למה לעזוב עבודה רצינית ומכובדת כדי להיות אמן ציורי מים? ועוד כזה שהפעם האחרונה בה למד ציור הייתה בבית הספר? איך הגיבה אשתו? וגם, מה כבר יכול להתגלגל מחברות קרובה בין ישראלית להודית שנרקמה מטיול בהודו לפני עשר שנים? מסתבר שמכל הסיפור יכולה לצאת תערוכה! אמן ציור מים, רהול צ'אקרבוטרי, מגיע לחיפה ובשיתוף עם מכללת תילתן מציג את יצירותיו בתערוכה שנפתחת ב12.5 - פלוס סדנאות אמן!
כתיבה: שמרית והבי | עריכה: סיגל קריב
כולם מכירים את הקשרים הסטנדרטיים בין הודו לישראל- ראשית זרם המטיילים הגדול והקבוע בתת היבשת, עסקאות הנשק בין המדינות, הסיוע לחקלאות, מעצמת יוגה, אושו…וזהו בערך? אז זהו, שיש עוד. כמו פטרייה שגדלה על ידי רשת של קורים נסתרת מהעין עם ציטופלסמה משותפת לכמה תאים, שלא תמיד נראים לעין וכך היא גדלה, כך החיבור ביננו לבין הודו נרקם עם קשרים קרובים ומעניינים יותר. זהו בדיוק סיפור התערוכה של אמן המים רהול צ'אקרבוטרי, שהגיע בזכות חברות שנרקמה בין ישראלית להודית בטיול בהודו מטעם העבודה ובסוף התאפשר במציאות גם בזכות שגרירות הודו… קורים משותפים, כבר אמרנו?
רהול, אמן ציורי מים, מגיע לתערוכה במכללת תילתן (מכללה לעיצוב ותקשורת חזותית) ב- 12.5.2019 ויעביר סדנאות אמן מיד לאחר מכן בין ה- 13- 16 למאי. אז איך רהול, אמן ציורי מים, מצא את עצמו מגיע לישראל? הכל בזכות אשתו כמובן, סומנה.
לפני עשר שנים, דנה רומנו שביט, אוצרת התערוכה, נשלחה במסגרת העבודה, לתערוכה בטחונית בדלהי. כמובן שהיא לא בנתה על משהו מסעיר שייצא מהתערוכה אלא מטיול ההמשך שהיא תכננה. אבל דווקא שם, היא התחברה לצעירה הודית בשם סומנה והן נהיו חברות בנפש.
לפני שדנה עזבה, סומנה קנתה לה סארי כמתנה. סומנה היתה רווקה וגם דנה, ודנה ירתה במקום הבטחה- אם אתחתן – אתפור שמלת חתונה מהסארי הזה. חלפו שנתיים ודנה התחתנה, ולא שכחה את ההבטחה הנושנה שלה ותפרה שמלת כלה צבעונית ואדומה.
דנה עם שמלת הסארי האדומה
לאחר מספר שנים, סומנה גם היא התחתנה ודנה נסעה עם בתה הגדולה להודו, עם הרגשה בלב שהיא חייבת לפגוש את סומנה. איכשהו הדבר לא הסתייע, דנה ובתה היו בגואה, סומנה ובעלה בכלכותה.. הן ניסו גם להפגש בפונה, היכן שהם גרים – אך גם שם לא התאפשר.
ואז צוקרברג התגייס לטובת הצעד הראשון במפגש של דנה וסומנה. דנה פירסמה פוסט בפייסבוק על אירוח בדירת הנופש שלה, ובעלה של סומנה הגיב שאולי הוא יבוא וגם יעשה תערוכה בישראל.
דנה ישר הרימה את הכפפה, ניסתה לחפש מקום לתערוכה במקומות צנועים ולא הסתדר עד שהגיעה למכללת תילתן. מפה לשם, הושג תקציב, רהול יוכל לבוא. אבל מה עם סומנה? דנה ח-י-י-ב-ת להפגש איתה. בתעוזה אופיינית, דנה פנתה לשגרירות הודו בישראל ולעיריית חיפה, הצליחה להשיג תקציב נוסף ולהביא את המנהלת האישית של רהול, שכאמור אינו יכול להסתדר בלעדיה- ואתם בוודאי מנחשים מי זו.
אז מי זה רהול?
רהול נולד בישוב קטן ליד כלכתה, למשפחה קטנה יחד עם עוד שני אחים ואחות אחת. לאחר שסיים את התיכון, רהול פנה ללימודי מנהל עסקים ועבד בתאגיד בתפקיד שיווק ומכירות כמעט תשע שנים. ב- 2015 הוא החליט לעזוב את העבודה שלו ולהתחיל לצייר ציורי מים, למרות שמעולם לא למד זאת כלימודים גבוהים.
שוחחנו עם רהול, על מנת להכיר קצת יותר טוב את האמן מאחורי התערוכה.
רהול, מדוע עזבת את העבודה שלך בתאגיד והחלטת לצייר?
"האמת שמאד קשה לפעול בתוך מסגרת של תאגיד, הכל חייב להיות לפי החוקים, לא ניתן לכופף חוקים או לשנות אותם. ובכלל קשה לי לעבוד תחת סמכותו של מישהו."
איך אשתך קיבלה את הבשורה שעזבת את העבודה?
"האמת היא, שעזבתי את העבודה קרוב ליום השנה הראשון של הנישואים שלנו. סומנה לא צעקה. היא הבינה. לא כ"כ התלהבה מזה שלא אלך לעבודה אבל לאט לאט התחיל השינוי- כי זה טוב לכולם, טוב לחברה, טוב שיהיו גם אמנים. גם המשפחה שלי תמכה בי, בהתחלה הם הסתייגו אבל לאט לאט התגאו בי, כי הם הבינו שאולי הייתי מקבל יותר כסף בעבודה הקודמת, אבל לא הייתי מאושר."
אז אם לא למדת במכללה לאמנות, איך הגעת לציור?
"האמת שחלק מהתרבות הבנגלית (כלכלתה שייכת למדינת בנגל) מקובל לשלוח ילדים כחלק מהחינוך ללימודי אומנות- ציור, מוסיקה, שירה.. אותי שלחו למורה מבוגרת לציור, ולאט לאט למדתי ממנה, וגם אהבתי ללכת עם השכן שלי למוזיאון לאמנות, כדי לקבל משם השראה. במשך 17 שנים ציירתי בשמן עד שעברתי לצייר במים".
ולמה דווקא ציורי מים?
"נכון שציורי שמן נחשבים יותר, אבל הגישה היום השתנתה, מבחינת חומרים, טכניקות. בכלל יש כ"כ הרבה אמני ציורי מים בעולם, יש אלפים וכל אחד מהם ניגש לנושא בצורה שונה וכמו שככל שאורז ישן יותר כך הוא נעשה עשיר יותר בטעמים, כך הציור במים מקבל יותר עומק."
והיום אתם גרים בפונה, לא נשארתם בכלכתה?
"נכון, הייתי חייב לצאת מאזור הנוחות שלי. אגב, לא היתי באשראם של אושו, ואני מחכה שיגיע הזמן לזה. אם זה הגורל שלי, אני אגיע לשם. אני לא חושב שהצלחתי, להגיד שמישהו הצליח זה אומר שהוא בסוף הדרך שלו. עשיתי בסך הכל כמה צעדים בדרך שלי, ויש עוד הרבה לעשות."
ואיך הגעת לישראל?
"זה קרה בזכות דנה. דנה נתנה לי בטחון בה ובישראל. המסע לישראל מבחינתי הוא לא שגרתי, זה בכלל לא היה בתוכניות שלנו. דנה דאגה לנו, נתנה לנו את הבית שלה להתארח, היא בטחה בנו, וגם מכללת תילתן נתנה לנו הזדמנות יפה שאני מודה עליה".
בנוסף לתערוכה יתקיימו סדנאות אומן עם רהול, ובין קוראי הכתבה יוגרלו 2 כרטיסים בחמישים אחוז הנחה , לפרטים נוספים על הסדנאות לחצו כאן