סמלים וסימנים בהודו: מצלב קרס ועד מגן דוד

אום- Aum

הסמל הקדוש ביותר להינדים ולבודהיסטים. האום הוא בעצם מנטרה- מילה או משפט הנאמרים בחזרתיות במהלך תפילה. הוא מורכב מ-3 אותיות בסנסקריט: אה (Aa), או (Au) ומה (Ma)  ולפי האמונה זוהי יצירתו הראשונה של ברהמה- יוצר הקיום, וכאשר הוא יצר את העולם ליווה אותו צליל האום.

סמל האום הוא הקדוש ביותר להינדים ולבודהיסטים. (תמונה מתוך: ויקיפדיה)

טילאק- Tilak

אות המסומנת במצחו של אדם בן דת ההינדו. אצל גברים הטילאק מופיע לעיתים כפס או כקו המסמל את ההשתייכות הדתית של אותו אדם (למשל אנשים מזרם Saivite– סגידה לשיווה- מסמנים 3 פסים אופקיים, אצל הווישנוויסטים- הסוגדים לוישנו, מסמנים שני פסים אנכיים שדומים לאות U וכו'). 
בכל ביקור במקדש (או פוג'ה) מקבלים את הסימון מהכוהן התורן כברכה של האל, סאדוהים עונדים את הסימן בכל זמן. בנוסף למשמעות הדתית, לטילאק יש אפקט קירור על המצח והדבר אמור לסייע לריכוז ולמדיטציה.

טילאק. מסייע לריכוז ומדיטציה. (תמונה מתוך: ויקיפדיה)

בינדי- Bindi

סממן מאפיין לנשים בהינדואיזם, נענד במרכז המצח. באופן מסורתי בינדי אדום נענד על ידי נשים נשואות בלבד למרות שבימינו גם בנות צעירות לא נשואות עשויות לענוד אותו. הבינדי מסמל אנרגיה נשית ומאמינים שהוא מגן על נשים ובעליהן. הבינדי הוא גם דרך לעורר את העין השלישית, האזור בין הגבות בו מתמקדים במדיטציה. לאחרונה הבינדי הפך לאקססורי אופנתי בשלל צורות וצבעים והוא נענד על ידי בנות צעירות ונשים שאינן הודיות.

.

הבינדי מסל אנרגיה נשית והגנה. (תמונה מתוך: ויקיפדיה)

סוואסטיקה (צלב קרס) – Swastika

סימן חשוב ביותר, שני רק לסימן אום. הוא אינו מייצג מילה או אות קדושה אך מצויין בכל חגיגה דתית. צלב עם ענפים מכופפים בזוית ישרה וכיוון סיבובו עם כיוון השעון. הסוואסטיקה מסמל את הטבע הנצחי של ברהמן בכך שהוא מצביע לכל הכיוונים ומייצג את השכינה (הנוכחות באינסוף). סמל בעל איכות מגינה ומסמן בשורות טובות.

הסוואסטיקה מסמל את הטבע הנצחי והאינסוף. (תמונה מתוך: ויקיפדיה)

מגן דוד– Yantra / Sadkona

הסמל נפוץ בהודו כבר אלפי שנים וניתן לראותו על מדשים עתיקים, לעיתים מופיע בסמיכות לסוואסטיקה. הוא מייצג את האיחוד של הגברי והנשי והוא גם המגן של אלת החכמה והאמנות סרסוואטי. בבודהיזם הוא משמש כעזר למדיטציה ואמצעי להשגת תחושת שקט והרמוניה.

צבע הזעפרן (כרכום)

צבע מקודש, צבע האש שמייצג את האלוהות. מקור קדושתו עתיק וקדושים הודים ונזירים בודהיסטים ילבשו גלימות בצבעי זעפרן (אדום –כתום) כסימן להתנזרות מהחומריות בחיים. לצבע יש אסוציאציה להקרבה, פרישות דתית, חיפוש האמת וישועה. דגל הזעפרן הוא הדגל הרשמי של ההינדואיזם.

 נזירים בודהיסטים לובשים גלימות בצבע הזעפרן. (תמונה מתוך: ויקיפדיה)

טרישול –Trishul

קלשון בעל 3 שיניים שהיה נשקו העיקרי של האל שיווה. הסמל נערץ בהינדואיזם ואלים רבים מחזיקים בו. לשלוש שיניו של הטרישול משמעויות רבות כאשר העיקרית היא ייצוג של תפקידו של שיווה:  הרס שלושת העולמות: העולם החומרי, עולם מסורות העבר ועולם הדעת (תחושות ומעשים) כדי ליצור עולם אחד משותף ועילאי.

הטרישול הוא נשקו העיקרי של שיווה ונערץ בהינדואיזם. (בתמונה: פסל של שיווה עם טרישול בנפאל. תמונה מתוך ויקיפדיה)

לינגאם/ שיוואלינג- Lingam/Shivaling

סמל המייצג את האל שיווה ומשמש אמצעי לסגידה ותפילה לשיווה. מדובר בעמוד או ניצב אנכי וצילינדרי המוקף בכלי עגול עם פתח מוארך בצידו הימני. המשמעות של הסמל שנויה במחלוקת ויש המאמינים שזהו איחוד של הלינגה (איברי המין) של שיווה ושל שאקטי (שאקטי מייצגת את האנרגיה הנשית של הקיום). אחרים מאמינים שהוא מייצג את טבעו של שיווה. הינדים רבים סוגדים לשיווה שמיוצג על ידי לינגאם ולאו דווקא לצלם של שיווה עצמו.

לינגאם- איחוד אברי המין של שיווה ושאקטי.  (תמונה מתוך: ויקיפדיה)

פרח הלוטוס

ללוטוס חשיבות גדולה בהינדואיזם ובבודהיזם. הוא מסמל בין היתר את הכוח האלוהי, היופי, הטוהר, לידה מחדש וחיי הנצח. הלוטוס הוא פרח מים יפהפה הגדל במים בוציים ומסמל גם עליה מתוך עולם הסבל החומרי להשגת הארה. דמויות ואלים רבים נולדו מתוך פרח הלוטוס לכן במקרים רבים הם מצוירים יושבים בתוכו או מחזיקים אותו בידיהם כמו לקשמי (אלת העושר והשגשוג) או סראסוואטי (אלת החכמה והאמנות).

הלוטוס מסמל את הכוח האלוהי, היופי והטוהר. האלה ההודית לקשמי יוצאת מפרח הלוטוס. (תמונה מתוך: ויקיפדיה)