אנשים יקרים…תודה על התגובות…זה מחמם לי את הלב…
אני רוצה להתיחס קצת לדברים שנאמרו כאן…
שירן, אני מכירה את התפילה עליה את מדברת משירה של שולי נתן, “אנא אלי” ושם זה מופיע כך: “…אלוהים תן לי את השלווה להשלים עם שאיני יכול לשנות, אנא תן לי את אומץ הלב לשנות דברים שביכולתי ואנא תן לי החכמה להבחין בין אלה לבין אלה….” וזה שיר מקסים! מקסים ומלא עוצמה…תאזיני…
אולי נכון שלא צריך להרחיק עד הודו ואפשר למצוא שקט בצפון או בדרום ואפשר גם למצוא את האושר כאן בקניון הקרוב…נכון, זה משהו בפנים…
אבל האפשרות להתנתק לכמה חודשים הוא לא דבר שניתן לעשותו בארץ ויש בניתוק הזה את האפשרות להסתכלות מעמיקה פנימה…כי אתה רק עם עצמך, אין גירויים מסביב, וזה לא שנסעתי להודו ו-וואו גיליתי את האושר פתאום…לא. זה תהליך שהחל לפני כמה שנים כששאלתי שאלות, כשהלכתי לטיפול ובעצם חקרתי…
הודו מאפשרת…היא חידדה לי את האינטואיציה ושם היתה אפשרות להסתכל על דברים מבחוץ…בארץ אנחנו כל הזמן בפנים:)
היא הוסיפה לי איזה חלק שהיה חסר לי בפזל…
הודו