כולנו עוברים את יציאת הודו בסוף- ונהנים. אבל יש בדרך גם לא מעט קשיים... לכבוד חג הפסח שאלנו 10 מטיילים מאיזו "מכה" כדאי להיזהר בהודו... זה מה שהעלינו בחכתנו. ההזדהות מובטחת
עמרי ברנס, 28, פתח תקווה
|
המכה הראשונה: ריקשות! |
"במונאר לקחנו טיול יום בריקשה ואחרי חמש שעות נהיה פנצ'ר. תיקנו אותו במשך שעתיים ואז אחרי נסיעה קצרה הגלגל יצא מהמקום ואז חיכינו עד הלילה לריקשת חילוץ. יש לציין שלכל אורך האירוע היינו סאחים" |
|
שחף זיידמן, 24 ראשון לציון |
המכה השנייה: סוכני נסיעות! |
"נסעתי לבד מהאשראם של אמה לכיוון פונדיצ'רי. קניתי כרטיס לסליפר אבל הסוכן לא טרח לציין שאני מחליפה אוטובוס בדרך. מצאתי את עצמי באמצע הלילה במקום לא ידוע, מחכה לאוטובוס שאין לי מושג מתי מגיע. ההודים כמובן לא הבינו מילה והסתמכתי על חסדי הודי נחמד שעזר לי והראה לי את האוטובוס. חוויה לא נעימה לבחורה בכלל! קיצר לא לסמוך על הסוכן- תשאלו את כל השאלות". |
|
יותם, 32 רמת גן |
המכה השלישית: קופים! |
"חבורה של קופי מקוק רצחניים זינקו על הודי ברחוב בשימלה לפנות בוקר – היינו רק שנינו ברחוב. רצתי לכיוונו בשביל לעזור לו. הוא ברח ויצא בשלום ואני שברתי צלע." |
|
סתיו סיאני, 21 בת ים |
המכה הרביעית: משטרה! |
"הכרנו נהג ריקשה בג'ייפור שאירח אותנו עם חברים שלו. הכל הרגיש כאירוע מאוד תמים עד שזה נגרר עד אמצע הלילה וכשהחזירו אותנו הביתה משטרה עצרה אותנו פעמיים והרביצה לאותו מכר מולנו. לאחר מכן הוא הובל לתחנת משטרה ואנחנו המשכנו לבד עם מונית שלא היינו אמורות לשלם עליה וכמובן רבנו עם הנהג כיוון שהתחשבן איתנו עד הרופי האחרון" |
|
אורי שלום, 57 הרצליה
|
המכה החמישית: עוקץ! |
"הייתי בתחנת רכבת ב- 5:00 בבוקר ומישהו שנראה סמכותי עצר אותי וביקש לראות את הכרטיס שלי. אחרי שבחן אותו אמר לי שהרכבת שלי בוטלה ובגלל שלא אישרתי הגעה לא הודיעו לי על כך שהייתה תאונה ונחסמה המסילה. מפה לשם רצה שאגיע לסוכנות אחרת בדלהי ואמצא רכבת אחרת כמה ימים אחרי. הכל היה נשמע לי מסריח ובמזל אחרי כמה בירורים חזרתי לאותה תחנה ועקפתי תור של מאה איש ועליתי לרכב אחרת" |
|
אילנה ח׳, 49 ראש העין |
המכה השישית: ישראלים! |
"הייתי בטיול מאורגן של עוד ישראלים ובחנות נעליים בורנאסי כולם קנו כמות גדולה והכריחו את המוכר להוריד את המחירים באופן מביך. הוא כבר לא רצה למכור אבל הם ממש הכריחו אותו. זה היה לא נעים לצפות מהצד וגם להיות חלק מההמון הזה." |
|
לירי , 23 פרדס חנה
|
המכה השביעית: הטרדות מיניות! |
"ברישיקש הייתי חולה במשך שבוע (השלשול המסורתי) ולא זזתי מהחדר… בסוף של השבוע הזה היה חג ממש גדול שאני לא זוכרת את שמו שבו ההודים פוצצו בובות ענק… ירדתי עם חברות לגנגס לראות מה קורה שם, בקושי הצלחתי לזוז. היו מאות אם לא אלפי אנשים… פתאום אני מרגישה שמישהו צובט אותי בתחת.. לשניה חשבתי שדמיינתי ואז הבנתי שבעצם לא…:| ראיתי את הבחור שעשה את זה ממשיך ללכת… בעודי חושבת מה לעשות עם זה, אני רואה אותו עושה פרסה וחוזר לכיווני… נלחצתי ברמות אחרות והייתי דרוכה כמו שמעולם לא הייתי. פתאום אני קולטת אותו מולי מנסה לשלוח ידיים ולגעת לי בחזה! העפתי לו מכה על היד והתחלתי לצרוח שם ולעשות באלגן. את החוויה הזאת של להרגיש לא מוגנת ומוטרדת הייתי משאירה מאחור." |
|
בר גבאי, 26 ראשון לציון
|
המכה השמינית: מערכת חיסונית כושלת! |
״אני מאמינה שכל דבר בטיול הוא איזשהו זכרון שתורם לעיצוב הטיול, אבל אם הייתי צריכה לבחור רגע לוותר עליו זה היה השבוע בפושקר שהייתי חולה- לבד לגמרי. שבוע שלם הייתי במיטה עם 40.5 מעלות חום, אינפוזיה וטריליון סוגי תרופות. ואין לי ספק שכל אחד היה מוותר על חוויה כזו…״
|
|
מתן קומה, 24 גן נר |
המכה התשיעית: קלקול קיבה! |
״הכל התחיל בנסיעה מפושקר הקסומה לחופיה של גואה היפה האופנוע מקרון המשא ואנחנו בקרון הנוסעים נהנים מחוויה מדהימה, כאשר עובר מוכר האוכל וצועק "איג ביראני, צ'יקן ביראני, צ'אפטי, צ'אי מאסלה". אני מזמין בתום לב איג ביראני (למי שלא מכיר אורז עם ביצה קשה) ולאחר נסיעה של 32 שעות אנחנו מגיעים לגואה פורקים את האופנוע מהקרון ונוסעים לחופיה של פאלולים. וואווו איזה שקיעה… אי אפשר לתאר את זה במילים.
כבר בדרך ברכיבה אני מרגיש את המערבולת שמתרחשת לי בבטן. חושב לעצמי ״טוב זה עוד כאב רגיל שיעבור״.
אבל אני טועה ובגדול. לאחר שהתמקמנו בגסט האוס, ציפה לי לילה של מירורים וייסורים, לילה שלא הייתי מאחל לאוייבי, התעוררתי בחצות כאשר כולי מזיע וכל גופי רועד. אני מעיר את שרה חסר כוח וקול, היא בודקת לי חום ואני קודח. למזלנו אחותה אחות בבית חולים מאיר והיא הדריכה אותה איך לטפל בי. הכאבים העזים והפחד מתחושת הכאב הבלתי פוסקת- אתה פשוט לא יכול לבצע שום פעולה בסיסית. בעלת הבית החמודה הביאה לי אוכל ותה, החברים דאגו לקצת תרופות ולאחר יומיים חזרתי כמו חדש. למרבה הצער דן דן, החבר העבריין, כנראה נדבק וגם הוא חלה למשך ה48 הבאות.״
|
|
דורון אלב, בן 21, קריית גת |
מכה עשירית: גניבות! |
״נסעתי ברכבת מקומית מוראנסי לדלהי. היו על הרכבת המון אנשים (הודים ותיירים הודים ). ברכבת היה חם ולחוץ. אספסוף האנשים מנסים להידחף לכל מקום פנוי. אני מקים אדם שהתיישב לי במקום- והוא בתגובה עוזר לי עם התיקים שלי. כמה יפה מצידו… כנראה שהוא פשוט העביר את התיק למישהו אחר כשדעתי הייתה מוסחת מההמולה, קם באלגנטיות ונעלם. רק אחרי 5 דקות הבנתי שקרה פה משהו מוזר…״
|
|
חג שמח! |
|
|