בין הודו לבין “הודו”

(בתמונה: הקדוש אוגוסטינוס מוכיח כופר)   הייתי בהודו פעמיים, כל פעם לכמה חודשים: בפעם הראשונה לפני ארבע שנים, עם אשתי-לעתיד, רגע לפני הכניסה לחופה; ובפעם השניה – לפני כשנה, אחרי גמר הלימודים שלה ושלי.   קרו לנו המון דברים טובים בהודו: התחברנו זה לזו וכל אחד לעצמו; טיילנו הרבה, ישנו טוב, פגשנו הרבה חברים; עשינו סמים פה ושם; התחלנו לשמור שבת.   בעיני עצמנו לפחות, גם היינו מהמטיילים "הטובים": לא מרעישים יותר מדי, לא מלכלכים, לא מתייחסים להודים בחוסר נימוס, לא תרים בכל מקום אחרי הישראלים. שאנטי-באנטי-בום-עליך.   אז מה הבעיה ? הבעיה היא שלא שהיתי בהודו אף פעם. ולראיה:   אני לא יודע להגיד אפילו משפט אחד בשפה הודית כלשהי , שלא קשור במתן שירות (וכן, כמובן גם "בום בולינט" ו "אום שאנטי, שאנטי" ודומיהם).   הייתי בהודו במצטבר כמעט שנה מחיי ולא יצרתי קשר מתמשך אפילו עם הודי/הודית אחת.   רוב מוחלט של הזמן שהיתי בבועה כלכלית שהגנה עלי מפני הסביבה, דאגה לבשל לי ולכבס לי, והכניסה פנימה רק הודים על תקן של נותני שירות. יתר ההודים הפכו לחלק מהנוף "האותנטי".   כשהתבודדתי לי בביקתה בהרים היתה זו למעשה הרחבה של אותה בועה כלכלית עצמה, הפעם לצרכי "התבדדדות".   צרכתי את הרוחניות ההודית כמו כל מוצר צריכה אחר. או, אם להשתמש בלשון מעט בוטה יותר: ביזיתי את דתם וטימאתי את מקדשיהם.   למעשה, לא פגשתי כלל בחיי הרוח ההודים: על מה חושבים אינטלקטואלים הודים היום? אילו בעיות פוליטיות וחברתיות מעסיקות אותם? מה מקומה של הדת בחייהם? – האמת, אין לי מושג. לא פגשתי אותם. פגשתי רק "מורים-רוחניים" צופי-פני-מערב, שמוכרים למערב בחזרה את התרבות המערבית שלו, רק במעטפת אוריינטלית.   כיוון שפער ההשתכרות ביני לבין פועל-יום הודי הוא של כשני סדרי-גודל (!), הרי שלקחתי חלק בשינויו הדרמטי של המבנה הכלכלי של כל כפר וכפר הודי שבו שכנתי. כך, בלי מחשבה-נוספת וכלאחר-יד, הייתי שותף להריסתם של מבנים חברתיים מסורתיים שודאי נשתמרו במשך מאות שנים. בימינו קוראים לזה: ניאו-קולוניאליזם.   ביקצור, הייתי תייר מזדמן, שביקש להעביר מה שיותר זמן, עם מה שפחות מזומן. כל מה שקרה לי בהודו – אין לו שום קשר להודו. תן לי חיי בטלה של חצי שנה מוקף בצעירים וצעירות יפים ויפות בכל מקום אחר בעולם שבו עם 1000$ לחודש אתה יכול לעשות מה-שבראש-שלך ואני חושב ששוב ארגיש "שהכל אפשרי" "והכל טוב" "ובאו פשוט נתחבר זה לזה".   אולי אתם לא שותפים למחשבות הללו שלי. אולי את דווקא יודעת להחזיק שיחה בהינדי. אולי אתה דווקא פגשת חכם הודי אמיתי. אולי לקחתם את הזמן והשקעתם את האנרגיה הדרושה להתחבר למקום שהוא באמת זר ושונה ומעניין. אולי אתם כן הייתם בהודו. אני, בכל אופן, הייתי רק "בהודו"