צפון הודו

כתיבה: לי קקון

עריכה: נטע ארזי ונטלי ניאגו

צפון הודו – סקירה גיאוגרפית

יש המגדירים את אזור צפון הודו כאזור ההימלאיה וצפונה, כך שאין חילוקי דעות לגבי מדינת הימאצ’ל פראדש (ביתם של מנאלי, קאסול ועמק פרוואטי המפורסמים), ג’אמו וקשמיר וחבל לדאק, ובאופן כללי אזורי ההרים הגבוהים. אולם יש הטוענים כי אזור צפון הודו מתייחס לדלהי וצפונה – וכולל בתוכו גם את המדינות אוטרקהאנד (רישיקש), אוטר פארדש  (ורנאסי) ועוד. כשמסתכלים על המפה אין ספק שגם דלהי צפונית יחסית, אבל זה כבר עניין של הגדרה (רגע, זכרון יעקב היא בצפון או לא??)

במאמר זה נספר לכם בהרחבה על צפון הודו החד משמעית, ונפרט גם על חלק מן האזורים שקיימת מחלוקת לגבי השתייכותם לאזור צפון הודו, ביניהם העיר רישיקש הידועה, ניו דלהי הבירה, ועוד.

אזור צפון הודו שונה באקלים ובתרבות, ומתוייר פחות מן הדרום כיוון שזהו אזור אותנטי והררי, שמתאים לחופשת הקיץ שלנו וקרוב יחסית ל”שערי הכניסה” להודו: דלהי ומומבאי. אזור צפון הודו נחשב מעט יותר מאתגר לטיול בשל תנאי השטח. רכס ההרים בונה טופוגרפיה שיכולה להיות קשה למעבר, מערכת האקלים פועלת לעיתים על דעת עצמה כך שגשם וקור הם גם נחלת הקיץ וכולם יחד יוצרים כשל תחבורתי אחד גדול (אזור צפון הודו אינו מרושת ברכבות כמו אזורים אחרים בהודו).

אך אל חשש! דווקא בשל כך, אזור צפון הודו מקבל אפיון אותנטי ומיוחד במינו, כשכל הר וכל עמק טומנים בחובם קסם משל עצמם. ברחבי צפון הודו תוכלו לפגוש במגוון רחב של תרבויות שמשתלבות יחד באופן מופלא.

באזור צפון הודו תפגשו באותנטיות של הודו במיטבה. צילום: עדי דרדיקמן

התרבות ההודית מרתקת, ונותנת הרגשה כאילו הגעתם אל “מכונת זמן” .

ישנם הבדלים מהותיים בין מקום למקום בהתאם לאוכלוסיה והדת (מקדשים סיקים ומקדשים הינדים אלה לצד אלה). עם זאת תוכלו גם למצוא הרבה מאפיינים מערביים בתוך צפון הודו; ערים מטופחות כמו צ’אנדיגאר או שימלה יראו לכם על פניו כמקומות מערביים, אבל אל תטעו- ידה של הודו בכל! מנגד, במקומות רבים בצפון הודו תאלצו להתקלח עם בקאט (דלי מים גדול), כי לא תמיד יהיו מים זורמים, ולעיתים לא יהיה חשמל בחדר ולצד מיטתכם תונח עששית רומנטית.

על אף הקשיים וחוסר הנוחות איתה נאלף להתמודד המטייל המערבי- צפון הודו נחשבת בעיני רבים לאזור המעניין והיפה ביותר בהודו, ויש שיאמרו גם בעולם.

צפון הודו – עונה מומלצת לטיול

כיוון שבאזור צפון הודו ישנם הבדלים קיצוניים בתנאי האקלים והגבהים, הבדלי הטמפרטורות מורגשים ביותר ושינויים במזג האויר באים מהר (וגם הולכים מהר).

העונה המומלצת לטיול בצפון הודו משתנה לעיתים בין אתרים ספציפיים ובאופן כללי העונה המומלצת היא בין החודשים מאי עד אוקטובר.

יעדים אחרים בצפון הודו נהנים מעונת תיירות קצרה יותר; העיר לה וחבל לדאק, במדינת ג’אמו וקשמיר והעמקים ספיטי וקינור שבמדינת הימאצ’ל פארדש.העונה המומלצת באזורים אלה היא החודשים יוני- אוגוסט.

לעומתם, מקומות כמו רישיקש נוחים לטיול במשך רוב חודשי השנה, למרות שלעתים החום יהיה כבד ומעיק.

צפון הודו – סקירה מקרוב

אזור צפון הודו בהגדרתו רחב הרבה יותר ממה שלרוב נוהגים לייחס לו, ואין מדובר רק בהימלאיה וההרים המושלגים. ההימלאיה הוא רכס ההרים הגבוה בעולם ולכן אין פלא שהוא כל כך דומיננטי, ובמידה רבה עיצב את אופי החיים באזור זה בנוסף להשפעתו על ההיסטוריה והמיתולוגיה ההודים. ההימלאיה נמתח מצפון מזרח הודו, דרך בהוטן ונפאל, לצפון מערב המדינה, והוא חוצץ בין הודו ונפאל לרמה הטיבטית שמצפון. פסגותיו הגבוהות ביותר עולות על 8000 מטר.

אז אין ספק כי רכס ההימלאיה הינו חלק ארי מצפון הודו, אולם טיול בצפון הודו – להגדרת אנשים מסוימים כולל גם את דלהי ואף את מדינת המדבר רג’סטאן (מדבר בצפון? כן, נשמע מוזר אבל הנגב שלנו כנראה יצר בנו איזו מקובעות).

ניו דלהי עיר הבירה של המדינה המופלאה הזו, ומופלאה לא פחות בעצמה. אם אתם מטיילים באזור צפון הודו כנראה שדלהי תהיה גם המפגש הראשון שלכם עם הודו ושער הכניסה למדינה. כנראה שבדלהי יחרט לכם רושם ראשוני מסויים על “מה היא הודו” ומשם כל מקום אליו תגיעו תמצאו את עצמכם אומרים “לא, זאת לא הודו, זה כל כך שונה!” וזה גם היופי בחווית הטיול הזו.

רוב התרמילאים המגיעים לדלהי משתכנים במיין באזר; יש כאן הכל – החל מאוכל מצויין, גסט האוסים בכל המחירים וכלה בסוכנויות נסיעות שייתנו לכם מענה לכל שאלה. כמובן שלא נשכח- קניות מכל טוב (ובמחירים מצחיקים).

שווה לבקר בדלהי ולהעיז לצאת מהמיין בזאר. זוהי עיר מרתקת, מגוונת ומעניינת מכל הבחינות. כנראה שאם זה ביקורכם הראשון בהודו והרגע נחתתם תרצו לברוח ממנה, אבל שווה להקדיש לה כמה ימים לפחות בדרך חזרה.

טווח המחירים בגסט האוסים של דלהי לא משקף את מרבית הודו, ובעיקר לא את צפון הודו. המחירים נעים בין 400 ל-900 רופי ללילה. יש לזכור שזוהי עיר הבירה, החדרים כאן תמיד מבוקשים ועל כן המחירים גבוהים.

מדינת הימאצ’ל פראדש היא ללא ספק אבן פינה בצפון הודו. מדובר במדינה קסומה ומיוחדת במינה; היא מאגדת בתוכה אינספור נופים שונים ומגוונים, ביניהם פיסה מרכס ההימלאיה, יערות מכושפים ועמקים רחבים משובצים בכפרים.

בירת המדינה הינה העיר שימלה – זוהי עיר מטופחת, מסודרת ומערבית יחסית לרוב המקומות שתזכו להכיר במהלך טיול בצפון הודו. העיר החלה את דרכה כעיירת היל סטיישן שכל תכליתה מפלט עבור פקידי הוד מלכותה הבריטים מהחום של שפלת ההימלאיה. הטאצ’ הבריטי עוד מורגש ושימלה מהווה יעד תיירותי מרכזי גם היום, לכן היא גם יקרה יותר.

בהימצ’ל פרדש תוכלו למצוא גם את העמק הקסום והמכושף -עמק פרוואטי הקרוי על שמה של האלה המיתולוגית, אהובתו של שיווה. בעמק זורם בשצף נהר פארווטי, שוטף ומקסים, אך זרימתו חזקה להפליא ולא פעם נסחפו בו מטיילים אל הלא נודע; שמרו על עצמכם בעודכם מטיילים בסביבתו.

הנהר החוצה את מנאלי – עיר מפתח בצפון הודו. צילום: נטע ארזי

על צלעות ההרים משובצים כמו פנינים כפרים קטנים ושמורים, חלקם השתנו אך במעט לאורך השנים, ורגל תייר לא דרכה בם. במרכז העמק נמצאת עיירה שהפכה עם השנים למושבתם של ישראלים רבים, כך שודאי כבר שמעתם את שמה- קאסול סביבה כפרים קטנים נוספים, כאשר ההגעה לכל כפר משתנה בהתאם לאופיו של הכפר.

כפרים קטנים, שקט ושלווה בצפון הודו. צילום: אייל שי

הכפר מניקארן קדוש להינדים ולסיקים גם יחד. בכפר הנעים מעיינות חמים, שוק קטן וכמה גסט האוסים. הגעה אל הכפר קלה יחסית (אוטובוס או אפילו הליכה ברגל).

טוש (Tosh) הינו כפר קטן וציורי שההגעה אליו היא באמצעות אוטובוס או ג’יפ שניתן לשכור. הכפר ממוקם בנקודת תצפית גבוהה במיוחד.

הכפר פולגה והכפר קלגה הם שני כפרים יפהפיים, קרובים יחסית לטוש. ההגעה אליהם היא על בסיס אוטובוס או ג’יפ עד לנקודה מסוימת, ממנה ממשיכים מעט ברגל. בפולגה יער קסום הנקרא “יער הפיות” וההגעה אליו מרוממת נפש ממש.

עוד כפר ידוע הינו קירגנגה שההגעה אליו היא מעט יותר אתגרית, ורצוי להיעזר במדריך מקומי. מיותר לציין שבשום אופן אין לצאת אליו או לכל כפר אחר באזור לאחר שעות החשיכה, כיוון שההליכה מסוכנת. בכפר מעיינות חמים ונוף עוצר נשימה.

מלאנה (Malana) הוא כפר ססגוני ואותנטי שממוקם על ראש ההר; מרחקו כארבע שעות הליכה מן הכפר ג’ארי (Jari). אנשי הכפר מאמינים שהם קדושים ועל כן הנגיעה בהם אסורה, אפילו ישנו שביל מיוחד לאורחים, שמותר ללכת רק בו. אל הכפר מגיעים ברכב ובהליכה של כשעה וחצי במעלה ההר.

עמק צ’אמבה  הוא עמק יפהפיה נוסף, שעוד לא הפך למוקד תיירות הומה כמו עמק פרוואטי.

כפר בעמק קינור. צילום: אייל שי

עמק קולו הוא עמק מפורסם נוסף במדינת הימאצ’ל פארדש, בו ניתן מקובל לטייל. העמק מתחיל בסמוך לעיר מנאלי ונמתח לאורך כ-80 ק”מ, עד ההרים הגבוהים של חבל לאדק. הפנינה התיירותית בעמק הינה מנאלי, עיר תיירותית יפה ומרגשת, המורכבת משלושה חלקים: מנאלי החדשה (New Manali), מנאלי הישנה (Old Manali)וואשישט

במרכזה של מנאלי גועש נהר הביאס (Beas river), והעיר כולה משובצת מטעי תפוחים, שמהווים את ההכנסה העיקרית בעמק.

מקדשים טיבטים רבים קיימים ברחבי צפון הודו. מקלוד גאנג’, דרמסלה. צילום: נטע ארזי

מנאלי היא נקודת יציאה אל הנופים המיוחדים ועוצרי הנשימה של העמקים ספיטי וקינור

העמק ספיטי ממוקם בצפון מזרח הימצ’אל, ומזכיר בנופיו המדבריים את האזור של לדאק, או את הירח. בשל תנאי מזג האויר הקשים בחורף, השלג הכבד והתשתיות הרעועות, הדרכים נחסמות לתנועה, והעמק הופך מנותק מ”ציווליזציה” לתקופה של כשמונה חודשים .

העמק הוא גם ביתם של הכפרים המיושבים הגבוהים בעולם (מעל 4,200 מטר); תושביהם בודהיסטים שגלו מטיבט הישנה.

בירת העמק היא העיירה קאזה (Kaza) והלינה בה יחסית נוחה. בעמק ישנם מנזרים ומקדשים בודהיסטים מיוחדים באופיים, והחוויה התרבותית במקום מרתקת.

מחוז קינור נפרס לאורך נהר הסוטלג’ (Sutlej) שזורם מטיבט, מנוקד מטעי תפוחים אינספור.

העונה המומלצת לטיול בספיטי וקינור היא קצרה, בתקופה שבין יוני וספטמבר.

העיר דרמסלה נחשבת לאחת מהערים המתויירות והמעניינות בצפון הודו. היא משמשת, בין היתר, כמושב החורף של ממשלת הימאצ’ל פארדש.

דרמסלה מיושבת ע”י טיבטים והיא ביתו ומרכזו של המנהיג הטיבטי הגולה, הדאלי לאמה. על כן דרמסלה מהווה אוטוריטה ומוקד דתי-רוחני עבור אוכלוסית הפליטים הטיבטיים בהודו כולה.

העיר מורכבת ממספר חלקים עיקריים:

דרמסלה או דרמסלה התחתונה (lower Dharamsala)- עיר הודית די טיפוסית. בדרך כלל תמצאו בה מעט תיירים והרבה הודים.

בין האזורים התיירותיים תמצאו את דרמסלה העליונה, או בשמה המוכר יותר מקלוד גאנג’ מקום משכנו של הדלאי לאמה. ניתן למצוא פה קורסים רבים, וסביר להניח שכל מה שחשקה נפשכם תוכלו ללמוד כאן.

באגסו אזור הממוקם גבוה יחסית, למרגלות ההר, כעשרים דקות נסיעה מדרמסלה התחתונה או כרבע שעה הליכה ממקלוד גאנג’. גם פה תוכלו למצוא מגוון קורסים ונוף מדהים.

דרמקוט (Daramkot) – שכונה הנמצאת מעל באגסו; האזור המועדף על ישראלים רבים המגיעים לדרמסלה.

העונה המומלצת לביקור בדרמסלה היא בין מרץ ליולי או ספטמבר- אוקטובר, כשיולי-אוגוסט הם חודשי המונסון הכבד. מזג האוויר בדרמסלה כמעט תמיד קריר, וזהו מקום גשום במיוחד, עם המונסון ובלעדיו.

פנג’אב אמנם לא התברכה בנופים עוצרי נשימה כמו מרחבי ההרים של צפון הודו, והתיירות המשגשגת והאופיינית לבתי הקפה של רישיקש ומנאלי הן לא מנת חלקה, אולם ישנן מספר סיבות טובות לבקר בה. מדינת פנג’אב היא מדינתם של בני הדת הסיקית, הפנג’אבים, שהתגבשה לאחר חלוקת הודו הבריטית למדינות הודו ופקיסטן. בעבר היו חילוקי דעות קיצוניים בין ההודים לבני ה”עדה” הסיקית, אך כיום הם נחשבים לטובי בניה של הודו, ותורמים רבות לכלכלה ולתרבות ההודית הכללית. בירת פנג’אב היא העיר צ’אנדיגר, עיר ייחודית בהודו, מתוכננת, מטופחת ומערבית להפליא.

הנוף האנושי ברחבי צפון הודו תמיד מעניין. צילום: משה טובול

אחת הסיבות להגיע לפנג’אב היא העיר אמריצר מקום מושבם הרוחני של הסיקים. באמריצר נמצא מקדש הזהב המרשים, אשר נחשב למבנה הקדוש ביותר לסיקים, בנוי שיש עם עיטורי זהב יפהפיים, ואבני חן. המקדש עומד במרכזו של אגם קדוש שמעטים ואדוקים בדתם אף טובלים בו. במקדש הזהב ישנו ריטואל של טקסים כל יום, כל היום (והלילה), מלווים בניגון ותפילה בלתי פוסקת. חוויה מומלצת בהחלט.

חוויה נוספת ששמורה לפנגאב היא טקס חילופי המשמרות בגבול הודו-פקיסטן. בכל יום בשעה 6 בערב, כשעה נסיעה מהעיר אמריצר מתקיים טקס מיוחד ומשעשע של השומרים בגבול, שיכול להראות מהצד גם כמו משחק כדורגל, מלווה בעידוד, שירה וקהל רב.

מקדש הזהב באמריצר – חוויה רוחנית ומיוחדת. צילום: דותן ננר

מדינת אוטראקהאנד מוכרת גם בשמה הישן אוטרנצ’ל, חוברה לה יחדיו בשנות האלפיים. במדינה זו נמצאים מקורות נהר הגנגס (Ganges), הנהר הקדוש ביותר לדת ההינדו ועורק חיים חשוב בהודו; על כן נוהרים אליה בכל שנה מליוני מבקרים, תיירים ועולי רגל, הודים ומערביים. תוכלו למצוא פה מספר פנינות תיירות ולטעום מהמגוון האינסופי של התרבות והדת ההינדית.

רישיקש– אחד מיעדי התיירות המוכרים בהודו, בירת היוגה והמדיטיציה העולמית. רישיקש הוא שמה של העיר ההודית הקדושה, ושם כולל למקדשים, לאשרמים ולמוקדי העלייה לרגל באזור הגשרים המפורסמים לקסמן-ג’ולה(Lakshman Jhula)  וראם-ג’ולה (Ram Jhula), שמרוחקים מהעיר הסואנת כמה דקות נסיעה במעלה הנהר. ברישיקש תוכלו להשתתף בפוג’ה (טקס דתי) מסורתית המתקיימת מדי ערב על גדות נהר הגנגס. זוהי עיירה הודית צבעונית וקדושה ביותר, על כן אין להביא אלכוהול, בשר ואף ביצים לשטחה ובסמוך לנהר. רישיקש עטופה גו’נגלים ומפלים שיחד עם המקדשים והשווקים הופכים את החוויה במקום להוליסטית ומיוחדת. מעבר לביקור וטבילה בנהר הקדוש, תוכלו להנות כאן מאינספור שיעורי יוגה וקורסים נוספים, להנות מרפטינג במים השוצפים ולצאת לטרקים נהדרים כמו טרק הגנגוטרי (Gangotri) אחד מהמקורות הראשיים של נהר הגנגס, ועמק הפרחים שנמצא מעל ההם גנגה- פלג של הגנגס.

רם ג’ולה ולקסמן ג’ולה ברישיקש. צילום: הילה וייצמן.

כשעה נסיעה מרישיקש נמצאת הארידוואר – אחת משבע הערים הקדושות ביותר בדת ההינדו. כאן, על פי האמונה, נשפכה טיפה של נקטר האלים מן הכד שנשא איתו גארודה (Garuda)- ציפור האדם האלוהי, רכבו של וישנו. בהארידוואר, כמו גם שלושה אתרים נוספים בהם נשפך הנקטר, מתקיימות חגיגות הקומבה-מלה במחזור של 3 שנים, כך שכל עיר מארחת את הפסטיבל כל 12 שנים.

הרחובות והשווקים התוססים של הארידוואר, ניחוחות הקטורת וטקסי הפוג’ה הגדולים על גדות הנהר בערב מספקים חוויה הודית, רוחנית ועוצמתית.

פוג’ה מרכזית בעיר הרידואר. צילום: איילת מורנו

אלמורה (Almora) היא עיר נוספת באוטרקהאנד, מזרחית לרישיקש, שגם ממנה תוכלו להגיע לעמק הפרחים. העונה המומלצת לעמק הפרחים היא יולי- אוגוסט, שהיא גם עונת המונסונים וההגעה לאזור מוגבלת. מספטמבר עד נובמבר מזג האוויר הופך להיות וידידותי, ומצד שני הפריחה כבר לא בשיאה.

קאסר דיווי – לסגור כל יום מול הנוף העוצר נשימה של הרי ההימאליה. קאסר דיווי היא עיירה ציורית קטנה, מונה לכל היותר בערך כ- 700 משפחות; היא מרוחקת ומבודדת, ומלבד שתי מסעדות שנמצאות במעלה ההר לא תמצאו כאן הרבה. מה שכן תמצאו כאן הוא את השקט, את ההתבודדות, ואולי אפילו את עצמכם.

קאסר דיווי נמצאת כשמונה קילומטרים מאלמורה, העיירה המרכזית באזור. בעיירה אין הרבה גסט האוסים, ואלו שישנם בדרך כלל לא מגישים אוכל, אלא מצוידים במטבחים מאובזרים לחלוטין, והשאר בידיים שלכם (חוויה נחמדה למי שטייל כבר מספר חודשים והתרגל לאכול תמיד במסעדות). העונה בקאסר דיווי קצרה יחסית ונחלקת לשתיים: האחת מתחילה במרץ ומסתיימת ביוני, וזו שאחריה מתחילה בספטמבר עד ינואר. מומלץ להגיע אחרי ספטמבר, אחרי שהגשמים הכבדים ניקו את האויר.

הכפר קאסר דייוי. צילום: אייל שי

חבל לאדק נמצא במדינת ג’אמו וקשמיר, שהיא המדינה הצפונית והגבוהה ביותר בתת היבשת ההודית . חבל ארץ זה כולל את העיר הידועה לה – עיר מדהימה ביופייה, שוכנת בין הרים שפסגותיהם לבנות, מעין מדבר קסום שאדמתו מזכירה את אדמת הירח, וכפועל יוצא מכאן כינויו של חבל לדאק- “ארץ הירח”. לה נמצאת כ-3500 מטר מעל פני הים ונחשבת לעיר הגבוהה ביותר בהודו. הנסיעה ללה היא נסיעה חווייתית ומאתגרת; כוללת בתוכה מעבר ברוטאנג פס (Rohtang Pass) שהוא הכביש הגבוה בעולם למעבר כלי רכב ללא ציוד עזר מיוחד, ואליה נוסעים מהעיר מנאלי. הנסיעה המתישה והמסוכנת אורכת כ-20 שעות, אולם החוויה שווה את זה: הדרך משתנה כל הזמן, והנופים עוצרי נשימה. הדרך פתוחה בין החודשים יוני עד אוקטובר, וייתכנו גם שינויים, עליהם תוכלו לברר רק כאשר תהיו במנאלי. ניתן להגיע ללה גם בטיסה מדלהי. העונה המומלצת לטיול בחבל לדאק היא בין החודשים יולי-ספטמבר.

לעיר לה היסטוריה עשירה; היא שימשה כתחנה בדרכי מסחר עתיקות ובהמשך הייתה חלק מהממלכה הטיבטית. שריד להיסטוריה המרשימה הוא ארמון העיר, שנבנה במאה ה-17. גם כיום לה היא מושבתם של טיבטים רבים, יש בה מקדשים בודהיסטים יפהפיים והביקור בה מעשיר ומרומם.

מלבד הנופים המשוגעים, בחבל לדאק המדהים תוכלו להנות ממנזרים מבודדים ויפהפיים, טרקים וכפרים, טיפוס על קרחונים, ראפטינג וחוויות יחודיות כמו ביקור באגם הגבוה, אגם פנגונג (Pangong), בגובה 4,300 מטרים.

צפון-מערבית לחבל לדאק נמצאת קשמיר, אחת מפנינות היופי בעולם. מדובר באותה מדינה; אבל בין האזורים יש הבדלים של שמיים וארץ. מהמדבר והבודהיזם של לה ולדאק, ליערות, כרי הדשא והמסגדים של סרינגר.

קשמיר (Kashmir) הוא חבל ארץ צפוני במיוחד, מיושב ברובו ע”י מוסלמים, אשר פעם היה טריטוריה של סין ופקסיטן. כיום האזור מפוצל בין סין, פקיסטן והודו, לאחר שחולק ע”י הבריטים ב-1947 (סיפור שמוכר גם לנו). אמנם מבחינה טריטוריאלית קשמיר נחשבת לחלק מהודו, אולם חלק מהאוכלוסיה הקשמירית שואף לעצמאות ריבונית, ורואה עצמו כחלק מפקיסטן, יותר מאשר הודו. קשמיר ידעה מאבקים עקובים מדם וישנה נוכחות צבאית מורגשת היטב באזור. חוסר היציבות הבטחוני הוביל לפרסום אזהרות מסע שונות של משרד החוץ, המבקשת מישראלים להימנע מהגעה לאזור. לכן, לפני שאתם נוסעים לשם כדאי להתעדכן בהמלצות משרד החוץ.

עמק קשמיר הירוק מוקף הרים נישאים ומנקז נחלים רבים במרחב. בירת העמק ובירת הקיץ של המדינה היא סרינגר, שמכונה גם “ונציה הקשמירית”. אגם דאל (Dal) הוא האגם השני בגודלו במדינה, וידוע בעיקר בזכות בתי הסירה המיוחדים לעיר. בסרינגר תוכלו להנות ממגורים בבתי הסירה שעל האגם, ומטיולים בין הגנים והמבנים המוגולים.

העמקים, היערות והכפרים הקטנים באזור קשמיר הם גם יעד נפלא לטרקים, כמוטרק האגמים בארו, שיקחו אתכם בין רועי הצאן בכרי הדשא האינסופיים, דרך היערות ועד פסגות ההרים הגבוהות והאגמים הצלולים.

צפון הודו – תרבות ודת

צפון הודו, מהווה מדגם מייצג של מגוון הדתות בהודו כולה. בחלק זה נסקור מעט מהתרבויות השונות והדתות. חשוב לציין כי במזרח הרחוק אדם יכול להאמין במספר דתות או אלים, ללא סתירה מסוימת; הדת במקרה זה היא גם אורח חיים, פילוסופיה, מסורת ותרבות.

הינדואיזם Hindu))- זוהי הדת השלטת בהודו והשלישית בגודלה בעולם, עם למעלה ממיליארד מאמינים. דת עתיקה במיוחד ביחס לדתות האחרות בעולם.

להינדו יש מאפייני פולחן ייחודיים, מיתולוגיה עשירה ומנהגים מעניינים שמתבססים על פנתיאון אלים גדול במיוחד; לכל אל ואלה מיוחסת סגולה אחרת, ועבור כל אחד מהם ישנם אינספור מקדשים, חגים ומסורות. כמובן שאין מניעה באמונה במספר אלים במקביל וכל האלים קשורים זה לזה בפרשיות שונות ומשונות במיתולוגיה. את הטקסים הדתיים מנהלים הברהמינים, בני קאסטה של אנשי דת, אליה נולד אדם ואליה הוא כבול לכל ימי חייו, כמו גם בני קאסטות אחרות.

האלים המוכרים והחשובים בהינדואיזם, סביבם התפתחו זרמים של אמונה הם וישנו- האל המשמר ומקור כל ההוויה ביקום (ראמה וקרישנה נחשבים לגלגולים של וישנו), שיווה- האל ההורס ודווי, או שאקטי- זרם של אלות ובינהם פרוואטי (אהובתו של שיווה) ולאקשמי (אלת המזל, אהובתו של וישנו). אל חשוב נוסף הוא ברהאמה, שנולד מתוך הטבור של וישנו והוא האל הבורא, שברא את היקום ואת בניו, אבות האנושות.

סיקיזם ((Sikhism– הדת הסיקית. דת זו היא מעין בת כלאיים לשתי דתות: ההינדו והאסלאם. סיקיזם היא דת מונותאיסטית, דוגלת באמונה באל אחד, דרך שושלת של עשרה מדריכים רוחניים- “גורואים”. הגורו הראשון ומקימה של הדת במאה ה-15 הוא גורו נאנאק (Guru Nanak), שמאס בהינדו והאסלאם ויצא למסעות, מסרי לנקה ועד עיראק, על מנת להפיץ את בשורת האל. את גורו נאנאק המשיכו תשעה גורואים שהיו גם מנהיגי העדה, זהו גם פירוש השם סיקיזם (ממשיכי הדרך, או ההולכים בעקבות). האחרון מבין הגורואים, גורו גובינד סינג שנהרג בתחילת המאה ה-18, הוריש את תפקיד הגורו ל”ספר הגורו”, התנ”ך של הסיקיזם. בעולם כ- 23 מיליון מאמינים סיקים, רובם נמצאים במדינת פנג’אב.

השפעתם של הסיקים על אוכלוסיה ההודית ניכרת,על אף היותם מיעוט – כשני אחוז בלבד. הסיקים, לוחמים על פי המסורת, נחשבים מעשיים, אחראיים, אנשי מילה ועצמאותם ראויה לציון. את הסיקים תזהו בקלות לפי הטורבאן הכרוך סביב ראשם, עליו פגיון ומסרק, צמיד כסף ולעיתים אף חרב באבנט.

בודהיזם (Buddhism)– דת שהיא גם דרך חיים, הפותחת בפני מאמיניה דרכים לחוות התעוררות, או נירוונה, באמצעות תרגול אישי והתנסות, כל אדם לפי דרכו. ביסוד הבודהיזם עומד העיקרון של שחרור מסבל אישי והפחתת הסבל האנושי כולו ע”י פיתוח היכולת של כל אדם לחוות את האמת המוחלטת. בני דת זו דוגלים במוסר ואהימסה (אי-פגיעה); על פי הבודהיזם, האדם הנו ישות עצמאית, ואינו תלוי בדבר חומר, באל או בכל ישות אחרת על מנת להגיע להגשמה.

מקורו של הבודהיזם בהודו, אי שם במאה ה-5 או ה-6, למרות שכיום מרבית המאמינים אינם הודים. תורת הבודהיזם נהגתה ע”י גאוטמה בודהה, או גאוטמה סידהארתה, נסיך הודי שכאב את סבל האנושות ויצא בחיפוש אחר פתרון לסבל האינסופי. הוא עזב את חייו בארמון ואימץ אורח חיים מסוגף וקשה של סאדהו; דרך מדיטציה הגיע סידהארתה להארה שהפכה אותו לבודהה, אז הבין את מקור הסבל והדרך לשחררו. השם “בודהה” לא מתייחס לאדם ספציפי, אלא לאדם אשר הלך לפי עקרונות הבודהיזם, תודעתו השתחררה והוא חווה נירוואנה.

דרמסלה, לדאק וספיטי מקום מושבם של גולים טיבטים רבים, הם אזורים בהם הדת השלטת היא הבודהיזם.

צפון הודו – לוגיסטיקה ותחבורה

אזור צפון הודו ברובו הוא הררי, על כן הלוגיסטיקה והניידות ממקום למקום יכולות להיות מאתגרות. עם זאת, בשנים האחרונות חלה שיפור משמעותי בתנאי הנסיעה כשטיסות הפנים בהודו הפכו זמינות וזולות יחסית (הכל תלוי בתקציב וכמה אתם מוכנים להוציא).

שדות התעופה הבינלאומיים בצפון הודו הם בדלהי עיר הבירה, דרה-דון (שעה מרישיקש) ואמריצר. תוכלו להגיע בטיסה גם למקומות כמו לה ,צ’אנדיגאר , ג’ייפור (רג’אסטן) או דרמסלה.

ישנן מספר יחסית גדול של חברות תעופה הודיות אמינות, שייתנו לכם חוויית טיסה נעימה. טיסות פנים מתאימות בעיקר אם הגעתם לזמן מוקצב ואתם רוצים להספיק הרבה, ואם יש לכם תקציב יחסית גמיש (על אף שיחסית הטיסות הן זולות).

לאלו הבוחרים להשתמש בתחבורה המקומית יש מספר אופציות לא רעות בכלל להתנייד:

ישנם אוטובוסים שמתחלקים לשתי קטגוריות עיקריות- כאלה המיועדים לתיירים, ולוקאל באס, המיועדים לכולם, אבל רבים מנוסעיו הם מקומיים. באוטובוסים לתיירים תבטיחו את מקומכם בישיבה, אולי אף בשכיבה (ישנם אוטובוסים שמיועדים לנסיעות ארוכות). יש אוטובוסים עם מזגן ויש כאלה שלא, הדבר משנה את המחיר במעט . בכל סוכנות נסיעות ישמחו לעזור לכם, ומומלץ לבדוק במספר מקומות כדי שלא תשלמו יותר ממה שצריך. הלוקאל באס ברובו מלא עד אפס מקום במקומיים, ולעתים תגלו כי אין לכם מקום. המחיר הוא משמעותית יותר זול מאוטובוס תיירים, והחוויה הכרוכה בנסיעה כזו היא ללא ספק מעניינת ומשמעותית.

תוכלו גם לשכור רכב עם נהג, לכל מקום שתבחרו – הדבר קצת יקר יותר אבל מומלץ בנסיעות כמו ממנאלי ללה, או ממנאלי לספיטי וקינור, שהן קצת יותר קשות וארוכות, והרכב ישמש אתכם לאורך כל ימי הטיול (בדרך כלל משכירים נהג לחמישה ימים, עם אופציה להארכה).

מבחינה לוגיסטית, אין ספק שהטיול באזור צפון הודו מאתגר יותר משאר האזורים בהודו.

בכפרים נידחים תתקלחו במקלחת “באקט”, שזהו דלי עם מים חמים שתמהלו מים חמים ומים קרים יחדיו ובעזרת דלי קטן, תשפכו על גופכם מים פושרים וכך תתקלחו. כמובן בהמון מחלקי צפון הודו תוכלו להתקלח במקלחת רגילה, אולם במקומות רבים בהם אין מים זורמים – וזה ידרוש מכם את מקלחת הבאקט, שהיא חוויה נעימה ומרעננת על אף שנשמעת קשה. הפסקות חשמל גם הן תופעה נפוצה ברחבי צפון הודו.

צפון הודו – אוכל

ההבדלים במאכלים בין צפון הודו לדרום הודו מתקשרים לסיבות כמו ענפי החקלאות השלטים, קרבה לים, גיאוגרפיה, דת, היסטוריה ועוד.

באזור צפון הודו, במקומות המתויירים, תוכלו לאכול אוכל מערבי כמו פסטות, פיצות, ארוחות בוקר מגוונות, שייקים משובחים וכו’. אך מהר מאוד תגלו גם אתם שההתמחות הטובה ביותר של ההודים היא… אוכל הודי. האוכל המקומי מרומם, משמח וצבעוני והוא כולל בין היתר תבשילי קטניות, ירקות ותבלינים כמו ג’ינג’ר, שום, כמון, קארי, מאסלה, פלפלים חריפים ומגוון תערובות תבלינים שונות.

ישנם מגוון סוגי לחמים בצפון הודו – בינהם צ’אפטי שמזכיר פיתה שטוחה במיוחד, פראנת’ה – לחם דק עשוי בתנור ופורי ובהתורה שמטוגנים בשמן עמוק.

הקינוחים המצויים באזור צפון הודו מתבססים כאמור על מוצרי חלב, וגם הממתקים מיוצרים ברובם ממוצרי חלב, דוגמת בארפי שזהו ממתק דמוי חלבה ולאדו – סוג של כדורי דגנים ממותקים.

אוכל מקובל במיוחד באזור צפון הודו הוא דאל- תבשיל העשוי בעיקרו מעדשים, וטאלי- צלחת עם אורז לבן ומספר סוגי רטבים, המורכבים בבסיסם מקטניות וירקות.

המשקה הלאומי בהודו הוא צ’אי, וברוב המקומות בלאו הכי תתקשו למצוא קפה טוב (תמורת ספל קפוצ’ינו בינוני לרוב תשלמו מחיר מופרז). אין כמו כוס צ’אי מתוק בבוקר, בערב ובפינת הרחוב. עוד תתגעגעו.

אוכל מקומי- אחת מן ההנאות של צפון הודו. צילום: הילה וייצמן

צפון הודו – המלצות מטיילים

צפון הודו – סיכום

טיול באזור צפון הודו טומן בחובו יותר ממה שאנחנו יכולים להכיל. כדאי ומומלץ לטעום, לחוות, וליהנות מכל המכשולים בדרך. הנאה מרובה מצופה לכם אם תדעו לקבל את הדברים כמו שהם. הטיול באזור צפון הודו זול יחסית, אפילו ביחס לשאר החלקים בהודו, ותוכלו באמת להתפנק אם תבחרו בכך. הדרך המעניינת ביותר לחוות טיול זה היא לא לתכנן ופשוט “לזרום”. כך תוכלו להיות חלק מחוויות מעניינות, שאת התכלית בהן תגלו רק לאחר שתחוו אותן.

מאחלים לכם טיול מהנה , מעניין ושונה.

צ’לו!

יש לכם עוד משהו לספר על צפון הודו? כתבו לנו בתגובות.

הטיפים הטובים יכנסו למאמר, ויזכו את הכותבים בקרדיט.