עיצוב הבית בסגנון הודי - מתי זה טאץ' קטן ונחמד שמעלה לנו זכרונות מהטיול ומתי זה הופך להיות חסר טעם? או בקיצור, איך להביא את קאסול להרצל ולהישאר בחיים.
וידוי: בגיל 27 אחרי שעברתי לדירה מגניבה ושווה על חוף ימה של תל אביב, חשבתי לעצמי "למה לא לעשות מהדירה הזאת דירת ים גואה סטייל?". תליתי על הקירות את כל אותם דברים שלא היו מביישים מרפסת בגסטהאוס הנושק לים בארמבול ובבוקר למחרת הייתי נבוכה מעצמי.
איקאה? צילום: אייל שי
הכוונה של הכתבה הבאה היא לא לדבר על עיצוב הודי אקסלוסיבי, אלא על העיצוב ההודי שאנחנו מכירים מהמסעדות, מהמרפסות בגסטהאוסים וממה שנראה לנו מבעד לחלונות המיין באזאר או כל באזאר אחר. את העיצוב היוקרתי אנחנו נשמור לכתבה אחרת, עד שנחסוך מספיק כסף כדי לעצב לנו בית בסגנון מזרח יוקרתי. בנתיים נשאר כמו שאנחנו.
לא לזה התכוונו במרפסת גואה סטייל, אבל זו עדיין מרפסת בהודו. צילום: אייל שי
עיצוב הודי בסגנון ההינדי שופע בצבעוניות יתר, בפסלי אלים, זהב, פייטים והכול לעיתים גובל על סף המצועצע והופך לעמוס מדי בעין. האם לקחת את כל זה ולתלות בבית הפרטי שלנו בישראל זה מספיק בוגר? האם לתלות את כל הפייטים על הקירות זה עוד חלק במאבק שלנו לא לשכוח כמה כיף בהודו?
ואם בכל זאת אנחנו מנסים לעבור הלאה אבל כן רוצים תזכורת לאותה המתקתקות הצבעונית ההודית אצלנו בסלון? לפי כך ובהתאם לזאת אין כמו כמה אביזרים שיתנו את הטעימה המתוקה הזו של הודו סטייל.
מתאים לכל קיר ומשתלב עם כל אור שמש. צילום: טל גטרייטמן
בשביל זה נעזרנו בנועה ג’ינו, בחורה בעלת כישרון מובהק לאסתטיקה ועיצוב. "פריטים קטנים זה כמו תכשיט שאישה שמה על עצמה. אפשר מכל דבר לעשות פריט לבית" טוענת ג’ינו. "זה יותר מקפיץ את האופי של הבית ואת החיים. זה מוסיף יותר עניין, אנשים באים אלייך הביתה ותמיד יסתכלו ולא יהיה לך משעמם בעין". לגבי הודו לנועה יש אזהרה קטנה: "הודו מאופיינת כמקום מאוד צבעוני, אם מעצבים את הבית שלך ממש כמו המקומות בהם בילית זה יכול להעמיס. צריך לעשות את זה בטאקט, לא יותר מדי, אבל לתת לפריטים את הנוכחות. שלא ילך לאיבוד אם מעמיסים."
קערה טיבטית, עוזרת לטיהור אנרגיות ומשמיעה צליל יחודי. צילום: טל גטרייטמן
"פריטים זה מעבר לחפצים… פריט מסוים מכניס אופי, מכניס צבע, בדירה שלי למשל יש מלא פריטים שאספתי בטיולים, בעיקר אם רואים משהו באמצע הרחוב אפשר לקחת".
למזרח יש ייחודיות שמתבטאת, בין היתר, בפריטים שיש להם תכונות הרבה מעבר ליופי. החל מהקערה הטיבטית שאפשר לראות בתמונה ועד לאבנים בעלות השפעות אנרגטיות. אבנים טובות אפשר לרכוש בהודו בשפע- רק לדעת שקונים בחנות או ממוכר אמין שימכור לכם אבנים אמיתיות. את האבנים ניתן להניח בכל מיני פינות חמד בבית וליהנות גם מהשפעה טובה.
על המדף בסלון, בחדר, במטבח בין שאר חפצים. אבן אמטיס. צילום: טל גטרייטמן
צבעוניות שבאה לידי ביטוי בשטיח. החתול בעיצוב מקומי. צילום: נועה ג’ינו
כמו כן, ניתן להשתמש בחוכמת המזרח ולתלות אותה כמו שהיא על הקיר.
מה קרה, אסור שיהיה חנוכה כל השנה? מרפסת מוארת בדיוואלי. צילום יוני ביק
אי אפשר לצפות שכל אורח שיגיע יקרא את הכתוב ויברח לשנות את חייו, אנחנו בספק אם גם בעל הפריט עצמו מצליח להפנים את אותם מסרים שהדלאי למה אומר, אבל כל עוד זה מכסה לנו כתם על הקיר… למה לא?
לא משנה מה כתוב כל עוד זה מסתיר משהו בקיר. דברי דרשה של הדלאי למה. צילום: טל גטרייטמן
תכשיטים, כדורים ושאר דברים קטנים ועדינים שמחפשים קופסא נסיכותית- גם בקופסאות הקטנות אפשר לתת לבית את הטאצ’ ההודי החסר. "יש חוויה בחלל שאתה נמצא בו. חייבים להשתמש בדברים הקטנים שנותנים את הטאצ’, זו ההתבטאות שלנו בבית כששמים את הפריטים שאתה אוהב- דברים שנוגעים בנו זה אנחנו. רוב הזמן אנחנו מבלים בבית."
קופסאות לתכשיטים. מתאימות גם לכדורים שלנו. צילום: טל גטרייטמן
כיום לא צריך להרחיק עד למיין באזאר כדי לקנות אינספור פריטי נוי. הכול נמצא גם בארץ. למרות שלפעמים נדמה שיותר זול לטוס להודו, לטייל בה כמה זמן שאפשר ולקנות את הכל במיין באזאר.. טוב נו גם לא היינו מתנגדים לטוס רק למיין באזאר לשופינג קל ולחזור.
לגוון כל כניסה ויציאה מפתח הדלת. צילום: טל גטרייטמן
נועה ממליצה להשתמש בבדים: "השימוש בהם הוא אין סופי מכיסוי למיטה, לתלות על הקיר, מפה, ציפוי לכריות וכו’"
בדים מאפיינים את הצבעוניות ההודית לשימוש אין סופי בבית.
נועה מסכמת את השימוש בפריטים כעדות עיצובית למסע אותו עברתם "זה זיכרון מטיול וזה מחייה אותך ואת המסע שלך מחדש".
השתתפה בהכנת הכתבה: נועה ג’ינו, תרמילאית בנשמתה, מעצבת במהותה, סטודנטית לאדריכלות ועיצוב פנים במכללה הטכנולוגית רופין. כפי שאתם רואים בתמונה היא בוחרת את הפריטים שלה במסעותיה היטב.
כתיבה: טל גטרייטמן