ראשי ממשלת הודו זוהי סוגיה מרתקת, כמעט כמו הודו עצמה. ההיסטוריה של הודו, תחת משטרים שונים, עיצבה את אופי הממשלה והחברים בה, אך כל אחד מהם ויש לדייק שגם כל אחת מהם, תרם את תרומתו והותיר חותם מסוים. המפורסמת שבהם היא כנראה אינדירה גנדהי, ולא רק בשל שדה התעופה הגדול בדלהי, הקרוי על שמה. מטרתו של מאמר זה, היא לספק רקע כללי על ראשי ממשלת הודו, מאז זכתה הודו בעצמאות בשנת 1947. הודו אומנם מתאפיינת בשלטון יציב מאז 2004 ועד היום, בזכות ראש הממשלה הנוכחי, סינג, אך במשך ההיסטוריה של הודו היו תקופות בהן התחלופה בקואליציה הייתה גבוהה לא פחות מישראל.
המאמר יסקור בקצרה את ראשי ממשלת הודו השונים והרקע הכללי בתקופות כהונתם.
ראשי ממשלת הודו – רקע כללי – ממשל בהודו
הודו מוגדרת כרפובליקה ריבונית,סוציאליסטית חילונית ודמוקרטית. צורת הממשל בה היא פדראלית בדומה לארה”ב. לממשל המרכזי בהודו יש יותר כוח מאשר למרכזי ההנהגה במדינות המרכיבות את הודו, והוא מעוצב לפי המודל הבריטי. הודו מחולקת ל-28 מדינות,
6 טריטוריות איחוד וטריטוריה אחת של בירת המדינה – דלהי (כיום – ניו דלהי).
השלטון בכל אחת מן המדינות נבחר בבחירות מקומיות, ואילו בטריטוריית האיחוד השלטון ממונה על ידי המדינה.
ראשי ממשלת הודו – איך הכול התחיל?
על פי חוק מ-1935,הבריטים ששלטו בהודו, חילקו אותה ל-14 פרובינציות שבכל אחת מהן הייתה ממשלה מקומית ובית מחוקקים שנבחר על ידי העם.
בשנת 1949 הפכה הודו לרפובליקה חילונית בחבר העמים.
לאחר שהודו קיבלה את עצמאותה, שלטה בה מפלגת הקונגרס הלאומי ההודי, מפלגתם של נהרו ג’והראלל – הראשון מתוך ראשי ממשלת הודוומהטמה גנדהי.
ראשי ממשלת הודו- ראש הממשלה הראשון
Jawaharlal Nehru, 15 באוגוסט 1947 עד 27 במאי 1964
הראשון מבין ראשי ממשלת הודו, גדל בבית שהאמין בחינוך ומעורבות פוליטית. אביו היה מנהיג פוליטי ושלח אותו להתחנך בקיימברידג’, אנגליה, שם התמחה במשפטים.
נהרו, ראש ממשלת הודו הרכיב את הממשלה ההודית הראשונה הזמנית ב-1946, וזכה להתנגדות גדולה מן הליגה המוסלמית הכלל הודית, שבסופו של דבר הביאה ליצירתה של מדינה נפרדת – פקיסטן.
נהרו משל בהודו מיום שנבחר לראש ממשלה ועד יום מותו, בשנת 1964.
ההפסד הכבד של הודו במלחמה עם סין גרם לירידת גדולתו מבחינה ציבורית, והדבר השפיע עליו גם פיזית וגם מנטאלית. נהרו מת זמן קצר לאחר המלחמה.
Jawaharlal Nehru, צילום: ויקיפדיה
ראשי ממשלת הודו – היורשת – אינדירה גנדהי
אינדירה גנדהי, האישה הראשונה מתוך ראשי ממשלת הודוהייתה בתו היחידה של ג’והראלל נהרו.שם משפחתה גנדהי הינו שם המשפחה של בעלה פירוז גנדהי.
על אף שלא הייתה לאינדירה גנדהי קירבה משפחתית למנהיג מהטמה גנדהי, שם משפחה זה העניק לה יוקרה בקרב העם.
בצעירותה נפגשה הרבה עם מהטמה גנדהי והושפעה מדרכו. גנדהי שירתה בתור ראש ממשלת הודו במשך שלוש תקופות כהונה רצופות מטעם מפלגת הקונגרס הלאומי ההודי. בשנת 1975 אינדירה גנדהי הואשמה בשחיתות בבחירות ומעמדה צנח.
ב-1977 הובסה בבחירות על ידי מורדאג’י דסאי, אשר כיהן בתור ראש ממשלת הודו במשך שנתיים. אחריו כיהן בתור ראש ממשלת הודו לחרן סינג, שנאומו לאומה באוגוסט 1979 היה נבואי מאוד כיוון שסינג זיהה את שאיפות הגרעין של פקיסטן כאיום העיקרי להודו.
לחרן סינג הספיק בכהונתו הקצרה גם לפתח יחסים דיפלומטיים ברמה גבוהה עם ישראל, אשר הסתיימו עם עלייתה מחדש של אינדירה גנדהי.
אינדירה גנדהי חזרה במהרה להיות ראש ממשלת הודו ב-1980. גנדהי הידקה את היחסים עם ברית המועצות,סירבה לכינון יחסים דיפלומטיים עם ישראל ואף העניקה הכרה דיפלומטית לאש”ף.
ביוני 1984 אנשי התנועה הלאומית הסיקית החלו לדרוש אוטונומיה פוליטית ודתית רבה יותר לאזור פונג’ב ומקדש הזהב באמריצר. גנדהי הורתה על הצבא להסתער בכוח על מקדש הזהב. במבצע זה שנקרא “כוכב כחול” נהרגו אזרחים וחיילים רבים והמקדש נפגע קשות. בימים שלאחר מכן התחוללו מהומות בהן נהרגו אלפי מפגינים. היה חשש כבד להתנקשות בחייה של ראש ממשלת הודו מצד הסיקים הקיצוניים ומקורביה ביקשו להרחיק ממנה את כל שומרי ראשה שהיו בני הסיקים. על אף זאת, שניים משומרי ראשה הותיקים ביקשו מגנדהי להמשיך בתפקידם והיא נענתה בחיוב. באוקטובר 1984 נרצחה ראש ממשלת הודו אינדירה גנדהי ביריות על ידי שני שומרי ראשה הסיקים בעת שיצאה ממעונה בניו דלהי.
נמל התעופה הגדול בניו דלהי קרוי על שמה של אינדירה גנדהי. את מקומה בתור ראש ממשלת הודו ירש בנה-רג’יב גנדהי.
אינדירה גנדהי. צילום: ויקיפדיה
רג’יב גנדהי, בנה של אינדירה גנדהי ונכדו של ראש ממשלת הודו הראשון ג’והראלל נהרו כיהן בתור ראש ממשלת הודו בשנים 1984-1989. ב-1989 הוא התפטר מראשות הממשלה לאחר תבוסת מפלגתו – מפלגת הקונגרס ההודית.
במאי 1991 נרצח רג’יב גנדהי בפיגוע התאבדות, על ידי מחבלת טאמילית, בזמן מסע בחירות מקומי במדינת טאמיל נאדו.
בשלב מאוחר יותר התברר כי הרצח בוצע על ידי הנמרים הטאמילים בסרי לנקה אשר ביקשו לנקום בגנדהי על כך שבהיותו ראש ממשלת הודו שלח כוח צבאי הודי לשמירת השלום בסרי לנקה, והם חששו כי אם יבחר שוב לראשות הממשלה ישלח שנית כוח דומה.
ראשי ממשלת הודו – עידן חדש
את מקומו של רג’יב גנדהי ירש וי.פי סינג (ווישוואנה פראטאפ סינג) שהיה שר האוצר בממשלתו. כיהן בתור ראש ממשלת הודו בשנים 1989-1990. הקואליציה של סינג השיגה שליטה בשני בתי הפרלמנט של הודו. עם זאת סינג התפטר בנובמבר 1990 לאחר קבלת הצבעת אי אמון בפרלמנט.
צ’אנדרה שיכאר סינג כיהן אחריו בתור ראש ממשלת הודו, בין 1990-1991.
שיכאר סינג התפטר עקב האשמות של ריגול על ראש ממשלת הודו לשעבר רג’יב גנדהי. סינג סבל מיאלומה נפוצה – סוג של סרטן בתאי הפלזמה. הוא אושפז במשך שלושה חודשים עד למועד פטירתו.
בבחירות זכתה מפלגת הקונגרס תחת הנהגתו של נרסימחה ראו. ממשלה זו כיהנה חמש שנים והחלה בצעדים ליברליים וברפורמה כלכלית אשר פתחה את הכלכלה ההודית לסחר עולמי ולהשקעות עולמיות. בחודשיה האחרונים סבלה ממשלה זו מסקנדלי שחיתות אשר הביאו לנפילתה. בתקופה זו התרחשו פיגועי בומביי (1993) וכן התערערה היציבות הפוליטית של הקואליציה.
המפלגה ההינדו הלאומית BJP נעשתה למפלגה הגדולה ביותר בפרלמנט אך לא היה לה כוח מספק על מנת להביא לרוב, ותחת ראש הממשלה אטאל ביהארי ווג’פאיי, שרדה קואליציה זו 13 יום בלבד. כיוון שכלל המפלגות שאפו להימנע מבחירות חוזרות, הונהגה קואליציה בת 14 מפלגות תחת השר הראשי של קארנאטאקה, ה.ד. דווה גוודה. ממשלתו החזיקה שנה בלבד, עד שמנהיג מפלגת הקונגרס הפסיק את תמיכתו בה במרץ 1997. בשנה זו אינדר קומאר גוג’ראל נעשה ראש ממשלת הודו.
בחירות חדשות הביאו למפלגה ההינדו-לאומית את מספר המושבים הגדול ביותר בפרלמנט, והיא הצליחה להקים קואליציה.
במאי 1998 ממשלה זו עשתה מספר ניסויים בנשק גרעיני, והדבר גרר אחריו סנקציות כלכליות מצד יפן וארה”ב על פי החוק נגד התפשטות גרעינית.
הקואליציה התפרקה, ונערכו בחירות חדשות. התוצאות היו דומות- שוב נבחרה המפלגה ההינדו-לאומית, בראשותו של אטאל ביהארי ווג’אפי. ווג’אפי היה ידוע במחוות הפיוס שלו כלפי המיעוט המוסלמי של הודו. הוא גם עשה מאמצים כדי לפתור את המאבק המתמשך של הודו עם פקיסטן על איזור קשמיר. בשנת 2002, שנה לאחר אסון התאומים ווג’אפי היה אחד מאלו שהעידו כי הטרוריסט אוסאמה בן לאדן כנראה מתחבא בפקיסטן, וטען כי ‘זהו גן העדן הבטוח ביותר עבורו’.
ב-2003 הודו השיגה תחת הנהגתו יציבות לצמיחה כלכלית ובכך הפכה למובילה בתחום טכנולוגיית המידע.
בשנת 2004 הקואליציה של ווג’אפי הובסה בבחירות לפרלמנט והוא התפטר מתפקידו.
ראשי ממשלת הודו- ראש ממשלת הודו הנוכחי
ב-22 במאי 2004 ניצח בבחירות הקונגרס הלאומי ההודי בראשותו של מנמוהן סינג. סינג,יליד 1932 הינו ראש הממשלה ה-14 של הודו, משתייך למיעוט הסיקי והינו ראש ממשלת הודו הראשון שאינו הינדי. ד”ר סינג למד באוניברסיטת פונג’אב, ומאוחר יותר המשיך בלימודי כלכלה באוניברסיטת קיימברידג’ שבאנגליה, ובאוניברסיטת אוקספורד, שם קיבל תואר דוקטור לכלכלה. סינג שב להודו וכיהן כנגיד הבנק המרכזי של הודו באו”ם, בקרן המטבע הבינלאומית ובממשלת הודו.
בין 1991-1996, טרם נעשה ראש ממשלת הודו, היה מנמוהן סינג לשר האוצר והנהיג רפורמות משמעותיות בכלכלה ההודית, אשר שיפרו את מעמדה הכלכלי בצורה ניכרת, אך זכו לביקורות קשות מצד הזרמים האלומניים יותר במדינה.
ב-2009 ייסד את חוק זכותם של ילדים לחינוך חינם בהודו אשר נכנס לתוקף באפריל 2010.
ד”ר מנמוהן סינג , צילום:ויקיפדיה
כתיבה: נטע ארזי
נספח – ראשי ממשלת הודו- סדר כרונולוגי:
1.ג’ווהרלל נהרו 1947-1964
2.אינדירה גנדהי 1964-1977
3.מוראג’ דסאי 1977-1979
4.לחרן סינג 1979-1980
5.אינדירה גנדהי 1980-1984
6.רג’יב גנדהי-1984-1989
7.סמנכ”ל סינג 1989-1990
8.צ’אנדרה שיכאר 1990-1991
9. נרסימחה ראו 1991-1996
10.אטאל ביהארי 1996
11. ה.ד. דווה גוודה 1996-1997
12. אינדר קומאר 1997-1998
13.אטאל ביהארי 1998-2004
14.ד”ר מנמוהן סינג 2004 עד היום
