מסע טרמפים רומנטי בהודו – פרק 3

למי שפספס את הפרק הראשון לחצו כאן

למי שפספס את הפק השני לחצו כאן

 

כתב: אשריאל אשוש  | עריכה: סיגל קריב

 מהצפון ירדנו אחרי תקופת החגים (אלול ותשרי) לרישיקש המעתירה. בית ואם לכל מחפש רוחניות, משהו לעשן או סתם נקודת תצפית טובה על הגנגס – אחד הנהרות העיקריים של הודו, היורד מן ההרים וחוצה את תת-היבשת ובדרך משקה ומזין מיליארדים של יצורים חיים –  צמחים ואנשים. ההודים בתמורה, מכנים אותו ״מאמא גנגא״ ומחשיבים אותו כקדוש.

 

 

טקס הפוג'ה, הוא אחד הטקסים שנערכים בוקר וערב על גדותיו של הגנגה, שם אפשר לראות עשרות הודים ומספר תיירים מתפלאים, מזמרים זמירות ומרעיפים תודות וברכות. מחזה מרהיב ויפה, הסתכלנו מהצד. לפעמים יש רגעים שהכי נכון בהם זה להביט מהצד. מכירים?

רישיקש מלאה בכל מיני באבות וסדוהים (אנשי רוח) אמיתיים, מחופשים – וגם כאלה שמתחפשים לאמיתיים. הם מסתובבים להם ברחבי העיר, בהופעות שונות, בתקווה לגאולה או לסתם בידור וכמה רופיות נחמדות.

 

 

הגענו לרישיקש על הבוקר ונחתנו לנו בבית חב"ד הנפלא שם. סופסוף קפה שחור ישראלי אמיתי, ביתיות, חיוכים ואהבה כמו שרק בבית חב"ד יודעים לתת – נחיתה רכה ונעימה.

משם, הלכנו לחפש גסטהאוס ומצאנו פינת חמד שהקימו ממש לא מזמן, צייר ואמן. אחד בריטי והשני הודי, מתוך כוונה להפוך את המקום כבית לאמנים מכל סוג שמגיעים לאזור (ולא חסר).

נקשרנו במיוחד לבריטי – בחור מקסים ומוכשר בשם ג'ואי, שהגיע לשם כמטייל, התאהב בקונספט ונכנס שותף לעסק.

ברישיקש גם פגשנו את אחות של מעיין, עמי המתוקה, שהגיעה להודו 'בטעות' לטיול אחרי צבא. שזהו סוג התרמילאים היותר נפוץ, נפיץ ורעשני בהודו חח. מ'בטעות' זה הפך לאהבה אמיתית לתת-היבשת ולחיבור רחב לשאר נפגעי צה"ל שבאו להשתחרר מהקיטבג והרס"ר ןהרמטכ"ל ושאר ראשי תיבות וירקות. זה היה איחוד משפחות מרגש.

עוד איחוד משפחות מרגש היה כשפגשנו את בתיה, חברה טובה של שנינו . דבר נדיר למצוא חבר אמת שבא בטוב לשני בני הזוג, תשאלו את הנשואים שביניכם… זכינו 🙂

מקום קרוב לרישיקש, שלא הרבה זוכים להגיע אליו זו העיר ארידואר. שם הודו חוזרת להיות אותנטית, בניגוד לרישיקש התיירותית. דאבות מעולות, שווקים צבעוניים ו'איש לימונדות' מופלא ומדוייק אחד ויחיד. אחחחחח איזו רוויה!

 

 

בארידואר גם הנישואים שלנו עמדו במבחן קשה, כשאני בטיפשותי העברתי את טבעת הנישואים שלי מהקמיצה לזרת כי היא גירדה לי. טעות חמורה. ועוד יותר חמור מזה היה לא לתת אותה למעיין ש'הציעה' לשמור אותה ולהתעקש להשאיר אותה על הזרת.

כמובן שהנורא מכל קרה והיא אבדה ואיתה ביחד אבדה למעיין כל הסבלנות לשטותניקיות העקשנית שלי. זכרים לא יבינו זאת אך הנשים יבינו כמה חשובה טבעת הנישואים – לפעמים אפילו יותר מהנישואים עצמם…

 

 

אחרי אינסוף התנצלויות ויום שלם שבו שוטטתי לבדי בארידואר בכל המקומות שבהם יכול להיות שנפלה הטבעת, אחרי הבטחה להכין טבעת זהה בהקדם האפשרי – ואחרי אינספור שיחות נפש ומהות על המילה היותר חשובה בצמד המילים 'טבעת נישואים' – לבסוף קיבלתי חנינה וסליחה, על תנאי של התנהגות טובה ומתחשבת וציות לחוקי המדינה (כל מה שאשתי אומרת) עד להודעה חדשה – שלא תגיע.

כמובן שמיד הסכמתי להכל והוספתי תנאים מגבילים משל עצמי, רק לא גזר דין מוות, של פרצוף זועף לשארית חיי. הכל רק לא לחזור למקום הנורא הזה!

 

בזכות המשפחה הקטנה שפתאום נהיינו, החדר הקטנטן שלנו ברישיקש (והמטבח הגדול שבגג) הפכו במהרה למרכז קהילתי וחברתי קטן. איזה כייף! תמיד אהבנו לארח ולא יצא לנו כל כך בשיטוטינו עד כה במזרח. זכות גדולה ממש. אז תודה לכל מי שהרגיש בבית שבזכותו סופסוף הרגשנו את חדוות האירוח בתנאי הודו.

 

לא נרשמנו או הלכנו לשום אשראם, תכנית יוגה או וכל דבר כזה או אחר – הכל היה שם תיירותי ומצועצע לטעמנו והרוחניות נמכרת לה לכל המרבה במחיר/בהתלהבות.

 

עד שיום אחד, קראנו על מטפל ישראלי בשם משה, שעושה סדנאות בשיטת הריברסינג. על ריברסינג שמענו מזמן וכבר תקופה שרצינו לבדוק. זו שיטת טיפול שבה נושמים בצורה שגורמת לגוף לקבל בוסט רציני של חמצן שעוזר לנו לשחרר זיכרונות, מועקות וחסמים רוחניים ופיזיים כאלה ואחרים שיושבים ומרעילים צמתים חשובים בחיינו וכלי הדם שלנו… או משהו בסגנון. תעשו טובה, תעשו על זה גוגל ואל תתפסו אותי במילה.

נרשמנו לסדנא והגענו בזמן (אין באמת זמן בהודו) – נרגשים לגג של המלון של משה (כל הדברים החשובים והמשמעותיים ברישיקש ובהודו בכלל קורים בגגות שמתפקדים כסלון, מגרש משחקים, מטבח, מתנ״ס עירוני, ומייבש כביסה גם יחד) 

חוץ מזה, שמשה הוא בנאדם מדהים בזכות עצמו ומטפל עם לב ענק וקשוב – החוויה הייתה לנו מדהימה, מטלטלת, נכונה ועובדת, שמיד נרשמנו לסדנא זוגית פרטית ועברנו בתמורה חוויה זוגית אינטימית ,מרגשת ומשמעותית – ושקית מטאפורית לדרך מלאה בכל טוב טרי טרי מהלב הענק והחם של משה!