הרב חזקי ליפשיץ ואשתו חני, שליחי בית חב"ד בקטמנדו, זקוקים לעזרה - הציוד לליל הסדר הגדול בעולם, הנערך בעיר, תקוע במכולה בכלכתה בגלל שביתת עובדי משרד החוץ והשניים מבקשים ממטיילים המגיעים לעיר לסייע לערוך סדר כהלכתו. פגשנו אותם לשיחה על ההכנות, השליחות הארוכה בנפאל, והסדרה "קטמנדו"
מאת: טל גטרייטמן
סדר פסח בבית חב"ד בקטמנדו, האוחז בתואר "סדר הפסח הגדול בעולם" ומשתתפים בו כ-2,000 איש, נחגג מזה 27 שנה. מדובר בשיאה של עונת הטרקים בנפאל, וליל הסדר הראשון התקיים כאן בשנת 1987, (תשמ"ז), כשאותו ואת הבאים אחריו ערכו צעירים הלומדים בישיבות חב"ד ברחבי העולם, בשיתוף עם מגוון רחב של יהודים משלל צבעי הקשת.
בשנת 2000 הגיעו השליחים הקבועים, הרב חזקי ליפשיץ ורעייתו חני, לבית חב"ד בקטמנדו. מאז, הפך סדר הפסח בקטמנדו לגולת הכותרת בפעילות השנתית שמקיים הבית, ומתנקזים אליו שבועות רבים של הכנות, לוגיסטיקה מורכבת ובעיות שונות ומשונות שנובעות מהיותה של נפאל מדינה לא מפותחת. השנה, בנוסף לבעיות הרגילות, נוספה בעיה קשה ובלתי צפויה – שביתת עובדי משרד החוץ.
ליל הסדר בקטמנדו. הגדול בעולם
מדי שנה, לקראת חג הפסח, מגיעה מישראל לקטמנדו מכולה ובה 2,500 בקבוקי יין ישראלי, טון מצות, 3,000 קציצות גפילטע-פיש, מאות קופסאות שימורים, מוצרים חד פעמיים, ועוד. משלוח המכולה והמוצרים הנמצאים בה ממומנים על ידי בית חב"ד, והמכולה עצמה יוצאת מהארץ שלושה חודשים קודם לחג, בכדי שתספיק להגיע בזמן לקטמנדו. המכולה עוברת דרך חתחתים הכוללת את הנמל בסרי-לנקה, דרך נמל כלכלתה שבהודו, ומשם במשאיות, במשך שבועיים וחצי בדרכים, עד לקטמנדו. את המכולה, ששווייה מוערך בכ-40 אלף דולר, ממען בית חב"ד לכתובת שגרירות ישראל בקטמנדו, על מנת שיהיה קל יותר לשחררה מן המכס.
השנה, בעקבות שביתת עובדי משרד החוץ, נתקעה המכולה בנמל כלכלתה שבהודו, וללא חתימת השגרירות הישראלית בנפאל אין אפשרות לקדם אותה לכיוון קטמנדו. הזמן הולך ואוזל, בינתיים מתאמצים הרב חזקי ואשתו חני לשכנע את וועדת החריגים של אנשי משרד החוץ לשחרר את המכולה, אך מאמציהם עולים בתוהו. השניים לא אמרו נואש, הם רכשו מחדש את כל המוצרים לפסח וכעת הם מנסים לשנע את הכול דרך אנשים המגיעים לנפאל. לצורך כך פתחו בני הזוג עמוד פייסבוק מיוחד, בו הם מבקשים מכל מטייל המגיע לנפאל להביא איתו בקבוק יין, חבילת מצות, וכולי.
מטיילים עם ציוד מגיעים לקטמנדו. כל אחד מביא משהו
"את אווירת החג ניתן לחוש כבר בימים הסמוכים לליל הסדר", מספר חזקי, "צוות בית חב"ד עובד במלוא הקיטור כדי להספיק להכשיר את כל מתחם בית חב"ד לפסח, להכשיר ולארגן את המלון בו יתקיים ליל הסדר לקראת ליל הסדר הגדול בעולם, ומבצע לוגיסטי של הכנת האוכל לאלפי המשתתפים. כל זה נעשה כמובן באווירת אחדות שמחה ומרוממת".
איך מתנהל ליל הסדר עצמו?
"סדר פסח מתחיל כשעתיים לפני כניסת החג. כולנו מתכנסים באולם מפואר באחד מבתי המלון בעיר, ולהקה ישראלית, המורכבת ממטיילים מוזיקליים, מקבלת את הבאים בנגינת שירי חג. לאחר הדלקת נרות החג מתחיל ליל הסדר הגדול, בו משתתפים כ-2,000 איש, ובמקביל, באולם קטן יותר הנמצא בסמוך, מתקיים ליל סדר לדוברי אנגלית. את ההגדה קוראים כל המשתתפים, ושיאו של הערב מגיע בשירת 'אחד מי יודע', כאשר כל אלפי המשתתפים עולים על הכיסאות ושרים יחד 'הנה מה טוב ומה נעים, שבת אחים גם יחד'. חילונים ודתיים, צעירים ומבוגרים, וישראלים ויהודים מכל העולם, מפגינים אחדות מופלאה שאין כמוה".
הסדר בקטמנדו אינו היחיד שמתקיים ברחבי המדינה. למעשה, מתקיימים בנפאל עוד שני 'סדרים', שאחד מהם אף אוחז בשיא משלו – ליל הסדר הגבוה בעולם. הסדר הזה נערך בכפר מנאנג, הנמצא על מסלול הטרק המפורסם "אראונד אנאפורנה". במנאנג מחויבים המטיילים לבצע עצירה של יום אחד לפחות, על מנת להתרגל לגובה ולדלילות בחמצן. בסדר שמתקיים בכפר משתתפים בכל שנה כ-100 מטיילים, והציוד מגיע גם באמצעות חמורים וגם באמצעות מסוקים. הסדר השלישי בנפאל מתקיים בעיר פוקרה, שמהווה בסיס לטרקים סביב הר האנאפורנה. בסדר זה משתתפים כ-500 תרמילאים ישראלים.
אם השמות "הרב חזקי" או חזקי וחני ליפשיץ נשמעים לכם מוכרים, ודאי צפיתם בסדרה "קטמנדו", ששודרה בשנת 2012 ב"קשת" (ערוץ 2). סיפורם האישי של בני הזוג, שכמו שליחי חב"ד אחרים ברחבי העולם עזבו את הכול ונסעו עם ילדיהם ל"קצה העולם", היווה את הבסיס לעלילת הסדרה. כששואלים מטיילים שנתקלו בחזקי בבית עצמו או בשהותם בנפאל, הם לא מפסיקים לצרף לשמו את צמד המילים 'מפעל חיים'.
מה חשבת על הסדרה?
"לא ראיתי את הכול. אני יודע פחות או יותר על מה מדובר, אבל הגיע הזמן באמת להשלים את הצפייה בפרקים. זה לא תואם את המציאות במאה אחוז, אבל ברוב המקרים זה חופף למציאות. זה התחיל מזוג מטיילים שהיו פה ובשיחה חברית שהייתה לנו זה עלה כרעיון שנזרק חצי בצחוק חצי ברצינות בהתחלה, והגיע לבסוף לטלוויזיה. עקבנו אחרי זה מהצד כשהגיעו לפה לצלם את זה. היה פה צוות של עשרות אנשים וכל אחד משך לכיוון שלו. בסופו של דבר הם יישרו קו, וזה יצא בצורה שהשביעה את רצונם של המעורבים בדבר".
פרקי ליל הסדר בסדרה "קטמנדו". לידיעת הצופה הרב חזקי ליפשיץ
נראה שאתה בשיא העשייה שלך וממש לא מתכנן את הסוף. אתה יכול להתחבר לזה שאומרים שבית חב"ד בקטמנדו זה מפעל חייך?
"זה לא מפעל החיים שלי, זה מפעל שהרבי מילובביץ' הקים. בתי חב"ד הם מפעל שהתחיל מהרבי לפני כ-70 שנה, בקרב קהילות יהודיות שהיו במצב של התפוררות או כשההנהגה עזבה את הקהילה והיה צורך לשלוח שליחים שיחזקו את האנשים. בתי חב"ד הראשונים הוקמו באיטליה ובצפון אפריקה. קיימת איזו קונספציה בקרב התרמילאים הישראלים במזרח, שבתי חב"ד יש רק במזרח, אבל מה שהתרמילאים הישראלים מכירים הוא משהו שהוא די חדש. יש בארגון 4,200 שליחים שמפוזרים בכל העולם. בקליפורניה, לדוגמא, יש 250 בתי חב"ד. ברוסיה ובאוקרינה יש מאות בתי חב"ד. כשתופעת התרמילאות הישראלית החלה להתגבר, אז נתנו את הדעת לפתוח בתי חב"ד לתרמילאים הישראלים".
אתה יכול לדמיין את היום בו מישהו יבוא במקומך? נראה שכולם מתעסקים בדמות שלך, בחזקי, גם הסדרה "קטמנדו" מפארת אותך כאיש שבנה את המקום הזה.
"אני חולק את זה בצורה שווה עם חני אשתי, שעסוקה פה ופעלתנית אפילו יותר ממני. בתי חב"ד בהודו, בגלל האופי ואורח החיים שלהם, לקחו את זה לכיוון קצת שונה מבית חב"ד בקטמנדו. יש בתי חב"ד בעולם שעוזרים לעניים שהם לא יהודים. בארה"ב יש בית חב"ד שאימץ ודואג לילדים בעלי צרכים מיוחדים. הבסיס שלנו זה לתת לבן אדם לחיות את היהדות בכל מקום. אני לא אמור לתת לבנאדם הרגשה לא נוחה אם הוא שונה ממני. כל אחד יכול לקחת מפה מה שמתאים לו החל משיעור, אוכל או שבת. לרבי היו מגיעים כל האנשים, כדי לקבל ממנו עצה או ברכה. חסיד או לא חסיד, דתי לא דתי, יהודי או לא יהודי, את כולם הוא היה מקבל בסבר פנים יפות. בן אדם לא חי בבועה משלו".
בני כמה הייתם כשהגעתם לנפאל?
"היינו זוג צעיר, בני 26. אנחנו כאן כבר 14 שנים, ונולדו לנו פה 3 ילדים נוספים, בנוסף לשניים שנולדו בארץ. לא חשבנו ללכת לקצה העולם ולהקים בית יהודי לתרמילאים, אף אחד לא היה חושב על משהו כזה בעצמו. בית חב"ד שלח אותנו לכאן. עם השנים קמו עוד ארגונים, אבל בית חב"ד היה הראשון ושימש כמודל לאנשים איך יכולים לחיות במקום מרוחק מהבית, ועדיין לשמר את המורשת. זה היה פורץ דרך. יש אנשים שפוחדים להתרחק מהמקור שלהם, כי הם אומרים שזה כמו לקחת סיר שמתבשל על האש וככל שמרחיקים אותו מהאש הסיר מתקרר. אנחנו כשליחים לוקחים איתנו את האש לכל מקום".
"לא חשבנו ללכת לקצה העולם ולהקים בית יהודי לתרמילאים". חזקי וחני ליפשיץ
איך היה המפגש האישי שלך עם נפאל?
"זאת לא הייתה הפעם הראשונה שלי במפגש עם המזרח. הייתי כבר בתאילנד, למרות שתאילנד של אז היא לא תאילנד של היום, אבל הייתה לי הכנה מוקדמת לתנאי המחיה בעולם השלישי. פגשתי בנפאל עוד תרמילאים שהכרתי, וזה ריכך לי את המכה. לא היה הלם גדול".
יש לכם קונפילקט בין ישראל לנפאל?
"הקונפליקט קיים, אבל כל עוד אנחנו יכולים להיות פה אנחנו נמצאים פה. כמובן שככל שהילדים גדלים אנחנו משתדלים להאריך את השהות בארץ יותר ובין העונות אנחנו עושים יותר גיחות לארץ כדי שהילדים יכירו את הארץ ויתערו בחברה ובמוסדות החינוך. אנחנו מקפידים שגם פה הם יכירו, והם לומדים ביחד ויש להם מורה מישראל".
לצד השליחות, נפאל הפכה באיזשהו מקום גם לבית שלך?
"הבית שלי זה בארץ. זה לא מתחלק אצלי. אני לא פה כי המדינה מאוד יפה. אם יום אחד יפסיקו לבוא לפה מטיילים – לא יהיה לי מה לעשות פה. גם אם קהילה יהודית בעולם תעזוב את מקומה אז השליח יעזוב".
את המטיילים הישראלים המגיעים לנפאל, אוהב חזקי אהבה אמיתית וכנה. "מי שמגיע לפה זה השפיצים. אנשים שמבינים עניין, שאפשר לדבר איתם", הוא אומר. "מי שמגיע לנפאל זה מי שמחפש תוכן – ללכת, למצוא, לגלות תרבות ולטייל. מי ששקוע באיזו בועה, לא היה עושה את המאמץ להגיע לנפאל".
יצא לך ודאי לראות מקרים קשים, לעזור למטיילים במצוקה.
"המקרים הקשים יותר שיש לנו הם בעיקר תאונות בטרקים. חשוב להבין שרוב המקרים הללו לא נגרמים מתוך רשלנות של מטיילים. אלו לא אנשים ששמים פס על העולם. לנו אין יחידות חילוץ מהארץ, אבל יש כאן יחידות חילוץ שעוזרות לתרמילאים במצוקה, כמו למשל מחלת גבהים קשה באמצע הטרק. סיטואציות כאלו נובעות בעיקר מחוסר מודעות של אנשים, ולפעמים גם מעודף מודעות. אנחנו כבר מכירים את התנאים בגבהים, וכשאנשים מתקשרים אלי מהשטח אני יכול לייעץ להם אם לרדת, להישאר או לחכות למסוק. היו לנו גם כמה מקרים נדירים של נפגעי סמים, יש משהו בין שניים לארבעה מקרים כאלה בעונה. אין פה את המסה של הודו".
ומהי העבודה השוטפת שלכם בקרב התרמילאים?
"להיות הבסיס לישראלים שיוצאים או חוזרים מטרקים. לדוגמא, הגיעו לפה שתי בנות מבוהלות שממש רצו לחזור מנפאל עוד לפני שהספיקו בכלל להיות פה. הרגענו אותן, עזרנו להן למצוא גסט-האוס, ובמקום לברוח לארץ הן הבינו איפה הן נמצאות וכבר יצאו לטרק. בשגרה אנחנו מנסים לשמש כבית, בכל מובן".
בית חב"ד בקטמנדו. "בית למטיילים הישראלים, בכל מובן"
מגיע לפעמים הרגע הזה שאתם אומרים די, אין כבר כוח?
"אנחנו לא בשלב הזה עוד. בדרך כלל, כשיוצאים שליחים של חב"ד, זה ללא הגבלה של זמן. כמה שאפשר – נשארים. בדרך כלל גם יש מוסדות חינוך במקום, אבל פה אנחנו לא בקהילה יהודית אז זה קצת שונה. זה לא יבהיל אותי אם אצטרך לעבור יום אחד למקום אחר. אנחנו פה למה שצריך ולכמה זמן שצריך".
יצא לך לעשות כאן טרקים?
"בעונה לא יוצא לי כי אני עסוק, אבל אם יש סיבה מיוחדת או שזה משתלב לי בתוכניות, זה קורה. בדרך כלל אני מחבר את זה אם יש איזו משימה במקום, אבל עשיתי את כל הטרקים המוכרים".
ומה היה אומר הרבי אם היה מגיע לכאן?
"נראה לי שהוא היה מאוד שמח שבמקום כל כך רחוק אנשים מגיעים לעשות שבתות ומרגישים פה בבית. הרוח שלו עדיין קיימת וזה מה שמפעיל ומחזיק אותנו בסופו של יום".
רוצים להשתתף בליל הסדר בקטמנדו? הירשמו כאן
לתרומות לבית חב"ד ועזרה לקיומו ולקיום ליל הסדר –
'ידידי חב"ד נפאל' ע"ר, ת.ד. 792 כפר חב"ד, מיקוד 60840
דוד סלאווין (יו"ר) – 054-5453770
או כאן