מנגבים בדוך החוצה – המלצות מחוץ לשביל החומוס

אנשים נוטים לשכוח שתת היבשת הודו היא עצומה בגודלה וניתן למצוא בה הכל: טבע והרים גבוהים, חופים בתוליים, ערים עמוסות בבזארים, כפרים קטנים, אקלים חם, אקלים קר ועוד המון דברים, היריעה באמת קצרה מלהכיל. טיול בהודו יכול לקחת כיוונים מרובים ומגוונים.

רוב הישראלים מטיילים ב"שביל החומוס", מסלול די קבוע שבו ניתן להכיר מטיילים ישראלים, להכיר הודים שמדברים עברית, לאכול פלאפל בנוסח הודי ולפתוח כל בוקר עם סלט ישראלי קצוץ.   

את שביל החומוס אפשר לאהוב, אפשר לשנוא, אך אי אפשר להתעלם ממנו. קשה לא למצוא את עצמך מכתת רגליים באזוריו השונים של המסלול. בין אםן זו שנקין ההודית, הלא היא מנאלי שם תוכלו  להתחבר לשורשים הישראלים שלכם בזמן לגימת אספרסו וכרסום העוגייה של דילן. אם כבר פסעתם בשביל החומוס, סביר שתמצאו את עצמכם יושבים עם החברים שהכרתם בדלהי, עשיתם איתם ראפטינג ברישיקש ויוגה בדרמקוט. הדינאמיקה הזו ממכרת- כולם מכירים את כולם. אין זה סוד שהמסע הרוחני העמוק של הטיול אחרי הצבא או סתם טיול אמצעי החייים מרגיש לעתים כמו ישיבה ממש ארוכה על גג של חברים בתל אביב. חברים שמשנים לכם את החיים לתמיד.  ובכל זאת, כל מטייל מרגיש את הצורך גם להתנתק מהמוכר, לפגוש את עצמו בסיטואציות מאתגרות ולהתנסות בדברים ומקומות חדשים. אז הנה כמה הצעות לחובבי החומוס שמחפשים לסטות ימינה ושמאלה, ולו לכמה ימים.

עמק צ'אמבה

מדינה: הימאצ'ל פארדאש

לעמק צ'אמבה המופלא והיפהפה מומלץ להגיע דרך אחת מסוכנויות הנסיעות בדראמסללה. הנסיעה אל העמק לוקחת בין 6-10 שעות. עם ההגעה תצטייר מולכם תמונה סוריאליסטית: קרחת יער ענקית, המוקפת יער עבות. במרכז קרחת היער תוןכלו למצוא מספר מצומצם של גסטהאוסים. אחת הסיבות שהאזור מאוד מיוחד היא שבמהלך תקופת הקולוניאליזם הבריטי היא הייתה כפר נופש בריטי והדבר ניכר באסתטיקה ובאופן בו שימרו אותה. בסופי השבוע האוכלוסייה המגיעה לשם היא בעיקר הודים ממעמד הביניים. הם מאוד חברותיים, תמיד שמחים להצטלם איתך, לצלם אותך, לנהל איתך שיחה על המצב הבטחוני עם קשמיר, ולהצטלם איתך מצטלם איתם. יש שם אטרקציות ייחודיות להודו: בועות ענק מגומי שנכנסים לתוכן ומתגלגלים, צמר גפן מתוק וורוד ואווירה מאוד פסטיבלית. שפכי נחלים חוצים את קרחת היער, פרות (מטופחות!) וכבשים מתהלכות, מקדש שמתרחשות בו חתונות כמעט פעם ביום, מה שתמיד מזמן אווירה שמחה וחברותית.  הלינה בגסטהאוס היא בעלות סבירה, אך יותר יקרה מגסטהאוס התכלבות ממוצע. אולם, המחיר כולל ארוחת בוקר ויש שם כמה מסעדות מעניינות שמכינות מסאלה דוסה לאורחיה הדרומיים. נא הצטיידו בחברים מראש, אחרת יהיה קצת בודד. 

 

קרחת היער בצ'אמבה

קולה ביץ'

מדינה: גואה

קולה ביץ הוא יעד די מוכר לתרמילאי הדרום, אך נוהגים להגיע אליו ליום אחד מפאת מחירי הלינה המופקעים (כמה אלפי רופי ללילה). הוא שוכן על רצועת החופים של גואה, כ-20 דקות נסיעה צפונה מפאלולם. בקולה ביץ' תמצאו אגם מים מתוקים מדהים עטוף בצמחיה פראית ולגונות כחולות המתפתלות בין העצים שעל החוף. זה בדיוק הזמן לצאת מהקופסא ולקנות אוהל במחיר סביר באחת החנויות בערים, ולרדת לחוף כשאתם מצוידים בציוד מחנאות בסיסי ואוכל לכמה ימים. את האוהל ניתן להקים כמעט בכל מקום, ועם הציוד הנכון, אפשר להקים זולה מכובדת שתאפשר לכם להעביר כמה ימים קסומים. האגם, הצמחיה, הים והעובדה שאין הרבה אנשים מייצרים אווירה אינטימית, טבעית ומעוררת השראה- זהו זמן טוב להתאמן על המפוחית, הפוייז ושאר הכלים שנלווים אליך במסע.

 

מדלגים בין הפלגים והלגונות בקולה ביץ'

 

סדהנה פורסט  (sadhana forest)

מדינה: טאמיל נאדו.

ליד אורוויל, מעוז הקהילות הבינלאומיות בהודו, שוכנת חווה אקולוגית שמנוהלת בידי זוג ישראלים מקסימים שהגיעו להקים מסגרת וולנטרית. מטרתה לשקם את היער בעזרת מתנדבים מכל העולם, תוך חוויה ערכית למתנדבים של קהילה, יצירה ואקולוגיה. יהיה זה חטא לתמצת את החוויה בסדהנה בכמה שורות, שכן אתם נכנסים לעולם שונה ומהפכני שמחולל שינוי ביער של אורוויל ובחיי המתנדבים. בין אם הגעתם לשבועיים (התקופה המינימאלית בה תוכל להיכנס לחווה) או לתקופת זמן יותר ממושכת, סדהנה פורסט תעצב ותכוון את חייך מחדש. המרקם האנושי מכיל אנשים מכל רחבי העולם שהמכנה המשותף שלהם הוא ערכים אקולוגים ורצון לחוות את חיי הקהילה המיוחדים האלו. במהלך היום כל מתנדב קם לעבודת בוקר הכוללת נטיעת עצים ושיקום את היער. לאחר מכן בסיבוב העבודות השני (שקורה לפני ארוחת הצהריים) כולל תחזוק מבנים של הקהילה, אטימת חורים בסנאדות מפני טרמיטים, קטיפת עלים המיועדים למאכל ומרפא ועוד עבודות רבות ומגוונות. כל אחד יוכל למצוא את העבודה שיתחבר אליה. לאחר ארוחת הצהריים, הזמן מוקדש לסדנאות וולנטריות שהמתנדבים מעבירים: סדנאות תנועה, אומנות ומוזיקה. בנוסף, כל ערב מתקיימת משבצת קבוצתית ופעם בשבוע מתקיים ערב במה פתוחה. פינת חמד בחווה היא בריכת בוץ ענקית בה אתה מוזמן להשתכשך בזמנך הפנוי. כמו כן, החווה האקולוגית לא מכניסה אוכל מעובד, והארוחות מכילות מזון טבעי ומזין (וטעים בטירוף!). אם אצטרך לסכם ולהעביר את החוויה בכמה מילים, ישנה הרגשת שחרור חזקה שמייצרת לכם אמות מידה חדשות לאופן בו אתם תרצו לחיות את חייכם.

 

קרחנה בסדהנה!

 

צ'יטלנג

מדינה: נפאל

ואחרונה חביבה, שכנתינו ושותפתנו הרוחנית- נפאל. במרחק של חצי יום בלוקאלים מהטאמל (מה זה משנה, גם ככה תמיד תגיע בשקיעה) יש כפר יחסית מתקדם בו תמצאו משפחה נפאלית שעיסוקה הוא ייצור גבינות. במחיר די סמלי תוכלו להתארח בבית המשפחה ולעזור להם בתהליך ייצור הגבינות, חליבת הפרות והעבודות החקלאיות. ליד הבית יש בית ספר יסודי, שם תוכלו להיכנס לכיתה ולהעביר שיעורי אנגלית. זו חוויה מצחיקה בפני עצמה כי הילדים בכיתה ו' כנראה יודעים אנגלית יותר טוב ממך ומתקנים אותך כל השיעור (מי זוכר איך כותבים מטריה באנגלית?!). ובחזרה לבית המשפחה, מעבר לזה שכל היום מפנקים אתכם בגבינות תוצרת בית, אתם מוזמנים להסתובב בכפר, להיכנס ליער (במרחק 20 דקות מהבית) או ללכת לאגם (במרחק שעתיים הליכה). הכפר מאוד לא מתוייר- כפר נפאלי למהדרין ללא מסעדות או גסטהאוסים וגם הוא, מביא אתכם לחוות את הטיול מזויית מורכבת יותר משביל החומוס, אפילו אם זה רק לכמה ימים.

 

נפאליות למהדרין

 

לסיכום מטיילים יקרים, הודו טומנת בחובה את המסע הקסום המיוחד עבורכם. יש משהו מדהים בתחושת השייכות לרשת הבטחון ששביל החומוס מספק עבור המטיילים הישראלים. אך זכרו כי יש ההולכים בדרכים סלולות ויש הסוללים את דרכם. אל תפחדו להתנסות ולצאת מהגבולות הברורים של המסע הישראלי הקלאסי- מקסימום חוזרים לבורקס של סמי. בהצלחה!