רק בהודו…

מישהו פעם אמר, שהחיים הם בעצם מה שקורה לנו בזמן שאנו מתכננים תוכניות אחרות לגמרי…בדיוק בהקשר הזה, נדמה שהודו, אותו מקום ענק ומיוחד שבו כל אחד מוצא בדרך כזו או אחרת את שקרוב לליבו, הוא גם  בית ספר לא רע לחיים אם כך, אפילו לא רע בכלל…

 הודו היא מקום שהמושג ידוע או צפוי, ברח לו מאוצר המילים והאפשרויות עד שנדמה שאין דבר שניתן לתכנון כלל, משום שאו שהדבר הכי פשוט וברור משתבש לו בדרך קוסמית כזו או אחרת, או שהעניינים איכשהו מסתדרים בצורה פלאית וקוסמית לא פחות יש לומר. מה שבטוח, זה כלום בעצם…

 רק בהודו, נסיעה (מדהימה ביופייה יש לומר) מלה למנאלי, אינה לוקחת לעולם את אותו פרק זמן (או אף עוברת באותה דרך בדיוק…) כמו נסיעה דומה אך אחרת…כי אם ישנה דרך ברורה היא הרי תשתנה…בין אם בגלל שני אנשים צנומים ומפוחמים שהחליטו שכאן (במעבר הכי צר) עושים עבודות בדרך…או רכב תקוע…ואם במקרה ניצלנו מכל זה אז תמיד הנהג המנוסה שלנו יטעה בדרך…בחושך…אה וכמובן, זה גם בערפל…

  מצד שני…רק בהודו, אתה יכול למצוא את עצמך מגיע לאיזו תחנת אוטובוס מקומית, בדיוק במקום שעליו לא ממש שאלת ולא התכוננת, ואיך שאתה מתקרב לתחנה, עם תרמיל על הגב ומיוזע מתמיד, קולט אותך מקילומטר, איזה הודי נחמד (יש מצב שזה אותו אחד מהעבודות בכביש…)…הוא…הוא כבר יודע הכל, מאיפה באת, ולאן אתה הולך… באופן בלתי מוסבר אתה נוטה לסמוך עליו ולעלות לאוטובוס שהוא מראה לך…שנייה אחרי זה אתה מגלה שהוא הנהג…ושתי שניות אחרי זה אתה כבר בתנועה (עד כמה שאפשר לקרוא לזה בתנועה…), כאילו שכולם חיכו רק לך…

וככה זה…בהתחלה זה אולי מציק ומעצבן…אט אט אתה מרגיש פחות ופחות מופתע, וזה כבר לא כל כך נורא עד שכעבור זמן מה, לא להאמין, מתחילים אפילו ליהנות מזה…מהקסם הזה…כי זה בעצם לחיות… כן…ככה זה בהודו, מפתיע לכאן ולכאן, אך מה שבטוח, שום דבר לא מתוכנן…