כותב: דני אברהמי
עודכן 9.2012
עודכן 11.2014
רקע
עד לפני שנים אחדות לא היה נהוג כלל להביא טלפון נייד להודו. הטיול היה די מנותק מהבית וזה היה חלק מהקסם שלו. הקשר הביתה היה נעשה הרבה מבתי קפה אינטרנט בהם ניתן לדבר גם מסקייפ, או באמצעות חיוג ישיר מטלפון רחוב הודי עם מונה רץ ברופיות. אם נסתכל הרבה אחורה אל שנות התשעים עוד לפני שהאינטרנט תפס – נראה צורות הרבה יותר קדומות של קשר – גלויות הביתה, וחבילות שמטיילים היו שולחים ומקבלים. כל זאת היה בעידן של לפני אימיילים ובוודאי לפני פייסבוק. כאמור עידן זה עבר מן העולם אך ישנם מטיילים שעדיין משתמשים בפורמט של גלויה או חבילה – מומלץ!
תחילת שימוש טלפונים ניידים על ידי תיירים בהודו
החל משנת 2011, יחסית לאחרונה, החלו תיירים להביא את הסמרטפונים שלהם להודו. בשנה זו החלו לבצבץ ראוטרים בבתי קפה וגסט האוסים בהודו – כלומר רשתות WIFI. אנחנו מדברים רק על 3 שנים אחורה מהיום, די מדהים ומראה את קצב השינוי בהודו. לכן, יותר ויותר תיירים החלו להביא את הסמרטפונים וכיום התופעה נפוצה למדי. למעשה – רוב התיירים שנפגוש אוחזים בסמרטפון שלהם בטיול שגם מתאים להיות מצלמה, ומחזיק את כל האפליקציות שאיתן אנו חיים ולהן אנו מכורים.. גם בזמן הטיול.
אינטרנט קפה
השיטה הקלאסית בת הרבה שנים – חנות אינטרנט הודית טיפוסית , עם שלל פוסטרים וכמובן הסבות עסקיות אחרות כגון אוכל מהשכן, סוכנות נסיעות וכולי. לחנויות אלו לרוב אוזניות ווידאו המסייעות לניהול שיחת סקייפ. מכנים אותן אינטרנט קפה. ממש תמיד אפשר לשתות גם קפה, לא כי זה בית קפה, אלא כי זאת הודו, ויביאו לכם מה שתבקשו. (האמת שפעם אחת פגשתי במנהל חנות אינטרנט שסרב להביא קפה כדי לא לכלכך את המחשבים, אבל זה באמת היה מקרה חריג ביותר). לעיתים יש הפסקות חשמל – או אינטרנט איטי ואז בעל המקום יתנצל כמובן ויגיד שזה בכל העיר ואין מה לעשות.. תחזור אחר כך 😉
אינטרנט קפה. בתמונה: החנות של שמש, באגסו
האם אני צריך טלפון נייד בהודו?
אולי מתאים לי לטייל כמו פעם? מנותק? בהחלט שאלה טובה. מצד אחד – יש משהו עצוב בהתפתחות הטכנולוגית – כי אנו מחפשים את הרומנטיקה והניתוק של פעם, במיוחד בטיול בהודו שבו אלו בולטות. מצד שני העולם השתנה, האינטרנט והסלולר משתנים גם בהודו ובמיוחד בנקודות התיירות. המטיילים מחוברים לארץ לווטסאפ, לחברים ולפייסבוק ומשתפים מהודו. יש משהו יפה בזה גם, אך כאמור גם משהו של חוסר ניתוק. איש איש ובחירתו. קיימים רבים שגם בארץ, יש להם סמרטפון אך הם יודעים לבחור מתי להיות מנותקים. אני ממליץ לדעת להיות מנותק וגם מחובר.. איזון…
מספר טלפון הודי
מטיילים רבים יותר ויותר בוחרים לחבר את הקו שלהם למספר טלפון הודי. זה מאפשר לך שיחות מקומיות וסמס עם חברים שלך, תיירים או הודים בתעריף מקומי. כמו כן בהודו המתפתחת משנה לשנה אזורי ה-3G מתרחבים והחל משנת 2013 לדוגמא אף במנאלי ודמרסללה יש 3G. משמע – אפשר לגלוש מהרחוב גם כאשר אינני במסעדה עם WIFI כלשהיא ולקבל ווטסאפ פייסבוק שאר חיבורי רשת. גם באזורים ללא 3G אפשר לקלוט איטי יותר באמצעות 2G שמכסה כבר את רוב הודו. באזורים נידחים במיוחד,כפרים או טבע פעמים רבות אין קליטה. אבל הי – כנראה שבאנו לשם כדי להתנתק… 😉 גם עבדכם הנאמן שרוב חייו לא היה לו סלולר כלל, מכור היום וגם בהודו מרים טלפון לחבריו ההודים עם הנייד 😉 ושולח תמונה מהרחוב בווטסאפ.. מה לעשות העולם השתנה.
איך מוציאים מספר טלפון הודי?
פשוט מאוד – יש לרכוש כרטיס סים הודי! בסוף 2014 לראשונה בארץ נולד הסדר עם חברת הסלולר ההודית AIRTEL לחבילה לישראלים. מטיילים אחרים רוכשים ברחוב בהודו כרטיסי סים הודים – זה גם אפשרי, רק יש לקחת בחשבון כי בהודו דברים יכולים לקחת לאט, מילוי ניירת ולעיתים מספר ימים עד הנפקת הכרטיס, וכולי. כמו כן לא ברור היכן תהיה קליטה, מהם התעריפים ובהודו עדיין נהוגים אזורי חיוג שונים כפי שהיה בארץ פעם. לעיתים אתה קונה משהו שעובד טוב באזור שקנית, אך לאחר שעברת לאזור אחר הקליטה גרועה או המחירים. יש ישראלים שמסתדרים טוב יותר וטוב פחות, וישראלים רבים רוכשים מספר כרטיסי סים. לכן האתר שלנו ממליץ על כרטיס הסים ההודי היחיד בחבילה לישראלים – עשינו לכם סדר בחלק גדול מהתהליכים. כרטיס זה הונפק בשיתוף פעולה בין חברת הסלולר ההודית AIRTEL לבין האתר שלנו שמייצג את המטיילים הישראלים בהודו. לזה יש קליטה בכל הודו באותו תעריף, שיחות מוזלות לישראל 30 אג' לדקה, ואת המחירים הכי טובים. קיראו עוד.
מה לגבי כרטיס סים בינלאומי כפי שמוכרים בחנויות בארץ?
הודו עדיין אינה מותאמת לכרטיסים בינלאומיים בצורה מיטבית. חבילות בינלאומיות הינן יקרות לשימוש בהודו, שיחות מקומיות אותן מטיילים בהודו רוצים לעשות מול המקומיים או מטיילים אחרים הינן יקרות, וקיימת בעיה לגלוש באינטרנט עם כרטיסים אלו. כמו כן רוב החבילות הבינלאומיות גובות תשלום גם על שיחות נכנסות לחו"ל. לכן מטיילים בהודו הרוצים להיות מחוברים לגלישה באינטרנט, לשיחות מקומיות וגם לשיחות מחול בחינם ושיחות יוצאות לחול בתעריך מוזל מעדיפים מספר הודי אותנטי. קיימים מקרים בהם כרטיס סים בינלאומי במקרה חירום היה יעיל, אך לרוב מטיילים מדווחים כי לא משתמשים בזה בשוטף. בהודו – כדאי שיהיה לך מספר טלפון הודי.
טלפון קלאסי בהודו
למי שאין טלפון, וגם לא נכנס לאינטרנט או שאין קליטה טובה באינטרנט – קיים עדיין טלפון הרחוב הקלאסי כמו ב-20 השנים האחרונות. אנחנו אוהבים את השלטים האלו STD ISD PCO, ומחייגים מגומחות קטנות, כאשר מונה אלקטרוני שמראה על מספר הרופיות הנוכחי בשיחתנו רץ לנו מול העיניים. ראשי התיבות האלה מייצגים למי שתהה: Subcribers Truck Dailing, International Subscriber's Dailing, Public Call Office.
משרד טלפון ציבורי STD PCO ISD. צילום: ויקיפדיה
איך נראים כרטיסי סים?
לא ראית אף פעם כרטיס סים? לא פדיחה לא נורא. לא נספר. טוב – אז הנה ככה נראה כרטיס. הוא מתחבא גם פה בטלפון שלך בישראל כנראה של אחת הזכייניות כגון סלקום אורנג' וכולי. מותק הכרטיסים התכווצו? נכון – בסמרטפונים הם יותר קטנים – אך בהודו עדיין נהוגים וגם למי מאיתנו שטרם יש לו סמרטפון – כרטיסים גדולים. הכרטיסים הגדולים יכולים להיגזר ממש במספריים ולהיות שמישים בתור קטנים.
יותר קטן ממצית…. מימין כרטיס סים סטנדרטי
משמאל כרטיס סים קטנצ'יק של סמרטפון
כרטיסי סים בהודו של חברות שונות: Vodafone, reliance, idea
אילו זכייניות סלולר יש בהודו?
הזכייניות העיקריות בהודו הן:
1. Bharti Airtel או בקיצור AIRTEL
2. BSNL – זוהי חברת תשתית ממשלתית היושבת מתחת לזכייניות אחרות במקומות רבים (בדומה לחלוקה תשתית/ספק המוכרת בארץ), אך היא גם ספק במקומות רבים.
3. Vodafone Essar או בקיצור VODAFONE
4. Reliance Communications או בקיצור RELIANCE
5. Idea Cellular – או בקיצור IDEA
6. Tata Communications/Tata Teleservices או בקיצור TATA המתפצלת ל-2 חברות.
7. Aircel
8. MTNL
9. TTML
על הסלולר בהודו – זכייניות, איכות שירות
הודו היא מדינה מתפתחת, אך דולקת אחרי המערב ומאיצה את הקצב. מה שהיה נראה ישן ולא נחוץ בהודו, מתחיל להיות נחוץ, ולמעשה מעט שנים לאחר המערב החלו ההודים גם הם מצטיידים בטלפונים ניידים. כיום קשה לראות הודי, לפחות עירוני, ללא נייד. ולמעשה גם בכפרים הם נפוצים ביותר, למי שעבודתו מצריכה זאת, או בקטע חברתי. אמנם הניידים ברובם שתראו הם מהדור הישן, למי שזוכר את הנוקיות הטובות ומוכרות (מסתבר שאין על הבטריה שלהם המחזיקה ימים ושבועות), אך סמארטפונים מתחילים לחלחל לשכבות העליונות, ועם הצמיחה וסגירת הפערים החברתיים בהודו הצפויות בעשור הקרוב, אין ספק שגם אותם נראה יותר.
בהודו זכיינות סלולר רבות, והן מככבות כמעט בכל עיר וכפר על שלטי חוצות בשפע. אלו הלוגואים הנפוצים ביותר בשטח. נסו למצוא 2-3 חנויות/בתים רצופים בהודו ללא פרסומת של אחד הזכיינים. זה יהיה קשה בכל הודו הגדולה גדולה. איכות השירות של הזכייניות משתנה ממדינה למדינה כי בהודו עדיין קיימת שיטת אזורים כפי שהיה פעם בארץ ואנו עדיין עם השרידים שלה – קידומות הטלפון. בהודו דבר זה נקרא CIRCLES. למשל: himachal circle, delhi circle, rajastan circle. מחירי הטלפון והסמס משתנים מאזור לאזור וגלישה או שיחה מרחוק מחוייבת בתשלום נוסף. זאת נקראת roaming.
אז מי החברה הכי טובה בהודו?
חלק מזכייניות הסלולר הגדולות מנסות לבנות רשת שירות ארצית טובה, אך בהודו זה קשה, מדובר ביבשת שלמה, וככל הנראה גם עוד שנים רבות אם בכלל לא תצלח זכיינית מסויימת לתת שירות בכל עיר וכפר בהודו. הזכייניות הגדולות ככל הנראה קולטות בכל הערים בהודו, אך בכפרים ואזורים אחרים הסיפור שונה. כשתגיעו לכפר מסויים, הדרך הטובה ביותר תהיה לשאול את המקומיים, מהי החברה הנקלטת הטוב ביותר, או, האם בכלל נקלטת פה חברה כלשהיא…. הודו מתפתחת בצעדי ענק והחל משנת 2013 למשל – גם באזורי התיירות בהימ'צאל במיוחד מנאלי ודרמסללה – התחילה קליטה למידע בשיטת 3G.
אנו ממליצים לרכוש מראש את כרטיס הסים ההודי היחיד הנמכר בישראל – קליטה אחידה בכל הודו, חבילה מיוחדת לישראלים. הכרטיס שנוצר מהסדר בין חברת AIRTEL לפורטל שלנו המייצג את המטיילים הישראלים בהודו. ביחד עם כרטיס הסים תקבלו גם מייל מפורט המסביר כיצד להפעיל ולתחזק את הטלפון וכיצד בודקים את היתרה בהודו – יתרה לחוד לשיחות ויתרה לחוד לאינטרנט. השיטה לרוב ההודים ולכל התיירים – היא שיטת prepaid. טוענים את הכרטיס ומשתמשים שכן אנו לא נקבל חשבון טלפון בדואר 😉 ניתן לטעון שוב ושוב את הכרטיס בחנויות רחוב בהודו.
עקבו תמיד אחרי 2 היתרות שלכם. בדיקת balance היא חברתכם הטובה בהודו על כל קפה של בוקר. בדיקת 2 היתרות חשובה במיוחד בסמארטפון שבו אתם גם מדברים וגם גולשים.
האם להביא לפטופ?
אוקיי אז סגרנו את נושא הטלפון. מה לגבי לפטופ? זה באמת חריג לראות מטיילים עם לפטופ, אבל קורה לפעמים.
בעד: לצורך עבודה או כתיבה למעשה אני כותב את מה שאני כותב כרגע על הלפטופ שלי בהודו שמאפשר לי לעבוד לטובת האתר הזה. אבל אני מודה שגם כיף לראות איתו סרטים בחדר ו/או לשמוע מוסיקה.
נגד: יקר, כבד, לא צריך את זה אם אתה ממש לא צריך את זה.
איך מתחברים לאינטרנט עם הלפטופ?
לא כלכך שונה מהארץ – או ב-WIFI איפה שיש, או ב-HOTSPOT דרך הנייד שלכם כמו בארץ לאחר שהתחברתם לחבילה. רק שימו לב – אנו מוגבלים ל-data ואתם יכולים לשרוף תוך דקות את כל היתרה שלכם ולבזבז מאות רופי לחינם. אז שימו לב טוב טוב ומומלץ לא לראות סרטים אלא אולי להוריד מיילים בצורה זו. לסרטים – לכו לתחנת WIFI.
שיטה נוספת נחמדה היא חיבור חוטי – כמעט בכל אינטרנט קפה, יש שולחן אחד ריק עם חוט רשת סטנדרטי, שאליו תוכלו לחבר את הלפטופ שלכם ולגלוש בעלות רגילה, כמו גולש שיושב באינטרנט על מחשב. סביר להניח שבעל המקום יבוא לבדוק מעת לעת לוודא שאתם לא צופים ובסרטים או מורידים קבצים גדולים 😉 אם לא הזהיר אתכם לפני כן או דאג שאתם מוגבלים טכנית ל-surfing ולא ל-downloading… (ראו בהמשך הסבר מדוע).
שיטה נהוגה נוספת לעובדים בהודו על לפטופ – היא הדונגל הנפוץ בחנויות.
דונגל בפעולה
חיבור סלולרי – באמצעות דונגל (אינטרנט סטיק, ראו תמונה בתחילת המאמר) אותו תרכשו אצל סוכן טלפון ואינטרנט. עלותו בערך 1000 עד 1500 רופי. דבר זה יאפשר לכם לעבוד מכל מסעדה, מהחדר שלכם בגסט האוס, וכמעט מכל מקום, וזה נחמד מאוד. לאחר שקניתם את הדונגל, הכניסו לתוכו סים, בקשו מהמוכר שיתקין לכם את התוכנה המתאימה, יטען לכם את הגלישה לפי החבילה שבחרתם – ראו תמונות מצורפות לדוגמא. זהו! אתם יכולים להתחיל לגלוש מהחדר שלכם.
דוגמאות לתוכנות המותקנות על הלפטופ שלכם על ידי הסוכן
הערות בנושא (חלקן צוינו לאורך המאמר בהקשרים אחרים):
-
מה שעובד יפה באזור הקנייה, לא תמיד יעבוד במקומות אחרים. לעיתים המהירות תהיה איטית יותר ולעיתים תיכנסו לשירות roaming – דהיינו הגלישה תלווה לכם גם בתשלום נוסף לשיחה סלולרית. בידקו בכל אזור את מצבכם ואת יתרת האינטרנט והשיחות בסים שלכם. שיקלו להשתמש במספר כרטיסי סים של מספר חברות ממקום למקום.
-
ניתן להשתמש בכרטיסי סים שונים באותו דונגל, רק אם הדונגל אינו נעול. קראו במסגרת הנפרדת.
-
בבואכם להשמיש סטיק (דונגל), קנו חבילה של G3 רק קחו בחשבון שאתם לא בארץ. המהירות איטית יותר וחשוב מכך, הגלישה מוגבלת במגה. לכן היזהרו מלצפות בסרטים ויוטיובים כאוות נפשכם כפי שאתם רגילים בארץ, למרות הפיתוי הגדול לצפות בסרטונים משעשעים עם החברים בגסט האוס. באלאנס הגלישה שלכם במקרה זה יתרוקן במהרה. סרטון יוטיוב יכול לקחת עד 10 מגה, פרק בסידרה 100 עד 150 מגה, סרט באורך מלא – מאות מגה. אל תשכחו לבדוק את הבאלאנס שלכם מדי פעם וזכרו כי הוא מוגבל גם לתקופה ולא עובר הלאה.
-
ההודים מבדילים בין surfing לבין downloading.. ככל הנראה גלישה היא עיון במיילים ובדפי אינטרנט. הורדה היא הורדת קבצים וסרטים, כולל צפייה בהם. לא בדקתי טכנית כיצד מוחלט על הבדלה הזו, שנראית לנו תמוהה שכן זו גלישה וזו גלישה. אך ככל הנראה מדובר על קצב ומכסה מוגבלת עבור יחידת זמן, עד כמה שהידע שלי כמהנדס מאפשר לי לתאר לעצמי. נסו בכל מקרה וקוו לטוב… היזהרו מחבילות "ללא הגבלה", מסוג G2. לא תוכלו לראות בהן סרטים. גם אם חשבתם לטעון את הסרט כמה דקות בצד בשל האיטיות.
-
אל תאמינו לחבילות "G3 ללא הגבלה" ורוב הסוכנים אמינים ויסבירו לכם את זה. יש להן מיכסה, וכשהיא מסתיימת הגלישה נמשכת ב-G2. ואז המהירות יורדת מ-2 עד 7 מגה (G3) למהירות של 256k במקרה הטוב אם לא 128k ופחות מכך(G2). אם נכנסתם למצב הזה, הגלישה שלכם כעת לא מוגבלת – אך שימו לב לסעיף הקודם – ייתכן שאתם במצב surfing בלבד ולא downloading.
-
במידה והסתיימה לכם מכסת G3 והועברתם ל-G2, ותרצו לשלם שוב ולחזור ל-G3 עם מיכסה חדשה בתוך אותה תקופה (חודש למשל) שבה רכשתם את החבילה המקורית – ייתכן שתיתקלו בבעיות. כשל טכני זה נובע ככל הנראה מהעובדה שאין הרבה לקוחות בהודו המסיימים את G3 שלהם, ואז מבקשים לחזור אליו. בילוי זמן מסויים עם הסוכן שלכם או שירות הלקוחות של החברה המתאימה עשוי לפתור את הבעיה…
דוגמאות למחירים כפי שאפשר לראות בפוסטרים הבאים עבור G3:
חברת AIRTEL
-
GB1 גלישה עולה 255 רופי
-
GB2 גלישה עולה 499 רופי
-
GB5 גלישה עולה 800 רופי
חברת IDEA
-
GB2 גלישה עולה 449 רופי
-
GB4 גלישה עולה 750 רופי
-
GB10 גלישה עולה 1500 רופי
בדקו עוד תכניות 3G באתרי החברות:
Idea 3G plans – לדוגמא אזור דלהי. (Idea עדיין מתקשים לאחד את השירות שלהם לכל הודו.)
דונגל נעול/לא נעול
דונגל נעול, הוא כזה שאליו אפשר להכניס רק סים של החברה ממנה נרכש הדונגל. לדוגמא, דונגל של Vodafone יכול לקבל רק כרטיס סים של Vodafone. האינטרס של החברה ברור מצד אחד – לכפות על הרוכשים להשתמש בשירותי הטעינה והשימוש השוטפים של החברה. מצד שני, חברה שלא נועלת דונגלים, כמו RELIANCE נוהגת בחוכמה, מכיוון שקונים את הדונגלים שלה (חומרה יקרה העולה למעלה מ-1000 רופי) יותר! לדונגל כזה, שאינו נעול, אפשר להכניס כרטיסי סים מחברות אחרות וזהו יתרון אדיר למטייל המסתובב בשטחים נרחבים בהודו, ולא רוצה לרכוש מספר דונגלים יקרים. בידקו עם המוכר שלכם כי אתם רוכשים unlocked dongle/open dongle
To dongle or not to dongle
הדונגל התחתון (reliance) אינו נעול. האחרים (Vodafone, idea) – כן
חיבור סמארטפון לאינטרנט
לפני שאתם קוראים פיסקה זו, יש לקרוא את פסקאות המבוא לגבי זכייניות סלולר, כרטיסי סים, balance, חיבור טלפון נייד וחיבור אינטרנט ללפטופ (באופן דומה הסמארטפון שלכם יגלוש רק דרך הרשת הסלולרית ישירות בדומה לשימוש בארץ 3G ובהודו גם 2G, מכיוון שאי אפשר לחבר לו דונגל מן הסתם, אין לו USB). בקיצור יש לקרוא את כל המאמר.
כרטיס הסים של הסמארטפון שלכם יהיה מהסוג הקטן, ואתם תטענו אותו בשתי היתרות – יתרת השיחות ויתרת הגלישה. כמובן שתוכלו להשתמש בסמארטפון שלכם לגלישה גם במקומות שבהם יש Wifi
מכשיר מחולל wifi
קיימים מכשירים, אותם ניתן לקנות בארץ ובהודו, המחוללים תחנת wifi בהכניסכם כרטיס סים אליהם. היתרון שלהם הוא בעיקר בעובדה שאפשר להכניס אליהם כרטיסי סים של זכייניות סלולר שונות בהודו, ואפשר לגלוש איתם גם בסמארטפון שלכם, שאליו אי אפשר לחבר אינטרנט סטיק שכן אין לו USB.
אז אילו חברות קולטות באילו אזורים
המידע בערבון מוגבל – מתבסס על אנשים. אנא אשרו בתגובות והוסיפו מידע חדש – נוסיף למאמר.
-
ההודים בהיאמצ'ל פרדש אוהבים להשתמש בדונגל של חברת BSNL, מסוג micro max dongle
-
חברות VODAFONE, IDEA יותר חזקות בדרום הודו מאשר בצפון, אם כי כיום הן נותנות שירות טוב בכל הודו.
-
לחברת IDEA בעית מיכסה כאשר עוברים ממדינה למדינה בהודו – יש לטעון מחדש.
-
חברת RELIANCE לטענת ההודים מכסה את כל הודו בצורה הטובה ביותר ושומרת על רצף החבילות גם כשעוברים בין מדינות
-
כשעוברים את קו מנאלי וצפונה, החברות ההודיות הגדולות מתחילות לא לעבוד טוב. למשל באזור ספיטי, ובוודאי בלאדאק לדוגמא בעיר לה. שם קל ביותר לקלוט (אם בכלל יש חשמל ואינטרנט…)עם רשת BSNL
-
סיכום
גלישה מהנה/שיחות מהנות. אל תשכחו לשקול היטב אם בכלל אתם צריכים טלפון נייד במהלך טיול בהודו. לא מומלץ במיוחד במישור הרוחני. פרקטית – אין מה לדבר, זה עוזר.
אשמח לשמוע תגובות על הכתבה, ניסיתי להכניס הרבה חומר ולארגן אותו בצורה בהירה. אנא הציעו לי בתגובות הצעות ייעול, פרקים, ומידע טכני ופרקטי עדכני ואוסיף.
תודה – דני