כתיבה ותמונות: הדר אלוני
עריכה: נטלי ניאגו
יש מקומות בהודו שאיך שאתה ירד מהאוטובוס אתה מרגיש את הקסם. משהו באוויר רומז לך שהגעת למקום מיוחד. בשבילי, בטיול הקודם היה זה אום ביץ', אך הפעם ללא ספק זכתה ג'יבי בתואר.על ג'יבי שמעתי מחברים שביקרו שם לפני שנה וחצי, והחלטתי לנסוע לשם לעצמי ולבדוק מה זה הקסם הזה שהם דיברו עליו.
לשטוף את העיניים בכחול ובירוק. אזור ג’יבי.
ג’יבי- רקע
ג’יבי (Jibhi) היא מקבץ של כפרים שנמצאים בתחילתו של עמק קינור במדינת הימצ’אל פראדש. רבים מהמטיילים מגיעים הנה ללילה במהלך טיולי הג’יפים המאורגנים שיוצאים ממנאלי לעמקים ספיטי וקינור. אני ממליצה להישאר שם קצת יותר מלילה ולחוות מקרוב את חיי הכפר הקסום.
כזאת היא ג’יבי; מאפשרת לך רגע לקחת אוויר, לנוח ולהנות מהשלווה. אין הרבה תיירים בג’יבי ולכן אם אתם לא מחובבי השקט וזקוקים לעוד אנשים איתכם לבטח תמצאו שניים שלושה חבר’ה בג’יבי, אך כדאי להגיע לשם עם עוד אנשים.
את הקפה של הבוקר שותים בג’יבי רק אחרי שהגיע החלב הטרי שעכשיו חלבו מהפרה השכנה, ארוחת הבוקר מורכבת ממה שנמצא במטבח ואם אין צריך לבקש שיביאו במיוחד מבאנצ’ר העיר הקרובה. את ארוחת הערב עשינו בהעדר גשם סביב המדורה, כל אורחי הגסט האוס אוכלים יחד, ובימים טובים גם מתענגים על דגים טריים שכרגע נידוגו מהנהר שחוצה את הכפר. וכן- אתם מוזמנים לגשת ולדוג אותם לעצמכם במקומות המותרים (עליהם כדאי לשאול את בעלי הגסט האוס).
לאנשי הכפר יש מאכל מיוחד שנקרא “סידו” – לחם אוורירי ממולא בירקות שמאדים אותו. הגרסה המשודרת שאפשר לבקש היא “סידו נוטלה”. את המאכל המענג הזה ניתן לבקש מבעלי הגסטהאוס או לשבת במסעדה המקומית ולהזמין (יש רק מסעדה אחת, אין איפה לטעות).
פשוט ורגוע.
ג’יבי- איך מגיעים?
ג’יבי נמצאת בעמק באנג’ר; היא אינה מהווה יעד ראשון למטיילים בצפון הודו ובדרך כלל מגיעים אליה משימלה או ממנאלי וקאסול. מי שבכל זאת רוצה להגיע ישירות לג’יבי, יכול לעלות על אוטובוס מדלהי ולרדת באאוט – Aut (מבוטא כמו “יציאה” באנגלית)- מבקשים מהנהג לעצור לפני המנהרה. ממנאלי זוהי נסיעה של כשש שעות באוטובוסים מקומיים (לוקאל). ממנאלי נוסעים לאאוט – Aut (מבוטא כמו “יציאה” באנגלית), ומשם לוקחים עוד לוקל לבאנג’ר (Banjar), ומבאנג’ר עוד נסיעה של חצי שעה לג’יבי. באותו אופן אפשר גם להגיע משימלה ודרמסלה.
ג’יבי- לינה
האוטובוס לג’יבי עוצר על גשר שחוצה נחל; זה למעשה מרכז הכפר. מיד עם הגעתכם תראו מצד ימין את הגסט האוס הותיק של ג’יבי שנקרא “דולי”. אם תמשיכו במעלה הכביש בהליכה של עוד מספר דקות, תראו מצד ימין על הנהר עוד כמה גסט האוסים. מי שירצה להתפנק ויהיה מוכן לשלם יותר, מוזמן לנסות את ה”סוויס קוטג’” במעלה ג’יבי; גם הם אגב, מנוהלים על ידי הבעלים של “דולי גסטהאוס”. מבין אפשרויות הלינה בכפר, תוכלו לבחור בין לינה בגסט האוס לאירוח בהום סטיי (Home Stay) במקומות שונים ברחבי הכפר.
פינות חמד וקסם בכל מקום.
ג’יבי- אז מה עושים שם?
קודם כל נחים. המקום מאוד מתאים למשפחות עם ילדים קטנים, כיוון שהגסט האוסים נמצאים מרוחקים מהכביש, עטופים מרחבים ירוקים עם בתי כפר ויערות. המקום שליו ושקט ומלא פנינות טבע בכל כיוון שתבחרו ללכת בו.
גם למי שעייף מההמולה והרעש במנאלי או קסול ג’יבי היא אלטרנטיבה מצוינת. קצת להתרחק מהכל ולחזור רגע לצרכים הבסיסיים ולשקט .
במרחק של 10 דק הליכה מגסט האוס בשם המקום של לינה ישנם מפלים. ההליכה מרהיבה, אבל היופי האמיתי מתגלה בסביבות 7:30-8:00 בבוקר, אז פוגעות קרני השמש המלטפות ברסס המים של המפלים, ואפשר לראות קשת ולפעמים אפילו שתיים.
קרני האור נשברות ברסיסי המים, במפלים של ג’יבי.
מגדל שמירה בן מעל לחמש מאות שנים נמצא בכפר קטן בשם צ’ייני (Chaini) לא רחוק מג’יבי. הדרך למגדל מרהיבה ביופיה; מומלץ לקחת מונית לתחילת המסלול, ממנו מתחיל טיפוס של כשעה וחצי עד הפסגה. הטיפוס מעט קשה, אך הפרס הוא מבט אל המגדל הרחוק, שהולך ומתקרב ככל שמתקדמים בטיפוס וכוס התה המפנקת שיגישו לכם תושבי הכפר בסיום העלייה. למגדל עצמו אסור להיכנס, לאחר שנהרגה שם בחורה מקומית שניסתה לטפס.
ישנם שני אגמים קרובים לג’יבי. אחד מהם הוא אגם סארהול (Sarehul), שנמצא מרחק נסיעה של כשעתיים באוטובוס מקומי לג’אלורי (Jalori); האוטובוס ראשון יוצא מג’יבי בסביבות 9 בבוקר. מג’אלורי ישנה צעידה נוספת, נוחה ברובה, של שעה-שעתיים עד האגם. יתכן שיחד איתכם יגיעו לאגם עוד עולי רגל רבים שבאים להתפלל במקדש שלחופי האגם
ליד המקום של לינה, ממש לפני הגשר, ישנה פנייה ימינה שתקח אתכם לפינת חמד. נכנסים לשביל קסום על גדות הנהר, עם גשרים קטנים, צימחיה צרהיבה שאם היה כזה בישראל מיד היו מכריזים עליו כשמורת טבע. גם שם ישנו גסט האוס ורוד של שני חדרים ממש על גדת הנהר. ליד בי”ס המקומי ישנו פארק מסודר שנמצא על גדות הנהר, עם ספסלים ופינות מקסימות לפיקניק של צהריים.
המפלים ליד ג’יבי.
ג’יבי- המלצות
גסט האוס- המקום של לינה. המקום של לינה מנוהל על ידי זוג הודי מקסים ומיוחד. בעלה של לינה, ששמו ללית, מוציא טרקים וטיולים באזור, וישמח לספר לכם על ההסטוריה של המקום ועל התרבות ההודית, ולהמליץ לכם על מסלולי טיול באזור. המקום של לינה הוא כמו משפחה: כשביקשנו לבשל, קיבלנו את המטבח; כשלינה וללית יצאו לארועים בכפר, הם הזמינו אותנו, כך שזכינו לחוות מקרוב חגיגה מקומית, אליה הגיעו האלים מכל הכפרים הסמוכים. לינה גם יצאה איתנו למספר טיולים ושימשה לנו כנהג מונית מקומי לכל צורך. בת דודתה של לינה לימדה אותנו לסרוג, ובן דודה לימד אותנו להכין מאכלים הודים. מקום מומלץ מאוד שמחיריו נעים בין 300-700 רופי ללילה.
יש לכם המלצות נוספות על ג’יבי והאזור? כתבו לנו!
ג’יבי – סיכום
הכפר ג’יבי הוא המקום המושלם למי שמחפש כמה ימים של שקט ושלווה בעמקים הקסומים של הימצ’אל, לא רחוק ממנאלי (הכל יחסי, כן?) אבל רחוק מההמולה והרעש. לכל כיוון שתצעדו תחשפו לנוף עוצר נשימה, לאנשים נעימים ומזמינים ולהרבה מאוד קסם. אז קחו איתכם ספר טוב, קצת מוסיקה ולכו לתפוס קצת שלווה.