איך הופתעתי לגלות שהרצאה ב"למטייל", ועוד ביום קיץ מהביל, שווה הרבה יותר מסכום חלקיה
סיפור שהיה כך היה
ביום השבת הראשון שלי כתושבת תל אביב צעירה, הוזמנתי למסיבת יום הולדת של "חבר של חברים". החוויה הייתה משעשעת, מסעירה במידה- ראיתי קבוצה של אנשים שמחים ובראשם את דני, שכולם נתכנסו ליום הולדתו. לאחר המסיבה הספגנו את האלכוהול והשמחה בארוחת ערב דשנה במסעדה סמוכה (ועשינו האמת לא מעט רעש בעקבות רמת האנרגיה הגבוהה בה היינו). נפרדנו לשלום.
מספר ימים לאחר מכן, בחרתי ללוות חברה שמתעתדת לטוס להודו להרצאה ב"למטייל" בסניף דיזנגוף סנטר. אחרתי בכמה דקות (לא תכונה המאפיינת אותי), והופתעתי מאוד לגלות שמול קבוצה לא קטנה בכלל אשר באה ללמוד קצת על הודו, יושב דני.
התפאורה: אגף נפרד בחנות הגדולה, כורסאות מסביב וכריות על הרצפה. המשתתפים: 60-50 במספר (לערך), בני 20 עד 75 (אומדן סביר),מאפיינים את כל שכבות האוכלוסייה. טמפרטורה: קצת חם.
דני פתח בלהציג את מקורו- איפה נולד, לאיזו משפחה ואת מאפייני ילדותו. בפתיחות מפתיעה ולמען האמת, קצת מרתיעה בהתחלה, חלפה לה רבע שעה מההרצאה, מבלי שנדע דבר ולו חצי דבר על הודו. כאשר ציין כי לפנינו שלוש שעות הרצאה, ותוך התבוננות באופי ההרצאה עד כה, לא הופתעתי לקבל הודעה כתובה מחברתי אשר ישבה שני כסאות לשמאלי בזו הלשון: "רק תגידי, וחותכים :-)". מכיוון שסקרנותי עמדה בעינה ורציתי לדעת לאן תוביל ההרצאה, השבתי: "נשארים עד הסוף". למרות שאני תמיד אומרת שהאינטואיציה שלי היא לרוב מכשלתי, הפעם לא טעיתי.
דני התגלה כמרצה מחונן אשר סחף בתבונתו, אט אט, את היושבים מולו. הרצאתו הייתה בנויה כמסע מדוד בצעדיו אך עם זאת פרוע ומלא חיות אל עבר הבנה קצת אחרת של הודו. מבלי להתעמק בפרטים מיותרים אותם ניתן להשיג בכל ספר תרמילאים או בשיטוט חפוז ברשת האינטרנט, דני הוציא את עצמו החוצה, אלינו.
דני נתן ונתן. שיתף בתהליכים שעבר, בחוויות שצבר, תיאר כיצד הוא תופס את הודו. המסרים שהעביר חצו את גבולות ההרצאה לה אתה מצפה בבואך למפגש שכזה. עם שימוש בהומור במידה, קשר עם הקהל רק כשצריך והמון הבנה של עצמו בזכות הודו וחוויות חייו האחרות, דני נגע בי.
לא הייתי בהודו עדיין ולא אהיה בה בקרוב אך ניתן לומר שספגתי בהרצאה מסגולותיו של דני- חום, חמלה, סבלנות וסובלנות, תשומת לב לקטן כגדול, כנות ואנושיות וערכים נוספים שהגדרתם במילים תעשה להם עוול. את אלו אוקיר ואבכר בבואי במפגש עם העולם הגדול, לא רק בטיולים הצפויים לי בהמשך, ובטח לא רק בהודו, אלא גם ביום יום השוטף אותי ומלא בגירויים שונים ואנשים (לעיתים) משונים.
דני לא השאיר נקודות פתוחות בהרצאה והורגש כי לכל מילה בסופו של דבר הייתה מטרה. ניכר כי מאחורי כל מילה שהוציא מליבו החוצה ישנה חוויה אימננטית ונפש מתבוננת. הוא סיים את שלוש השעות המרתקות בחוזרו אל שפתח וכמו במטה קסם הובנה ההתחלה. המעגל הושלם וכמו ציווה עלינו לצאת לעולם, לתת, לקבל ולחיות את החיים הנהדרים הללו ומטי התהפוכות- במלא עוזם.
תודה דני אברהמי.
אורטל אלטרמן 10/8/2007