כלבוטק – העוקצים הגדולים של הודו

מאת:  מיכל בן אשר
חומרים לכתבה זו נלקחו מתוך הרצאות הכנה להודו מאת דני אברהמי. 

 

בצד כל הדברים המושכים אותנו אל הודו,   קיימים גם הרבה פחדים המציפים את המטיילים הבוחרים את הודו כיעד – במיוחד אלו העומדים לפני נסיעה ראשונה.   מלבד ההיגיינה, קלקולי הקיבה, מראות העוני והמנטליות הכל כך שונה, תרמילאים ישראלים מפחדים בעיקר מרמאיות.  בכתבה זו ניתן פרופורציה לתופעה ונספר כיצד להתמודד עימה. 

ניתן להגיד שהרבה פחדים נעלמים לאחר ההתאקלמות הראשונית בהודו ולרוב מתרגלים לסגנון החיים החדש. אם זאת, רמאיות הן נושא שמלווה את המטיילים לאורך הטיול כולו, ונשאר בתודעתם. חשוב לעשות את ההבחנה בין עקיצות ובין שקרים מסחריים. בעולם השלישי ובהודו בפרט, מוכרי החנויות תמיד יתנו לתיירים מחיר שהוא מופקע בהשוואה למחירים שמשלמים המקומיים עבור אותו מוצר. התמקחויות הן ללא ספק התחביב המועדף של התרמילאי הישראלי אך מה שהם לא יודעים הוא שלעולם הם לא יקבלו את המחיר הכי טוב.

לאורך הטיול, התרמילאים נחשפים למנטליות ההודית, לומדים אותה, וכך לומדים להסתדר בה.

ההודים הם עם ישר, אם כי בכל הקשור לעסקים, חובת התרמילאי ללמוד את המנטליות השונה. עליו לדעת כיצד לשאול את השאלות הנכונות, ממי לקבל מידע, ולבצע וידוא של המידע ממקורות שונים. אין לקנות את המידע באופן מידי- הטלת הספק חשובה בכדי למנוע את כל אותן רמאיות. ללא ספק, הודו היא עולם אחר, ובעולם הזה יש להתנהל אחרת, יש לבדוק בשטח מספר מקורות שונים ולא ללכת כעיוורים אחרי ההצעה הראשונה שמקבלים.

 

משהו פה מסריח..   צילום: צוות hodu.co.il

 

רוב המטיילים הישראלים באים במגע עם הודים שעובדים בתיירות ובמסחר. ניתן לומר, שגם הודים שעובדים בתיירות לרוב מסלפים את האמת ומעבירים מידע מסוים מתוך אינטרס אישי. באופן גורף, סוכני הנסיעות ממליצים לתיירים לנסוע עם אוטובוסים ולא רכבות. כמעט אף תרמילאי לא עוצר וחושב מדוע הוא נוסע עם אוטובוס (רוב הפעמים הנסיעות מאד ארוכות) כשיש לו את האפשרות לנסוע ברכבת "שטאבדי אקספרס", בזמן קצר בהרבה, עם תוספת של ארוחת ערב הכלולה במחיר. המחשבה הזו לא עולה לתודעה של התרמילאי מפני שבסוכנות נסיעות, לרוב הסוכנים יציעו רק את האופציה של אוטובוסים. הסיבה לכך מאד פשוטה- הסוכנים מרווחים עמלות ממכירת כרטיסי האוטובוס ולא ממכירת כרטיסי הרכבת. מעטים התרמילאים שעושים תחקיר מקדים ומודעים לאופציה של רכבת. גם כשיפנו לסוכנות הנסיעות, הסוכנים לרוב יפעילו כל מיני טריקים פסיכולוגיים בכדי למנוע מהתיירים את קניית הכרטיס. הם יעבדו על עניין הפחד. אליפות שלהם. הם יתפתלו ויגידו שיש רק אוטובוס.

התמודדות שכזו מעלה הסוגיה לגבי העם ההודי- האם ניתן להגיד שכל ההודים הם שקרנים? כמובן שזוהי הכללה גורפת, הרי בלתי אפשרי להגיד על מדינה שלמה שהיא שקרנית. יש להבין שמדובר במנטליות שהיא שונה בתכליתה מהתרבות המערבית, ועל התרמילאי ללמוד את המנטליות הזו בכדי לשחק את המשחק בחוכמה. זה הוא תהליך שמתרחש לאורך הטיול.

אולם יש מקרים שהם עוקצים, בהם כבר לא מדובר בשקרים מסחריים. מלבד המקרים של שקרי הסחר שאותם עוד איכשהו ניתן "להחליק" ולהבין כחלק מהתרבות, ישנם מקרים חמורים בהרבה המערבים נוכלות מקצועית.

העוקץ המפורסם ביותר שרץ בכל הקבוצות השונות בפייסבוק הוא עוקץ "המיין באזר סגור". בעוקץ הזה משתתפים מספר "שחקנים"-  הנהג, השוטר הטוב, השוטר הרע, סוכן הנסיעות שמשתף פעולה בתרמית ופקיד הקבלה של הגסט האוס במיין הבאזר שאומר לך שהוא סגור כי יש תהלוכה צבאית, חג, או כל מיני סיפורים אחרים. 

 

"הנוכלים מיומנים בזיהוי הפחד ממרחקים". צילום: צוות hodu.co.il

 

עוקץ התכשיטים הגדול:

לא רבים המקרים שבהם נחשף עוקץ זה, אך הוא לבטח העוקץ שעולה הכי ביוקר למטייל. ממש כמו בסדרה "אננדה" עם דנה מודן, המטיילים מכירים במהלך טיולם הודים חביבים ובוטחים בהם. עם חלוף הימים, המקומי החביב יציע למטייל ההלום, לקחת חלק בעסקת העברת תכשיטים למדינות זרות כדי לעזור למקומי לעקוף את רשויות המכס. כמובן ששכר מכובד ותשלום כל ההוצאות הנלוות, כלולות בהצעה המפתה. כאשר המטייל יסכים, ההודי יעשה הכל כדי להעצים את מקסם השווא בעיניו. אך בעוד שהמטייל יהיה בשיאו של תהליך ההעברה, "המשטרה" תעלה עליו ותגרום לו לשלם סכום השווה לערך התכשיטים כדי להפוך את הקנייה לחוקית ולהימנע מתסבוכות עם רשויות המדינה. המטייל המפוחד עד עמקי נשמתו, ישלם מידית את הסכום וההודים המאושרים ירוויחו כפליים- גם העבירו את התכשיטים ברשת שת"פים ממולחת היטב וללא בעיות וגם את הכסף ששילם המטייל עבור רכישת התכשיטים הפיקטיבית. הישמרו!

לסיפור של אמיר, שנעקץ בעוקץ התכשיטים..

כתבה בנושא עוקץ "המיין באזאר סגור"

עוקץ נוסף הוא עוקץ החופשה בקשמיר:

ללא ספק, ההלם הראשוני שהתרמילאי חווה כשהוא נוחת בהודו- קשה מאד. הוא מרגיש מבוהל, מפוחד, פרנואיד- בטוח שעוד רגע ירמו אותו, יכייסו אותו. הסיטואציה הזו, מלאת הגירויים, מתעתעת את מוחם של התרמילאים ופוגעת בקו המחשבה ההגיוני שלהם. בתוך כל הכאוס הזה, פתאום מגיע מישהו, מזהה שרק עכשיו נחתת ומציע צ'אי. אותו בחור, שזיהה את הפחד של התרמילאי, נותן תחושה של הגנה וחסות. הוא שואל את התרמילאי לאן הוא מעוניין להגיע, וכאשר הוא מספר לו שהיעד הבא שלו הוא "מנאלי", הבחור מספר לתרמילאי שבארבעה ימים הבאים לא יוצא אוטובוס למנאלי. הוא מציע לו לבוא איתו לחבר טוב שלו שבמקרה הוא סוכן נסיעות. לא ניתן לשפוט את התרמילאי ואת הבחירות שהוא עושה ברגעים הראשונים של הודו. ההלם והשוק שהמטיילים חווים גורם לשיקול דעת מוטעה. אותה פגיעות, שקיימת אצל כל מטייל המגיע למדינת עולם שלישית, הינה בולטת, והנוכלים מיומנים בזיהוי הפחד ממרחקים. הסוכן "בודק" אם קיים כרטיס נסיעה למנאלי. ההתנהלות נעשית בחיוך, ברוגע, והתרמילאי מרגיש שהוא מצא מפלט. הסוכן טוען שבימים הקרובים אין אוטובוסים למנאלי, אך במקום ניתן להזמין חופשה בקשמיר. לבסוף, סוכן הנסיעות הצליח למכור לתרמילאי טיול לקשמיר ב-400 דולר, סכום שאמור להספיק לכל ההוצאות והשהייה בהודו למשך 10 ימים לפחות.

 

נוף טיפוסי- סעו לקשמיר רק שימו לב למחירים. צילום: גל האוזר

 

הדרך להימנע מעוקץ היא פשוט להיות רגוע. האנשים שעוקצים אותם הם אנשים מפוחדים, מבוהלים, המקצינים את מצבם הרגשי כלפי חוץ (כמובן שהדבר לא בשליטתם).

כמובן שאין אנו ממליצים להימנע מנסיעה להודו, ההפך הוא הנכון- אנו ממליצים בחום על טיול בהודו למרות הסבירות הגבוהה לנסיונות רמאות מצד ההודים. ישנם מספר כללי התנהגות שאנו ממליצים שתנכסו לעצמכם לפני הנחיתה בתת היבשת המופלאה.

צריך לזרום עם השלבים של ההתאקלמות בהודו ולהבין שלמקום חוקים חדשים משלו, וכל אותם מקרים של שקרים קטנים לא יהרסו את הטיול. הכי חשוב:

1. הישארו רגועים וזכרו שהודו היא מקום ידידותי (בהרבה ממקומות שונים בעולם). המטיילים הלחוצים מהווים "טרף קל" עבור אותם נוכלים. ברגע שהם נסחפים יחד עם הנוכלים לתוך ההצגה, הנוכלים הופכים להיות השולטים היחידים בסיטואציה. לכן חשוב להירגע, אפשר לשתות קפה, לחפש חדר לינה, להתקלח.

2. שאלו שאלות- הנהג אומר לכם שהמיין באזר סגור? הסוכן נסיעות אמר שאין רכבות אלא רק אוטובוסים? שאלו אותם שאלות שיתקילו אותם. נסו לחקור למה אין רכבות, מדוע המיין באזר סגור. יש לכם חשד אפילו הקטן ביותר?

3. מצאו אלטרנטיבות- חפשו עוד נהגים ושאלו אותם איך מגיעים למיין באזר, חפשו מועדי רכבות באינטרנט, עיינו בספר טיולים וכו…

בהצלחה וטיול נעים בהודו!

 

לסיפור של אמיר, שנעקץ בעוקץ התכשיטים..

כתבה בנושא עוקץ "המיין באזאר סגור"

חומרים לכתבה זו נלקחו מתוך הרצאות הכנה להודו מאת דני אברהמי.