יותר מחצי מיליון בני אדם ביקרו בבתי הקזינו בגואה השנה, ויחד עם זאת בשנה זו ממשלת הודו גם מנעה את רישויים של בתי קזינו צפים נוספים בנהר מנדובי בגואה.
הימורים בהודו אסורים באופן גורף. ב-1867 ממשלת הודו העבירה חוק שאסר על הקמה וניהול של בתי הימורים ציבוריים. לא זאת בלבד, העונש על ביקור בבית הימורים שכזה יכול להגיע על פי החוק לחודש מאסר. ההימורים החוקיים בהודו מוגבלים ללוטו ולהימור במרוצי סוסים. ב-2011 העבירה הודו חוק נוסף בניסיון למנוע הימורים במשחקי קזינו ברשת. למרות חוקי האיסור האמורים, קיימת רשת רחבה של עסקי קזינו והימורים בלתי חוקיים בתת היבשת ההודית. שוק ההימורים ההודי מוערך בכשישים ביליון דולר בשנה, מחצית מהם מגיעים מהימורים בלתי חוקיים.
מעבר למשחקי לוטו ולהימורי מרוצים, קיימים גם מעט בתי קזינו חוקיים בהודו. קיימות רק שתי מדינות בהודו שמחזיקות בתי קזינו: גואה וסיקים. קיים קזינו אחד יחיד בסיקים ובגואה קיימים 17, מתוכם 13 ביבשה וארבעה על ספינות ששטות בנהר מנדובי. יותר מחצי מיליון בני אדם ביקרו בבתי הקזינו בגואה השנה, ויחד עם זאת בשנה זו ממשלת הודו גם מנעה את רישויים של בתי קזינו צפים נוספים בנהר מנדובי בגואה.
נשמעות דעות לכאן ולכאן בנוגע למדיניות הממשלה ההודית בכל הנוגע ללגליזציה של הימורים. מצד אחד יש את התומכים בלגליזציה שמבקרים את הממשלה ואת החברה ההודית על היותה שמרנית. התומכים בלגליזציה חוזרים ומציינים, כמובן, את הפוטנציאל הכלכלי הטמון בלגליזציה ורישוי של בתי קזינו. הם טוענים שלא רק שניתן יהיה להרוויח עוד ממסים על אותם עסקים, אלא שהם יובילו לפתיחתם של עסקים ויוזמות חדשות בעקבותיהם. לטענתם ההקמה, התחזוקה, התיירות ומקומות העבודה החדשים יטיבו עם האוכלוסיה במקום. הם מזכירים איך מקומות נידחים בארה"ב, ביניהן ישובים של אוכלוסיות ילידים עניים הפכו למרכזים שוקקים בזכותם של תעשיית ההימורים האמריקאית. מאות בתי הקזינו בארצות הברית אחראיים לכמעט מיליון מקומות עבודה. הם מזכירים שרבות ממדינות אסיה קיבלו השראה בעקבות ההצלחה של תעשיית הקזינו החדשה בסינגפור והקימו בתי קזינו משלהם, ושהודו משתרכת מאחור.
בנוסף טוענים התומכים בהימורים, שבכך שהממשלה נמנעת מלגליזציה, היא מאפשרת ותומכת באופן עקיף בהימורים שאינם חוקיים. לטענתם, ממילא הודים עשירים ממשיכים להתעשר מהימורים, ועדיף שהממשלה לפחות תפדה את הנתח המגיעה לה. הם קובלים עוד שטענות שקשורות בהתדרדרות מוסרית מצביעות על חוסר אמון ביכולתם של אנשים לווסת את התנהגותם ואת יצריהם, כלומר, על התנשאות פוריטנית.
מתנגדי ההימורים מנגד, טוענים שהטענות אודות רווחה כלכלית שתגיע עם הקמת בתי הקזינו לתושבי המקום מניפולטיביות במקרה הטוב ושקריות במקרה הרע. כלכלנים הראו, לדוגמה, שתיירות היוקרה לא עזרה לגואה, זאת משום שההכנסות ברחו בחזרה מחוץ למדינה אל המשקיעים מהמערב. הם הראו שרק כ-13 אחוזים מההכנסות מתיירות זאת הגיעה לגואה עצמה, ושמתוך אחוזים נמוכים אלה הרוב המוחלט עבר לכרישי התעשייה המקומיים ורק פירורים נשארו ליזמים המקומיים. אין סיבה שמקרה בתי הקזינו יהיה שונה. לגבי מקומות עבודה שיווצרו, הם מצביעים על כך שבתי קזינו מעסיקים מקומיים בעבודות שמשלמות מעט מאוד, גם ביחס לשוק המקומי.
עוד טוענים המתנגדים להקמה של בתי קזינו בהודו, שהקמתם תוביל לאסון חברתי. הון נזיל יעבור להימורים במקום להשקעה וחיים ומשפחות שלמות יפגעו. מעבר לכך הם מזהירים על השלכות התיירות. בתי קזינו מושכים תיירים מסוג מסויים מאוד. תיירות שתדגיש צרכנות אלכוהול, זנות ופשע. הם מפנים למחקרים שמצביעים על עלייה חדה בכמות הפשיעה ובבעיות חברתיות בערים שהקימו בהן בתי קזינו. בנוסף, הם מצביעים על כך שכמות הביוב והפסולת תגדל, וכך גם כמות התנועה, מה שיוביל לשינוי אופייה של גואה. האם אנחנו רוצים שגואה תהפוך לווגאס או פאט פונג בתאילנד?