כח הילה

הילה דרוקר, בת 26 מכפר דניאל, בעלת תיאבון בריא לראות את העולם, הייתה בהודו בתקופת לימודיה לתואר השני והחליטה שהיא עוד תחזור. גם הפעם היא עושה זאת לבד והיא כאן כדי לתת לנו הצצה להשקפת עולמה כמטיילת נשית עצמאית.

מה קורה איתך כיום?

כרגע אני נמצאת בסרי לנקה, אחרי 5 חודשי טיול בהודו וכמעט שבועיים בסרי לנקה. היעדים הבאים שלי הם הודו (שוב), בורמה, קמבודיה, לאוס וויאטנם.

נתמקד בהודו, לאן חשבת להגיע כשתחזרי?

אני אחזור בספטמבר ואטייל בצפון-מזרח המדינה, אזור שנקרא "שבע האחיות" שהן בעצם שבע מדינות שמחוברות להודו במעבר מאוד צר בין בהוטן לבנגלדש.

 

"מעניין אותי להכיר ולטייל במקומות שהם קצת פחות מתוירים"

 

מה מושך אותך בלהגיע לאזור הזה?
מדובר ב-7 מדינות שמבחינה פורמלית משתייכות להודו אבל הן מאוד ייחודיות ושואפות לעצמאות. יש להן גבולות עם בורמה, בהוטן, סין ובנגלדש וניתן ממש להבחין בהשפעה של הקרבה הגיאוגרפית הזאת על שבע המדינות. מאוד מעניין אותי להכיר ולטייל במקומות שהם קצת פחות מתוירים, קצת פחות מוכרים ושונים ממה שהכרתי עד עכשיו.

 

"חופש אמיתי שבעיני הוא פרייסלס"

 

מה שונה בטיול הנוכחי שלך מהפעם הקודמת שהיית בהודו?
הפעם הגעתי לתקופה ממושכת יותר, בפעם הקודמת הייתי מוגבלת בזמן בגלל הלימודים ולכן הגעתי רק לחודשיים. זו הסיבה שטיילתי בהרבה יותר מקומות מאשר בפעם הקודמת.
מעבר לזה, הגעתי בתקופה שונה של השנה (פברואר – יולי לעומת אוגוסט – אוקטובר), מה שמאוד השפיע על האוכלוסייה שטיילה בהודו. בפעם הקודמת שלי ראיתי שחתך הגילאים היה מבוגר יותר מאשר בפעם הזו.

 

 

איך זה לטייל לבד כאישה ועוד באזורים הלא מוכרים?
כמו כל דבר בחיים, יש יתרונות ויש חסרונות. 
החסרונות הם כמובן החשש מניצול ומהטרדות מיניות מהמקומיים, או חוסר התמצאות במדינה זרה.
היתרונות הם רבים וגוברים על החסרונות.
ראשית, טיול לבד (כאישה או כגבר) הוא מהנה יותר, עצמאי ונטול מחויבויות. חופש אמיתי שבעיני הוא priceless. אפשר לעשות מה שרוצים, איך שרוצים, מתי שרוצים וכמה שרוצים. הטיול תלוי לגמרי בי ואני יכולה לעשות איתו מה שאני רוצה – החל מאיפה לאכול את ארוחת הצהריים שלי ועד חזרה ליעדים שנהניתי בהם יותר על אף שכבר ביקרתי בהם.

 

"עניין אותי לקחת חלק ולבחון את התרבות הזו מהצד"

 

מעבר לזה, בתור בחורה למדתי מהר מאוד כמה כוח יש לי כתיירת זרה בהודו ועשיתי בזה שימוש רב. הבנתי כמה רצון יש לגברים המקומיים להיות במחיצתי, להיחשב כקרובים אלי ולדאוג לי. לא פעם שמעתי אותם מסבירים את פעולותיהם כ- 'Its my duty'.
מעבר לעזרה הרשמית שניתנה לי, עניין אותי לקחת חלק ולבחון את התרבות הזו מהצד – את הרצון של הגברים להושיט עזרה לתיירת זרה ובכך למעשה "לנכס" אותה לעצמם, אל מול הגברים המקומיים האחרים הבוחנים.

 

 

"למדתי מהר מאוד כמה כוח יש לי כתיירת זרה בהודו"

 

יש לך טיפ זהב שאת יכולה לתת לנשים החוששות לצאת למסען לבד?

למצוא את האיזון העדין בין קלות הדעת והספונטניות לבין הרצינות והשקילות. לא לפחד, אבל גם לא להיות שאננה. להיות תמיד חשדנית אבל גם לסמוך על אנשים שהרוויחו את האמונה שלך בהם. לעדכן את המשפחה במיקומכן, כדי שאם חס וחלילה קורה משהו הם ידעו איפה את ויוכלו להושיט עזרה ביתר קלות.
וכמובן – להינות מהודו המדהימה, המפתיעה וחסרת הגבולות.

 

 

"למצוא את האיזון העדין"