אלרן קארל, בן 21 מת"א, רצה לחגוג גאווה בהודו במקביל למצעד שהתקיים בארץ ב-9.6.17, אז הוא עשה כמה דיבורים, אירגן דגלים, והרים חתיכת מסיבה לקהילה הגאה התיירותית, המקומית - וגם לסטרייטים. הייתה חוויה מרגשת ובלתי נשכחת, הנה התוצאות
אלרן קארל, בן 21 מת"א, רצה לחגוג גאווה בהודו במקביל למצעד שהתקיים בארץ ב-9.6.17, אז הוא עשה כמה דיבורים, אירגן דגלים, והרים חתיכת מסיבה לקהילה הגאה התיירותית, המקומית - וגם לסטרייטים. הייתה חוויה מרגשת ובלתי נשכחת, הנה התוצאות
מאת: אלרן קארל
לקראת חג הגאווה שחל בארץ והרצון שלי לחגוג את מצעד הגאווה, חרף היותי בארץ זרה, החלטתי להקים מסיבת גאווה ביעד שבו שהיתי – מנאלי. הרעיון היה בגדר חלום.
דיברתי עם בעל מסעדה שמאוד התחבבנו אחד על השני, הסברתי לו על החשיבות של היום הזה עבורי ועבור קהילת הלהט"ב (לסביות, הומואים, טראנסקסואל, בי-סקסואלים), והוא מיד הסכים. משם החלו ההכנות: מדיבור שעשיתי עם המטיילים הישראלים – רובם הראו התעניינות רבה, חיבור ליום ולרעיון. מספר חברים שהכרתי בטיול עזרו לי, הלכנו להוציא פליירים ולשווק את המסיבה בכל מקום במנאלי. הדבקנו במסעדות, גסטהאוסים, חנויות, וכו'.
ילדים הודים צובעים גאווה. צילום: אלרן קארל
התכתבתי עם הומואים מקומיים דרך אתרי היכרויות לגייז כדי להזמין אותם לאירוע, הם היו מופתעים ונרגשים. למסיבה הגיעו אחדים מהקהילה הלהט"בית האירופאית וההודית שמחוץ למנאלי, אחרים לא האמינו לי בכלל.
ביום מצעד הגאווה, אחרי שכל העיר יודעת על קיום המסיבה, תלינו מהצהריים דגל גאווה בכניסה למסיבה.
בערב קישטנו את המקום, בעזרת בעל המקום, בקישוטים שהכנו כמה ימים לפני.
פותחים שערים. צילום: אלרן קארל
אלרן באמצע. צילום: הגר קליין
לפני המסיבה לקחנו עוד שני דגלים והלכנו קבוצת חברים עד למקום המסיבה עם הדגלים ועם פנים מאופרות בצבעי גאווה. הסוחרים והמקומיים השתהו למחזה אך שאלו שאלות והראו התעניינות וחיוך 🙂
בשעת המסיבה החלו להגיע עשרות מטיילים ישראלים. חלקם הגיעו מחוץ למנאלי במיוחד למסיבה, כדי להביע תמיכה וליהנות מהמסיבה. תיירים אירופאים גם הגיעו וכן גם הרבה הודים מקומיים הגיעו.
המקום היה מלא, הרבה מעל המצופה…
צילום: עתליה הורוביץ
האווירה הייתה מחשמלת, מוזיקה ושירים שמזוהים עם הקהילה הלהט"בית.
החלק הכי מיוחד היה עם מישהי שהתחלנו לדבר "שיחת שיכורים", שיחה שהתחילה ממקום הרבה יותר פתוח. היא שאלה מי אירגן את כל המסיבה ואמרתי לה שאני, היא ממש הודתה לי ואמרה שכיף לה. דיברנו עוד קצת על העניינים של המצעד ובכללי, ואז היא אמרה: "ורק שתדע שאני ביסקסואלית….אבל שששש….תשאיר את זה בנינו כי אני בארון". הרגשתי בעננים באותו רגע! אמרתי לעצמי שאיזה כיף שהיא מצאה מישהו לשתף אותו, לפרוק קצת. ואם משהו מהמסיבה הזאת שנתן לה לראות את התמיכה של האנשים שהיו שם: הגאווה וחוסר הפחד של הלהט"בים שמחוץ לארון, ייתנו לה פוש לצאת מהארון אז מבחינתי כל המסיבה הייתה שווה הכל !
צילום: עתליה הורוביץ
יש חשמל באוויר. צילום: עתליה הורוביץ
מבחינתי הרעיון כמו הגשמת חלום. אני נמצא במדינה זרה, חוגג גאווה, ועשרות של אנשים שברובם לא להט"בים חוגגים, שמחים, מראים גאווה, וכמובן את האושר של מעט ההומואים המקומיים שהגיעו ושהרשו לעצמם להיות מי שהם תוך שהם מקבלים תמיכה מלאה ממקום שנמצא במדינתם.
האווירה והווייב היה מלא אהבה, התעניינות והורדת מחסומים שבארץ לפי דעתי לא היו קורים.
מבחינתי זה היה אירוע הגאווה הכי שמח, עוצמתי, ומרגש שהייתי בו בחיי .
עוצמתי ומרגש. צילום: עומרי שמואל