מנסיוני אני מדבר עכשיו.. זה כמו בציורים, זו אינדיייייה
א. לפני לפני הכל, תכניסו עמוק עמוק בתוך התיק שלכם 150$ ופשוט תשכחו מהם, אבל תמיד תזכרו שהכסף הזה קיים אצלכם למקרה הצורך.
ב. אם אתם מתקצבים את עצמכם לפני הנסיעה, תכניסו גם בתוך תקציבכם 200$ לטיפול רפואי, תקשיבו לאחיכם, הוא היה שם.
לא, באמת, זה יעזור לכם מאוד אם תחטפו שם איזו מחלה או חיידק טורף שאוכל לכם את כל המעי הגס ואתם שפוכים 8 ימים בחדר בחוסר אונים מוחלט.
הטיפול הרפואי שתזדקקו לו יעלה לכם הרבה כסף, כי במדינות עולם שביעי הבריאות באמת עולה יקר, אבל שני טיפולי אינפוזיה יפתרו לכם את כל הצרות.
אל דאגה, הביטוח יחזיר לכם את כל הכסף אח"כ, או לפחות חלק נכבד ממנו עם השתתפות עצמית.
אותי אישית אף אחד לא הזהיר לפניי הנסיעה לתקצב את עצמי נכון ושיכול להיות שאני אזדקק לטיפול רפואי והוא יהיה מאוד יקר, אז הנה, אני מכפר על הטעות שאני עשיתי, כי לי זה דפק את כל התקציב של הטיול – כמעט חודשיים הייתי אמור להסתדר שם על 600$.
אגב, לאותה התובנה, שהודו היא המקום לשיא הפתיחות האנושית, הגעתי ברגע שהתחלתי להיכנס בבתי קפה למעגלי שיחות על כל צורותיו וצבעיו של הקאקי! שם זה פשוט מתנהל כמו שיחת חולין… למשל כמו שחבר ישאל אותכם: "איך היה הסרט שראית אתמול"…
ככה גם יתעניינו ביצאות הרקטום שלכם בכזו סקרנות שלא תאמינו לאוזניכם עד כמה שהחוויה הכי אינטימית בינכם לבין עצמכם כ"כ מסקרנת את הסביבה שלכם.
ופתאום יכנס לכם משום מקום סטלן עם ראסטות באמצע הביס של הבאנופי (הדבר הכי מתוק והכי טעים שאכלתי בהודו) ויכריז בשיא גאוותו: "אחי, איזה חירבון דפקתי עכשיו!", תזכרו את מילותיי, זה עלול לקרות לכם בכל רגע נכון ובכל מקום שהכי לא תצפו שזה יקרה לכם.
נ.ב- סורי על כל הגועל, רואים? כבר התחברתם ונסחפתם לחווית החירבונים בהודו… חיחהחו.
ג. אף פעם, אבל אף פעם אל תלבשו ג'ינסים לנסיעות ארוכות!
השיפשופים שתחטפו בחריץ של התחת יהיה הסבל הכי מרגיז והכי מעצבן שלכם בהודו.
כשתרדו מהאוטובוס, תתחילו ללכת כמו מפגרים עם צורה של גמל שלמה אימפוטנט, כשידכם כל הזמן מתגרדת בתוך התחת.
באימא שלכם, בינינו, זה מביך, אבל לפעמים מגניב לראות בנות שנסעו בג'ינס מתגרדות ב"חריץ הקדמי שלהן" 🙂
אוי, אני והראש הכחול שלי…
ד. לעולם לעולם לעולם לעולם לעולם, אבל לע-ו-ל-ם אל תיקחו את המושבים הדו-ספרתיים, הכוונה שלי היא למושבים האחוריים של האוטובוס.
לא נעים שם מאחור ולא נוח, ובמיוחד אל תסכימו למושבים של הספסל הארוך הכי אחורי באוטובוס!
זוכרים את הטיולים השנתיים? אז זוכרים גם שכל הערסים והמקובלים היו יושבים תמיד בספסלים האחוריים? והיו את האלה שאכלו את ליבם שהם לא בין המקובלים ותמיד ישבו קרוב למורה מקדימה – תורידו את הזיכרון המעיק הזה מילדותכם ומתקופת הגיל ההתבגרות שלכם, תאמינו לי שהם רק סבלו שם יותר מכולם.
כמו שאימא שלי אומרת: "היופי דורש קורבנות" אז גם להיות מקובל דורש סוג של סבל מסויים.
ה. אל תשבו ליד החלון! למרות שתחשבו שאתם מפסידים את כל הנופים המרהיבים, אז לא! רוב הנסיעות מתחילות לקראת ערב וזורמות לאיטן אל תוך החשיכה של הלילה.
וגם זה לא נוח לשבת ליד החלון כי המשענת יד, שלעתים יכולה להיות עבדכם הנאמן לכמה שעות נימנום מענגות, בכלל נמצאת ברשות המושב שליד, קחו אותו!
סיבה נוספת היא, שלמשל תדמיינו לכם שאתם נרדמים בנסיעה ארוכה והכל מסביב לילה וצופרים, ופתאום מתחיל לרדת גשם, וכולנו הרי יודעים מה טיב האיכות של מכון התקנים ההודי… כל המים של הגשם ישטפו אתכם מקצה השיערה עד קצות האצבעות.
זה גם מה שקרה לי בנסיעה לדאראמסאלה, ויש סיכוי גם לחטוף דלקת ריאות.
אז לסיכום, בהקשר של הקאקי, תמיד סבא אמר לי משפט חכם כשהייתי קטן: "דברים רעים לא מחזיקים בבטן.."
ועוד כמה דברים וטיפים:
1. שימרו על עמוד השידרה שלכם, זה מה שאני אומר.
אני מנסיוני אני מדבר עכשיו – מאורך גופי ומגובהי אתם מבינים שהוא רב.
2. העזרו בנסיונם של אחרים
אך הקשיבו תמיד לקולו של ליבכם.
3. שתו הרבה מים
אל תדאגו לשפשופים בחריץ של התחת, הם עוברים
הזמן מרפא את הכל..
4. אל תאמינו שפעם היה יותר טוב בהודו
גם לי אמרו את זה פעם
דבר לא משתנה חוץ מכם
ואם כבר כן משתנה אז זה רק לטובה.
5. הקשיבו יותר, דברו פחות
הקפידו לנעול נעליים נוחות
6. עשו בכל יום לפחות משהו אחד שאתם באמת אוהבים
7. תלמדו לטעות, תלמדו לסבול ולהנות
תשתדלו את רוב זמן שהייתכם בהודו לאכול דברים שלא באים באריזות
זה הרבה יותר טעים (תוכלו סיזלר ובאנופי!)
8. אל תפסיקו לזמזם את הלהיט ההודי ששמעתם והוא נתקע בראשכם
למרות שתרגיזו את החברים שלכם.
לכו לקולנוע, יש סרטים שרואים רק שם.
9. זכרו: בראשכם מתחולל הסרט המושלם!
ולא משנה כמה סרטים תאכלו שם.
10. אהבו את גופכם, זה הכלי הכי טוב שאי פעם קיבלתם.
בהודו תלמדו להעריך ולשנוא את גופכם באותה מידה שווה.
11. נישמו דרך האף
אל תשכחו להתקשר לאימא לפחות פעם ביומיים שלושה
היא דואגת לכם, היא אוהבת אותכם יותר מכול אחד אחר.
12. שילחו מכתבים לאנשים אהובים, ספרו להם חוויות
שתפו אותם בפנטזיה
ואפילו שזה בדואר האלקטרוני.
13. השקיעו בלתת, תעזרו לאחרים שצריכים את עזרתכם
מילה שלי שתקבלו אח"כ פי שתיים.
ואל תשכחו להסתכל להם בעיניים
מבט ישר זה מבט כנה.
ושוב, תנשמו עמוק…
14. חייכו אל האנשים, לא רק למצלמה
הודים תמיד מחייכים אליכם ללא שום סיבה
15. ההומור הוא תרופה, הצחוק הוא בריאות
קחו את הדברים בקלות.
16. היו סקרנים לשאול "למה?"-why like this?hehe
כי "למה" זו תכונה שנעלמת עם השנים.
17. קראו והחליפו ספרים
זה מפלט, זה מקלט
במיוחד בנסיעות ארוכות
תזכרו: הדימיון הוא החופש המוחלט.
18. אל תחשבו הרבה
ואל תדאגו לעתיד, הוא יגיע.
19. זכרו את החלומות שלכם, רשמו אותם בפנקס קטן
הביטו למעלה, כוכבים יש רק בשמיים
דמיינו אותם יושבים על אסלה ומורידים את המים (אל הנושא המרכזי במאמר).
20. ועצה אחרונה אם מותר, מוטב עכשיו ממאוחר!