ט״ו בשבט הגיע: חג לקהילה ההודית

כתיבה: אלעזר בן לולו | עריכה: סיגל קריב

קהילת “בני ישראל “ההודית, עורכת את טקס המלידה באירועי שמחה שונים ובמיוחד בחג ט"ו בשבט. על פי המסורת, אבות הקהילה הגיעו להודו בשנת 175 לפנה"ס – בדיוק בט"ו בשבט. למרבה הצער, ספינתם טבעה מול חופי הודו אך שבעה גברים ושבע נשים ניצלו מן האסון. עם הצלתם התגלה בפניהם אליהו הנביא והבטיח כי צאצאיהם עוד ישובו לארץ ישראל. לזכר מאורע זה נוהגים בני הקהילה לקיים את טקס המלידה בכל שנה בט"ו בשבט.

לראשונה, בשנת 2018 יזמו חברי התארגנות 'הדור החדש' של קהילת בני ישראל – מר גולן צ'ריקר שריקר וגב' שמרית לוי  – את צירופו של יום חג זה ללוח הזמנים העברי, בשיתוף פרויקט הלו"ז העברי. השנה חגגו ברוב עם הישג זה והובילו 70 טקסי 'מלידה' שיערכו בהודו, ארה"ב וישראל ותועדו ברשת.

גולן צריקר שריקר מספר: "היה אירוע מרגש, שמציין מועד חדש עבור לוח השנה העברי. גם אחרי 71 שנים בהם הקהילה היא חלק מהישראליות, אפשר לעשות מעשים ולשנות את התפיסה. עד היום התרבות ההודית הסתכמה אצל רוב הישראלים בשביל החומוס ונגיעה בניו דלהי. אבות אבותינו הגיעו הנה אחרי 2000 שנות חיים טובים בתת היבשת, ומכל מיני אזורים וקבוצות (בני ישראל, בני מנשה , קוצ'ין ובגדדים) ולכל אחת ייחודיות משלה. קהילת בני ישראל שמקורה במהרשטרה, הביאה מתנה לישראל, "מלידה"! הודיה וחיבור לאליהו הנביא והטבע.סימן טוב ומזל טוב".

״אירוע מרגש, שמציין מועד חדש עבור לוח השנה העברי״ צילום: ריקי רחמן

במהלך הטקס, התקיימו ברחבי המוזיאון מעגלי שיח שעסקו במחקר על נושאי חג המלידה, על החיבור לחג ט"ו בשבט, בדמותו של אליהו הנביא, בשירים, פיוטים וסיפורים של בני ישראל מהודו ועוד. השיחות התקיימו בגלריות המוזיאון תוך התייחסות למוצגים נבחרים, שקשרו לשורשים הקדומים במזרח הקדום ובעולם המקרא.

מר סאנג'יב סינגלה, שגריר הודו בישראל פתח את האירוע ואמר: "אני שמח לראות שיוצאי הודו לא שכחו את המסורת ההודית והביאו אותה לישראל. יישר כוח לדור הצעיר שממשיך את המורשת ולא מוחק אותה". בנוסף, נשאו דברים חלי טביבי ברקת, מייסדת ומנהלת מיזם הלו"ז העברי ונציגי הדור החדש של יוצאי הודו בישראל. על התוכנית האמנותית הופקדה להקת ״צלילי ראג״ בפיוטים ממסורת הבני ישראל, הרקדנית מורני גרטנר והזמרת ליאורה יצחק במבחר שיריה.

הצעת תיקון לחברה הישראלית

אילנה שזור, עורכת הספר "המלידה של בני ישראל מהודו", פעילה בקהילה מספרת: "הטקס הוא הצעת תיקון לחברה הישראלית, זו התשובה ההודית שלנו לכור ההיתוך ההיסטורי שנזקיו לא נדונו ומעולם לא תוקנו. למעשה, הנזקים עדיין כאן והם מתבטאים בניכור וחיפוש אחר תשובות שהישראליות לא מספקת, שייכות. הכל התחיל בקבוצת נשים שכתבו ספר על חייהן בהודו ובישראל. צעירים דור שלישי, ילידי הארץ, שקראו את הסיפורים והזדעזעו, החליטו שה"הודים", שאינם בדיוק מזרחים או אשכנזים, רוצים להנכיח את שורשיהם בהודו ואת גדולתה של הקהילה המאוד ייחודית.  הם ארגנו את הפרויקט וירטואלית, ואחרי שהצליחו להפיץ את הרעיון דרך הרשתות הקהילתיות, אלפי אנשים התגייסו. מלידות התקיימו בשבעים ישובים בארץ, בהודו וארה"ב. מרגש ששגריר ישראל בהודו השתתף במלידה בניו דלהי ושגריר הודו בישראל השתתף במלידה בירושלים. זו הצהרה וזו תחילתה של הכרה. שבעים מלידות עם אלפי מברכים רוצים הנכחה של זהותם, ייחודם, ונראות ציבורית. כמו שיש מימונה וסיגד שמעוגנים בחוק, כך המלידה צריכה להיות".

שזור מביעה ביקורת קשה על אופן התקבלותה של התרבות והמסורת של יהדות הודו בישראל: "אבות ואימהות הקהילה קיימו מלידות אלפיים מאתיים שנה בהודו, וכאן זה לא מוכר? זו מחיקה. למעשה אין דיון של ממש בכל נושא הקהילות השונות שהגיעו לישראל, נכסיהן הרוחניים והתרבותיים.  צריך להנכיח את כולן אחרת זו מחיקה. אנו קהילה נכחדת לפי קנה מידה היסטורי, כי רבים נבלעו בכור ההיתוך ושכחו את זהותם. למה? כי מצד אחד חילונות ומצד שני הדתה הולידו מחיקה. מתוך שמונים אלף יוצאי הודו בישראל כמה זוכרים את שורשיהם? כמה יודעים מהי זהותם? כור היתוך מחק". 

״תחילתה של הכרה״ צילום: ריקי רחמן

היא סבורה כי המלידה זו התשובה למחיקה התרבותית שהקהילה חוותה. "טקס המלידה מקסים לא רק בגלל הפירות והוורדים", היא מדגישה, "אלא הוא מסמל מאורעות משמעותיים בהיסטוריה של עם ישראל. משובב נפש לראות כיצד העבירו את סיפורי התורה באמצעות הטס. כי מאכל המלידה מונח כהר גבוה המדמה את הר סיני, סביבו מסודרים קבוצות של פירות,  שבטי ישראל  עומדים מסודרים זה לצד זה וממתינים לתורה במעמד הר סיני. בפסגת הר המלידה פרח ריחני או הדסים. כשמברכים ומריחים אותם מחברים בין גוף לרוח. המלידה היא התשובה לכור ההיתוך כי במלידה המרכיבים השונים, סולת, שקדים, צימוקים ופיסטוקים מעורבבים בעדינות רבה עד שהמרכיבים מתחברים ומגיעים להרמוניה, ומה מחבר ביניהם? הסוכר! כך, מציעה המלידה חיבור אל הטבע לכן בטו בשבט אוכלים צמחוני".

״חיבור אל הטבע״ צילום: ריקי רחמן

שריקר מצטרף לקריאתה של שזור ומבטיח "המלידה זו רק ההתחלה": "בין המלידה לסיגד ובין הבימה והקאמרי היה חסר לי משהו מהתרבות שלי. אני מאחל לעוד נראות הודית יהודית בישראל ולא רק בוליוווד ואוכל (שזה מאוד חשוב) אך יש לנו עוד המון נושאים שנוכל להביא לישראל".