ ברצף ולא יוצאים מדעתכם..

נכון שקשה לספור על יד אחת וגם על שתיים את כמות הבאבות המעשנים שפגשתם בטיול? למרות שהקנאביס אינו חוקי מבחינה רשמית, לסאדהוז (באבות) יש היתר לא רשמי להשתמש בצמח ובהשפעותיו כי מבחינת ההינדואיזם הם הכי קרובים לקדושה ולשיווה, כלומר אם שוטר יתקל בתייר/מקומי מעשן עם באבא הוא יעצור את המקומי והתייר ויניח לסאדהו.

 

'אחי אתה זורם על צ'ילום?'     צילום: רשף סקלי

 

שלא תשתה לי שם חשיש

המאמר מבקש להציג את המקום, החשיבות והקדושה של הקנאביס בתרבות ההודית. אפשר להקביל את זה לחשיבות של היין ביהדות. אנחנו לא ממליצים על צריכת קנאביס לא כל שכן על סחר בו. כפי שציינו צריכה וסחר של קנאביס ומוצריו אסורה (גם) לתיירים על אדמת הודו, העונש עליהן הוא מאסר ורשויות החוק בהודו אינן מקלות ראש בעניין. 

 

1. הציטוט תורגם מאנגלית מתרגום מסנסקריט של פרופ' לחקר שפות והתפתחות השפה (בלשנות) מאוניברסיטת ורנסי (הנחשבת לאחת הטובות בהודו), לקוח מפסקה 15 של מזמור מספר 8\6 מתוך כרך 11 של הוודה:  "To the five kingdoms of the plants which Soma rules as Lord we speak. Darbha, hemp, barley, mighty power: may these deliver us from woe"
 

 

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *