דני אברהמי

העושר של הפרטים פה הוא כלכך הודו – רק לקרוא על הטיול הרגלי שלכם עם הילדים הקריקט הנשים הנהר הדגים הגברים והבירות הבתים הבדואים השמחה לקראתכם והבית ההזוי שהלכתם לישון בו בסוף היום – זה הצפה לחושים שלי עכשיו כקורא. דנית שיחקת אותה בכתיבה ! אני מחכה לספר..

הקטע עם המשחקים שלו כאילו הוא הולך לשאול את אבא שלו – קרע אותי 🙂 למי לא היה את זה ? ואיך אנחנו הישראלים נפגע לנו האגו למרות שזה רק 20 שקל תכלס… מצד שני השילוב של “תחמן” ו-“חמוד” באותו משפט מלמד שהייתם בהודו בראש הנכון.. תמיד הרי בודקים כל דבר לפני ומזמינים רק מתפריט עם מחירים (למרות שהנקיון זה באמת חדש 🙂 עוד לא שמעתי על זה) – אבל לפעמים זה כיף אפילו בלי לבדוק.. פשוט להזמין כמו שעשיתם.. ואז להיות במתח קטן לתוצאות.. מי לא עשה גם את זה ?

כל החוויות ההזויות שעברתם בסוף נשארו כמשהו מאוד מצחיק וזה מה שטוב בהודו. כי אם אני אשב במסעדה בונציה ויביאו לי הכל במקום ובזמן ולא ישאירו אותי עם מישהו אילם לבד, במסעדה שכוחת אל שפתחו בשבילי על אי שאני לא יודע איך יוצאים ממנו, והבת השמנמנה של בעל הסירה לא תנדנד את הסירה – זה לא יהיה הודו…

הקטע נתן לי השראה…