הוא מצא את עצמו בצומת דרכים פנימי בגיל 30, אז הוא החליט להתגבר על החששות ולנסוע להודו. הוא לא ידע שהמפגש הראשון יוביל גם למסע שני, שאותו הקדיש למי שהכיר על המטוס להודו בפעם הראשונה: הדר בוכריס ז"ל. גילי במכתב פתוח, מלב אל לב >>>>
מהמדבר לעולם השלישי
גילי גן אור, בן 31, מדריך טיולים רוב השנה, מאמן שחיה והידרותרפיסט (כמו פיזיותרפיה, רק במים. כדאי לכם לנסות). בחודשי הקיץ הוא מתגורר בשולי מדבר יהודה בישוב המעורב תקוע (דתיים-חילוניים, לא מעורב ירושלמי).
לטיול יצאתי. צילום: גילי גן אור
"רציתי במשך הרבה שנים לבוא להודו אבל פחדתי מקלקולי קיבה, בסוף התגברתי ונסעתי. תמיד מדינות עולם שלישי עניינו אותי יותר ממדינות מודרניות. יש משהו בעולם המתפתח שבעיניי שומר יותר על אותנטיות, וזאת הסיבה שעניין אותי להגיע להודו, לראות נופים ותרבויות אחרות שמתנהלות שונה. יצאתי לטיול לבד, אבל כבר בטיסה פגשתי חבורה של אנשים טובים שטיילתי איתם את רוב הטיול שלי."
איך היה המסע הראשון?
"המסע הראשון היה בעיקר מסע רוחני של התבוננות. התחלתי אותו עם סדנת דרך שהעביר נועם בכור בדרמסאללה. זאת סדנה שעוסקת בעבודה פנימית-עצמית ונותנת לך כלים ללמוד ולהבין איך ולמה אתה פועל בצורה מסויימת. זה היה מבחינתי צומת דרכים פנימי כזה של גיל 30 וחשיבה מחודשת על הרצונות שלי ולאן להמשיך הלאה מכאן."
ואיך היה המסע השני? יצאת אליו מסיבה מיוחדת
"המסע השני הוא יותר משוחרר ואני פנוי להנות מהנופים והאנשים, נהנה יותר ממה שיש סביבי. אנשים באים להודו בתדר פתוח של שיחה וזה מדביק גם אותך בשיח הזה, לעומק. אחת הסיבות שבגללן החלטתי לשוב להודו- היא הדר בוכריס הי״ד, שנרצחה אחרי שחזרה לארץ מהטיול בהודו. היא הייתה החברה הכי טובה שלי מהטיול הקודם. בילינו בטיול המון ביחד, וכשהיא חזרה לארץ בשבועיים האחרונים לחייה נפגשנו כמה פעמים. היו לנו שיחות עומק."
"אחת הסיבות שבגללן החלטתי לשוב להודו- היא הדר בוכריס הי״ד, שנרצחה אחרי שחזרה לארץ מהטיול בהודו". צילום: גילי גן אור
"הדר הייתה נטולת פוזות, היא הייתה 10 שנים צעירה ממני אבל דיברה מהלב וזה הקסים אותי בתור ידיד שלה. זה היה קשר פשוט ובריא, היכולת לדבר עם אנשים בלי דיסטנס זה משהו שלמדתי ממנה כאדם."
הכנת משהו אישי למסע הזה?
"הכנתי בארץ משהו לזכרה. יש קטע שהיא כתבה ומאוד התחברתי לרעיון שלו לכן הדפסתי ולקחתי אותו איתי,כדי לתלות בבית חבד בפושקר, בו הייתה. אני לא חושב שאפשר להגדיר איפה זה פוגש אותי כאן בדיוק, היא פשוט נוכחת במסע הזה, בפנים."
"אני אוהבת את החיים. פשוט אוהבת." צילום: גילי גן אור
מה אתה זוכר במיוחד מהמסע הזה?
"אחת החוויות המדהימות שיש לי מהטיול הזה היא שעצרנו מול שדה תה, אחרי שחזרנו מהמעיינות החמים של דראמסללה, פגשנו שם חבר׳ה סיקים שעצרו ליד. הם שמו מוזיקה וכולנו התחלנו לרקוד…! לא מבינים מילה, לא אנחנו ולא הם, אבל השפה של הלב והגוף הספיקה."
טוב, פה היינו חייבים להוסיף סרטון, לא?
יש מצב שהקניות השתלטו עליך?
"בכללי אחד הדברים שאני נהנה מהם פה הוא הקניות. השופינג פה מדהים, זה לפעמים מצחיק אותי עד כמה זה זול, ואני נהנה מכל השטויות הקטנות שיש להודו להציע."
מה אתה לוקח מהודו?
"הדבר בהודו שעושה לי טוב זה היכולת לעצור רגע את שטף העבודה והאינטנסיביות שיש בארץ, לעצור ולהתבונן איך אפשר לשפר את איכות החיים שלי, ולאחר מכן גם ליישם."
מסר לאומה?
"הודו מאפשרת לך להיות נוכח בתוכך, אתה רק צריך להניח לעצמך להיות בזה."