קודאיקנאל

בוקר טוב קודאיקנאל. צילום: רעות בן משה.

קודאיקנאל – רקע

קודאיקנאל (KodaiKanal), שמשמעותו בטאמילית (השפה המדובר בטאמיל נאדו) “מתנת היער”, היא עיירת היל סטיישן ברכס הרי הגהאט המערביים של טאמיל נאדו. הרי הגהאט המערביים מהווים גבול טבעי בין המדינות קרלה וטאמיל נאדו, לכן תשמעו על עיירות נוספות השוכנות בהרים של מדינת קרלה. העיירה ממוקמת בגבעות פאלאני (Palani Hills) בגובה 2133 מטר מעל פני הים, והייתה בעבר מקום מושבם של שבטי מקומיים עד הגיעם של מתיישבים מערביים (בריטים ומסיונרים אמריקאים, אלא מי?) שהקימו את עיירת ההיל סטיישן כמפלט מחום הקיץ המעיק, הזיעה והיתושים שנלווים אליו. היום העיירה משמשת בעיקר יעד תיירות לתיירים זרים ומקומיים כאחד, כמו כן היא משמשת כמרכז המסחרי של כפרי הסביבה (רלוונטי בשבילכם שיש כאן סופרמרקט).

לשבת על ענן. צילום: דור בוסקילה.

קודאיקנאל – עונה מומלצת

כאמור קודאיקנאל, יחד עם עיירות ההיל סטיישן האחרות בהרי הגהאט, היא פתח מילוט מפני החום הכבד שמכה בדרום תת היבשת בסביבות מרץ, למרות שמקומות אחרים בטאמיל נאדו, קרלה או קרנטקה, שאינם בהרים, עלולים להיות מאתגרים מבחינת מזג אויר בתקופה המדוברת. מצד שני במידה ואתם מחליטים לעלות להרים מהחופים בין דצמבר לפברואר עם כל הג’מעה, תכינו את עצמכם ללילות קרים עד קרים ממש. בשורה התחתונה, העונה החמה לבקר בקודאיקנאל היא בחודשים מרץ עד יולי. כך לפחות מבחינה רשמית, אך רוב התיירים ובעיקר הישראלים, מגיעים בחודשים שמחוץ לעונה, קרי דצמבר-פברואר, ואי לכך משלמים הרבה פחות על חדר במקום.

קודאיקנאל – דרכי הגעה

כדי להגיע לקודאיקנאל מאוטי אפשר לקחת אוטובוס מקומי (לוקאל) לפלאני או נסיעה קצרה יותר לקוימאטור (Coimbatore), ומשם לקודאיקנאל. אפשרות אחרת והרבה יותר מומלצת אם אתם יוצאים מאוטי, היא לקחת רכבת צעצוע (Toy Train) שיוצאת כל יום מתחנת הרכבת באוטי ולהנות מנסיעה איטית דרך הנוף המרהיב שכולל גבעות מנוקדות בבתים כפריים, מעיינות ומפלים, שדות תה ועמקים, מנהרות ונחלים. הרכבת הזו מגיעה עד מטופאלאיים (Mettupalayam), משם קחו לוקאל בס לכיוון פאלאני, ממנה קחו אוטובוס נוסף (קו 130) או ריקשה לכיוון תחנת האוטובוסים המקומית אוקאראם ומשם אוטובוס לכיוון קודאיקנאל. כן, זה נשמע מפרך, אבל המסע ברכבת הצעצוע היא חוויה המומלצת בחום.

אוטובוסים יוצאים תדיר גם ממדוראי, צ’נאי פונדיצ’רי ודינדיגול (Dindigul), דרך ואטלאגונדו (Vathlagundu). בכל אופו מדובר בנסיעה של שעתיים- שלוש שעות לפחות מדינדיגול הקרובה.

תחנות הרכבת הקרובות ביותר הן Kodai Road ותחנת הרכבת של דינגדול, שהיא גדולה יותר ונוחה יותר. מהן יש לקחת אוטובוס לקודאיקנאל.

עוד פרט מידע שחשוב לקהילה הישראלית: ואטה קנאל (Vattakanal) נמצאת מרחק כ-5 ק”מ מקודאיקנאל.

אגם בריג’אם, מוקף יער. צילום: רעות בן משה.

קודאיקנאל – אטרקציות

בקודאיקנאל אפשר לטייל בטיילת קוקרס ((Cockers walk ולראות זריחה מרהיבה ביופייה מעל שמיכת העננים הטבעית. לקראת ערב שוב נפרשת השמיכה מעל הנוף וטאמיל נאדו הולכת לישון.

השוק הטיבטי- הדגש בשוק הטיבטי הוא על הסוודרים והבגדים החמים שתוכלו לרכוש. תמצאו כאן גם שוקולד ביתי (שבתכלס נמצא בכל מכולת) פירות וירקות.

באזור השוק נמצא אגם קודאי, אגם יפייפה שמקשר בין קודאי לואטה שאפשר לשכור בו סירת פדאלים ולהנות מהנוף או סתם לשבת מולו ולקשקש עם חבר קרוב.

אגם בריג’אם (Berijam) נחשב לאחד האגמים היפים באזור, אבל דורש התארגנות (רכב ואישור).

אזור קודאיקנאל באופן כללי הוא אזור מצויין לשיטוטים, יש המון נקודות תצפית, יערות ועמקים קסומים שמזמינים אתכם לבוא, אפשר גם לצאת לטיול מאורגן ע”י אחת הסוכנויות שייקחו אתכם למפלי גונדר, למקדש מהאלקשמי, לפארק בריינט ועוד.

קודאיקנאל – לינה ואוכל

בקודאיקנאל יש לא מעט גסט האוסים ומלונות המתאימים הן למטייל החסכן והן למטייל שרוצה להתפנק. העלינו עבורכם מספר מקומות שכדאי לישון בהם במגוון מחירים לדף לגסט האוסים שלנו. אגב, רוב המקומות קרובים מאוד לתחנת האוטובוסים המרכזית כך שאין צורך בריקשה לאף אחד מהם.

נוף ממרפסת הגסט האוס. צילום: זהבה דוד.

בקודאי יש גם לא מעט מסעדות טובות. אנחנו התמקדנו באוכל הודי ומצאנו משובח ביותר בדהאבה הפנג’בית מעל המרכז המסחרי קרוב לתחנת האוטובוסים. לאלה הרוצים להתפנק באוכל מערבי יש כאן גם את רשת דומינוס פיצה. גולת הכותרת היא חנות קטנה שכמעט לא מבחינים בה שמוכרת עוגות מצוינות, פיצות, לחמים ועוגיות וגם גלידה ביתית, במחירים מצחיקים; היא נקראת Pastry corner ופתוחה בין השעות 10 בבוקר לשתיים בצהריים ומשלוש עד שבע בערב. ממוקמת בין חנות השאלים למכולת העמוסה במרכז המסחרי קרוב לתחנת האוטובוסים.

שקיעות מרהיבות. צילום: דור בוסקילה.

קודאיקנאל – המלצות מטיילים

קודאיקנאל – מחוץ למסלול

קודאיקנאל – סיכום

קודאיקנאל היא תחנה עבור הרבה ישראלים, אבל טומנת בחובה עושר של ממש; טבע, עמקים והרים, שמוקלפים מעליהם באיטיות את השמיכה הסמיכה של העננים עם בוקר, ומתכסים שוב לעת ערב. זה אולי יעד מתאים יותר למי שמתעייף מהאוירה הישראלית בואטה ורוצה בכל זאת להנות מאויר ההרים הצלול.