מה יוצא כשמערבבים הודי, הונגריה ומכחול?

אמריטה שר גיל (Amrita Sher-Gil) נולדה אי שם בשנת 1913 בהונגריה לאבא הודי- סיקי ואמא הונגריה- יהודיה. ב-1921 עברה המשפחה לעיירת הנופש שימלה בהימצ'ל פראדש.

אמריטה. צילום: ויקיפדיה

משפחתה הייתה אריסטוקרטית ולכן היו להם האמצעים לפתח את יכולות הציור שלה מאז שהייתה בת 8 ונסעה לראשונה לאיטליה ללימודי אומנות (אלפרדו פטריות אמרתם?). בהמשך תיסע עם אמה גם לפריז ותושפע מסזאן, גוגן ועוד אמנים מפורסמים. ב-1932 ציירה ציור ושמו "נערות צעירות" שזיכה אותה להיכנס לסלון היוקרתי לאומנויות בפריז שנחשב אז מרכז הבמה הבוהמיינית.

"נערות צעירות" – אמריטה שר גיל. צילום: ויקיפדיה

על אף היותה אירופאית ו"מערבית" בחינוכה ותרבותה, הרגישה אמריטה צורך עז לחזור אל שורשיה ההודים ולחקור את בסגנונות התרבות בהודו. על כן, החליטה ב-1934 לחזור להודו ולהתמקם שוב בשימלה. היא ניהלה רומנים מתוקשרים רבים וטיילה ברחבי הודו. בטיוליה הגיעה והתרשמה רבות ממערות אג'נטה (אלו עם ציורי הקיר האירוטיים..שובבה).

אמריטה המשיכה לשאוב רעיונות ממסורות הודיות עתיקות וכתבה על חוויותיה ביומנה במילים אלו: "אירופה שייכת לפיקאסו, מאטיס, בראק..הודו שייכת רק לי." אט אט היא נוטשת את הקווים המערביים שאליהם התרגלה ומודלי הציור שלה הופכים להיות בעיקר פשוטי עם ממעמד הפועלים שמצליחים לרתק אותה. למרות שהוכתרה ע"י מספר מבקרי אומנות כציירת הגדולה של המאה, מכירות עבודותיה נחלו כישלון ומי שבעיקר נהנה מהן היה הקונגרס השתמש בהם לקידום תכניות שיקום וקידום הכפרים בהודו. שתזכה למצוות!

"סצינה כפרית" – ציור הודי-אירופי. צילום: ויקיפדיה

באותה שנה, לאחר שהוכרה בזכות הקונגרס ועמדה לפתוח את תערוכת הסולו הראשונה שלה, חלתה אמריטה ונכנסה לקומה ימים ספורים לפני הגראנד אופנינג. כמה שעות לאחר מכן נפטרה. סיבת מותה לא ידועה ויש הטוענים שנרצחה בחשאי ע"י בעלה.

אמריטה השאירה אחריה מורשת נרחבת והשפיעה על אומנים הודים צעירים רבים. עבודותיה הוכרו ע"י ממשלת הודו כאוצרות אומנות לאומיים (סוף סוף קצת נחת!) ומוצגות רובן בדלהי.

נכתב על ידי: גיל שר