Categories
ללא קטגוריה

קדארנת

כשמדברים על מקורות הגנגס מתייחסים בעיקר לגנגוטרי, אך זהו לא המקור היחידי. המנדקיני הינו מקור נוסף, עליו משקיפה פסגת הקדארנת. סיפורים רבים מסופרים אודותיו ואודות האזור, מהמהברטה ועד לניסים קטנים בני זמננו. זהו אזור עטוף בקדושה, נופים עוצרי נשימה, ושלווה בלתי מוסברת שתשאב אתכם לתוך התרבות ההודית. מוכנים לצאת מהשביל? 
כתיבה: רשף סקלי
עריכה: ורד מקדוסי

 

לרשותכם תפריט לניווט מהיר:

קדאר- אדון קדאר
קדאר- סיפור רקע
קדאר- הגעה ועונה מומלצת
קדאר- מקומות ומקדשים
קדאר- יאטרות- עלייה לרגל
קדאר- נופים משגעים
קדאר- לינה ואוכל
קדאר- פרמיטים
קדאר- סיכום

 

 

אדון קדאר

ברוכים הבאים למדינת אוטארקהנד (לשעבר מדינת אוטאראנצ'ל). מתחם הקדאר נפרש על מחוזות רודרהפריאג וצ'אמולי, בין מקדש קדארנת למקדש בהדרינת, כאשר רודרהפראיאג היא הנקודה הדרומית והנמוכה ביותר (בגובה של 900 מטרים); והרי ההימלאיה הם הנקודה הצפונית והגבוהה ביותר. 

נהר המנדקיני הינו אחד מארבעת נהרות המתחברים אל הגנגס בדב פראיאג באוטראקהאנד, ארץ האלים. מקורו של הנהר מתחיל למרגלות הר קדארנת. משמעות השם בסנסקריט: קדאר (Kedar)-  אחד משמותיו הרבים של שיווה; נת (Nath)- 'אדון'.
 

סיפור רקע

שמו של שיווה נקשר עם ההר עוד אי שם בסיפור המהברטה- חמשת אחי הפאנדבס הביסו והרגו את קרובי משפחתם הבהרמנים במלחמת הקורוקשטרה ובזה חטאם. הם חיפשו את שיווה בורנאסי כדי להתפלל שיימחל על חטאם. שיווה שמע על כך, הזדעזע מהחטא, והחליט להתחמק מהם: הוא הפך לשור שהסתובב בין נהר המנדקיני לנהר האלקנאנדה באזור הגרוואל. מכיוון שלא מצאו אותו בורנאסי יצאו הפאנדבס לחפש אחריו באזור הגרוואל. בעודם מחפשים הבחין בהימה, אחד האחים, בשור מסתובב וזיהה אותו כשיווה. ישנן גירסאות רבות להשתלשלות האירועים אך בקצרה השור נעלם וחמישה חלקים מגופו הופיעו במקומות שונים ברחבי ההרים באזור הגרוואל כאשר בכל מקום בנו הפאנדבס מקדש לכבודו של שיווה; מה שנקרא – 'מתחם הקדאר'.
 
 
 

הגעה ועונה מומלצת
עקב השינוי בגבהים האקלים משתנה לאורך כל השנה, לדוגמא: התקופה האופטימלית לטייל באזור הזה היא עם פתיחת שערי המקדשים לתפילה, לרוב באפריל-מאי, ועד סגירתם סביב אוקטובר. חשוב לזכור שמקומות מעל ל-3,000 מטרים יאופיינו בקור גם בתקופה המומלצת לבקר בהם. לעומת זאת ברודרהפראיאג אפשר לבקר כל השנה כי האקלים בה מאפשר את זה. כדי שיהיה לכם מושג- האקלים שם זהה כמעט לזה שברישיקש.

דרכי הגעה: כדי להגיע לאזור אפשר לתפוס אוטובוס מקומי או ג'יפ פרטי/משותף מרישיקש לכל אחד מהיעדים הבאים: רודרהפראיג, צ'אמולי, או גופטקאשי. כששערי המקדשים נפתחים גובר הביקוש להגיע לאזורים הללו ובמיוחד לגאוריקונד- הנקודה הקרובה ביותר לקדארנת, ולג'ושימאט- הנקודה הקרובה ביותר לבהדרינת; אוטובוסים יוצאים בשעות הבוקר המוקדמות ואילו ג'יפים משותפים גמישים יותר ודינאמיים. נסיעה באוטובוס או בג'יפ משותף עולה עד כ-300 רופי ליחיד ונסיעה בג'יפ פרטי יכולה להגיע עד ל-6,000 רופי לג'יפ.

 
 
 
מקומות ומקדשים
בשל הקדושה האופפת את האזור ישנם מקדשים למכביר כאשר המפורסמים שבהם הוא מקדש קדארנת למרגלות ההר בעל אותו שם ובתחילת זרימת המנדקיני, ומקדש בהדרינת לצד נהר האלקנאנדה; יחד מהווים השניים מחצית מהצ'וטה צ'אר דאם (המסע לארבעת מקורות הגאנגס).
מקדשים מרכזיים נוספים הם חמשת מקדשי הקדאר: טונגנת– נמצאות בו זרועות השור והוא מקדש השיווה הגבוה ביותר בעולם (3680 מ'), מעל הצ'ופטה; קדארנת- שהזכרנו למעלהבו נמצאת דבשת השור והוא ממוקם למרגלות הר קדרנת; מאדמאהשוואר- בו נמצאים הזנב ובטן השור, והוא מרוחק כ-50 ק"מ צפון מזרחית לגופטקאשי; רודרהנת– בו יש את פני השור והוא נמצא כ-50 ק"מ צפונית לצ'אמולי. זהו המקדש שהכי מסובך להגיע אליו מבין החמישה; קאלפשוואר– בו נמצא שיער השור (השיער של שיווה),והוא ממוקם כ-75 ק"מ מג'ושימאט.

מלבד המקדשים הללו ישנם מקדשים קטנים יותר אך בעלי משמעות רבה:
מקדש טריוגי נארייאן בכפר טריוגי ליד סון פראיג שבו שיווה ופרוואטי נישאו לפי האמונה; מקדש קאלימת– המיועד לקאלי ובעל אנרגיית שאקטי חזקה; מקדש ווישוואנאט – בתוך המקדש ישנו פסל שחציו הימני פרוואטי וחציו השמאלי שיווה, הוא מסמל את האיחוד בין השניים ומחוץ למקדש יש בריכה עם שני זרמי מים שהמקומיים מאמינים שמקורותיהם בנהרות הגנגוטרי והיאמונוטרי ולכן גם טעמם שונה מעט.
 
 

יאטרות – עליה לרגל
בגלל שמדובר באזור קדוש, יש יאטרות (עליות לרגל) למקדשים שנמצאים מעל 3,000 מטרים, המציינות את פתיחת עונת התפילות בתוך המקדשים. בעליות לרגל אלו תראו פסלים סימליים בדמות פרצופו של שיווה, מאמינים, ובעיקר סאדהוז (באבות).

ישנם שני מסלולי יאטרות באיזור: יאטרה עצמאית וקצרה לעבר כל אחד ממקדשי הפאנץ' קדאר; ויאטרה של ארבעה ימים, כ-75 ק"מ, המתחילה מאוקימאט, עוברת דרך גופטקאשי, ונגמרת במקדש קדארנת בהרים. זוהי יאטרה שכל מאמין הינדו חייב לעשות לפחות פעם אחת בחייו. מי שרוצה לברר אודות אחת מהיאטרות הללו מוזמן לבדוק באתר התיירות המקומי של אוטראקהאנד אחר התאריכים המשתנים לאורך כל השנה.

 
 

נופים משגעים
בנוסף לכל מסת המקדשים שהרעפנו עליכם, אפשר גם סתם להסתובב באזור. איפה? הנה כמה הצעות:
 
כפר טריוגי– שהייה באחד מהגסטהאוסים הבודדים בכפר באווירה שקטה עם נוף עוצר נשימה. ניתן להגיע דרך כפר סון פראיאג באמצעות ג'יפ משותף/פרטי.

אגם דאוריה טל–  נמצא מעל אוקימאט, במרחק של כשעת הליכה מהכפר סאארי, ומשקיף על כתרו של הר קדארנת. ניתן להגיע מאוקימאט בטרמפים או בג'יפ משותף/פרטי מגופטקאשי/אוקימאט.
 
פסגת צ'אנדרהשילה – נמצא מעל לצ'ופטה ולמקדש טונגנת, בגובה של כ-4,000 מטרים ומשקיף מעל העננים על פסגות ההימלאיה. ישנו טרק מאורגן מרישיקש היוצא לאזור הצ'ופטה ואורך כשישה ימים אך ניתן לצאת לטיול יום לפסגת צ'ופטה בג'יפ פרטי/משותף שיוצא בבוקר מגופטקאשי.
 
 

לינה ואוכל
לינה – בגלל שמדובר באזורים הרגילים לעולי רגל אז ישנה מערכת גסטהאוסים לכל אורך נהרות המנדקיני והאלקנאנדה, לעומת האזורים ההרריים שבהם השירותים פוחתים (למעט קדארנת ובהדרינת). לרוב המחירים יתחילו מ-200 רופי ללילה לאדם בחדר או רק לחדר.

אוכל – האזור משופע בדאבות והאוכל טוב וזול. השתייה והאוכל מתייקרים עם העלייה בגובה או התרחקות מהכביש בגלל הצורך בחמורי משא.

פרמיטים
האזורים היחידים שמצריכים פרמיטים הם בהדרינת וקדארנת. מדובר ברישום אלקטרוני שעושים לפני שמגיעים ליעד או ביעד עצמו.

סיכום
מתחם קדאר מומלץ להרפתקנים ומאופיין בתרבות לצד נופים עוצרי נשימה. זהו אזור שלא תשכחו כל כך מהר, ומי מכם שיעשה את קדארנת יאטרה יזכה לחוות יותר לעומק את האופי של דת ההינדו ואולי אף להבין קצת יותר את אורח חיי הבאבות.

 

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *