היום נערך יום הזיכרון לחללי צה"ל ופעולות האיבה, במהלכו נשמעה צפירה והתקיימה דקת דומיה לזכר הנופלים, לא רק בארץ אלא גם במקומות מרובי מטיילים ישראלים בהודו, וביניהם באגסו (שליד העיר דראמסלה, במדינת הימאצ'ל פארדש).
מאת: נגה פסו
צפירה בבאגסו. צילום: עופר וליאת בשן
חשוב לציין את ימי הזיכרון גם בהודו
הילה אלון, מטיילת ישראלית השוהה בבאגסו מספרת: "אמא שלי איבדה את אחיה היחיד במלחמת ההתשה בשנת 1969 כשהוא בן 22 במותו. הוא נהרג שבועיים לפני החתונה המיועדת שלו. מאז נאלצה אימי לטפל בהוריה כשהיא בת 19, עד שנפטרו. מאז ועד היום היא מגיעה ליום הזיכרון בבית העלמין, כל המשפחה של אימי, דודים, בני דודים ואנחנו (הבעל והילדים), פוקדים יחד עם אימי את בית העלמין כל שנה. זה הסיפור האישי שלי ולכן לדעתי חשוב שתערך צפירה גם בהודו – מחר כשכולם בישראל יעמדו דום, גם ביבשת הרחוקה – הודו לא שוכחים".
הילה אלון, מטיילת ישראלית השוהה בבאגסו מספרת: "אמא שלי איבדה את אחיה היחיד במלחמת ההתשה בשנת 1969 כשהוא בן 22 במותו. הוא נהרג שבועיים לפני החתונה המיועדת שלו. מאז נאלצה אימי לטפל בהוריה כשהיא בת 19, עד שנפטרו. מאז ועד היום היא מגיעה ליום הזיכרון בבית העלמין, כל המשפחה של אימי, דודים, בני דודים ואנחנו (הבעל והילדים), פוקדים יחד עם אימי את בית העלמין כל שנה. זה הסיפור האישי שלי ולכן לדעתי חשוב שתערך צפירה גם בהודו – מחר כשכולם בישראל יעמדו דום, גם ביבשת הרחוקה – הודו לא שוכחים".
על אירועי הזיכרון והעצמאות בהודו
יום הזכרון –
"הלב היהודי" בבאגסו יזמו ודאגו ליוזמה זו – הצפירה התקיימה בשעה 13:30 שעון הודו, ואחריה נערך שיח בנושא ב"לב היהודי". "את הצפירה קיימנו בחיבור אינטרנטי לגל"צ", מספר עופר בשן, ממפעילי "הלב היהודי", ומוסיף, "אחרי הצפירה מטיילים סיפרו סיפורים אישיים על חברים נופלים. שיח שהתארך שעות ארוכות. בערב יום הזיכרון, היינו פה בערך 35 איש, קיימנו לימוד בנושא זיכרון ושכחה מתוך כתבים ישראלים ויהודים שונים, מהבעל שם טוב, דרך ביאליק, עגנון, יהודה עמיחי ושמעון פרס".
"הלב היהודי" בבאגסו יזמו ודאגו ליוזמה זו – הצפירה התקיימה בשעה 13:30 שעון הודו, ואחריה נערך שיח בנושא ב"לב היהודי". "את הצפירה קיימנו בחיבור אינטרנטי לגל"צ", מספר עופר בשן, ממפעילי "הלב היהודי", ומוסיף, "אחרי הצפירה מטיילים סיפרו סיפורים אישיים על חברים נופלים. שיח שהתארך שעות ארוכות. בערב יום הזיכרון, היינו פה בערך 35 איש, קיימנו לימוד בנושא זיכרון ושכחה מתוך כתבים ישראלים ויהודים שונים, מהבעל שם טוב, דרך ביאליק, עגנון, יהודה עמיחי ושמעון פרס".
שיח זיכרון ב"לב היהודי" בבאגסו. צילום: עופר וליאת בשן
הילה אלון משתפת גם היא ומספרת: "מפגש יום הזיכרון היה ממש צורם בלב. לאחר הצפירה בת 2 הדקות ישבנו כל החבר’ה וכל אחד ניסה להסביר בדרכו שלו מה זה בשבילו יום הזיכרון או שסיפר סיפור אישי כמו שאני סיפרתי את שלי. אחד הסיפורים שלדעתי הכי התרשמו ממנו היה בחור שלפני שנה וחצי היה חובש פלוגתי ונכנס יחד עם הפלוגה שלו אל הישוב איתמר וגילה את הגופות של המשפחה המפורסמת, משפ’ פוגל ז"ל. כולנו הסכמנו שיש הבדל בין זיכרון שיש לנו מקרובי משפחה או מכרים או סיפורים ששומעים לבין זיכרון של חוויה שאתה חווה אותה באופן אישי".
יום השואה והגבורה –
גם את ערב יום השואה והגבורה ערכו ב"לב היהודי": "במהלכו זמרת הודית שרה את השיר: "אלי אלי", שלמדה מאחד המטיילים כאן", משתף עופר. "בנוסף קיימנו ביום השואה שיח עם איש עדות, דרך הסקייפ, שהיה בשואה בהיותו בן 40, אישתו וילדיו נרצחו שם. כיום הוא בן 109, אך צלול ומפוקח".
יום העצמאות –
"כעת אנחנו מתכוננים ליום העצמאות, בו נקיים – "בירה ונשירה" ,שירים, בירות ופלאפל".
הכנות ליום העצמאות. צילום: עופר וליאת בשן
מי עומד מאחורי "הלב היהודי"?
"לב יהודי" היא עמותה הפועלת למען רווחת מטיילים ישראלים בהודו. היא מפעילה בית אחד בדראמסלה ואחד בהאמפי. הבית מוחזק ע"י מטיילים ששמים צדקה ע"פ נדיבות ליבם.
בכל שנה מתנדבת משפחה אחרת לתקופה של 5 חודשים שהות בהודו. כל משפחה מביאה את עצמה לבית ויוצרת בו מתוך ניסיונה.
"לב יהודי" היא עמותה הפועלת למען רווחת מטיילים ישראלים בהודו. היא מפעילה בית אחד בדראמסלה ואחד בהאמפי. הבית מוחזק ע"י מטיילים ששמים צדקה ע"פ נדיבות ליבם.
בכל שנה מתנדבת משפחה אחרת לתקופה של 5 חודשים שהות בהודו. כל משפחה מביאה את עצמה לבית ויוצרת בו מתוך ניסיונה.
"כל משפחה מביאה את עצמה לבית ויוצרת בו מתוך ניסיונה". צילום: עופר וליאת בשן
"לנו זו נסיעתנו השנייה, והפעם השנייה שאנחנו מפעילים את ‘הלב היהודי’, אומר עופר, "היינו גם בשנה שעברה כאן לתקופה של חודש וחצי. בארץ אנו מתעסקים בנושאים של זוגיות ומודעות ליחסי איש ואישה, על-כן אנו מעבירים כאן בבית סדנאות למטיילים בנושא.
כמו כן מתקיימים בבית חוגי יוגה ומדיטציה כל יום. לימוד בבוקר וארוחות ערב. חוץ מזה המקום פועל כבית ומזמין לתוכו מטיילים (יהודים ושאינם יהודים). מסתבר שהרבה מטיילים מכל העולם שמכירים כאן ישראלים מאוד מתעניינים בתרבות היהודית-ישראלית והם מוזמנים לכאן בשבתות וחגים. בכל שבת אנו אוכלים כאן בסביבות 60 איש. בליל הסדר היינו 150 ושנה שעברה 240".
כמו כן מתקיימים בבית חוגי יוגה ומדיטציה כל יום. לימוד בבוקר וארוחות ערב. חוץ מזה המקום פועל כבית ומזמין לתוכו מטיילים (יהודים ושאינם יהודים). מסתבר שהרבה מטיילים מכל העולם שמכירים כאן ישראלים מאוד מתעניינים בתרבות היהודית-ישראלית והם מוזמנים לכאן בשבתות וחגים. בכל שבת אנו אוכלים כאן בסביבות 60 איש. בליל הסדר היינו 150 ושנה שעברה 240".
"הלב היהודי". צילום: עופר וליאת בשן
לסיכום- אם אתם בהודו ומרגישים מרוחקים, גם אם לפעמים זה כייף, בימים כאלה כמו יום הזיכרון, מתעורר הצורך להיות קרובים. בדיוק לשם כך קיימים בתים פתוחים כמו ״הלב היהודי״ בבאגסו ובהאמפי (״הבית הישראלי״ במנאלי, בתי חב״ד וכד׳), שם יפתחו לכם את הדלת ואת הלב, יארחו אתכם ויאפשרו לכם לחלוק חוויות ישראליות, רגעים ואירועים ישראליםולהתקרב לישראל, גם בהודו.