תגידי, את בסדר? 🙂 לא יכולת לחלק את המאמר הזה לכמה פרקים? לא, באמת… אני קוראת וקוראת וקוראת ו…קוראת, רוצה כבר להגיב…וקוראת…מגלגלת עם העכבר, אופס, זה עוד כזזההה ארוך…
יקירתי, כתבת מקסים…עצרתי באמצע, אחרי הסיפור עם הבית משפט (הסיוט שעברת…) מחר אמשיך, זה הרבה להכיל…
אז אתיחס עד כאן…
ראשית הבנתי כאן שאת מאוהבת בטיבטים ובבודהיזם…שזה נפלא ונהדר וגם אני התאהבתי בהם ובבודהיזם אבל…מה עם ההודים? ומה עם הודו?
ביקרתי במג’נו קטילה, אכן מרכז קטן ונחמד, שווה כשרוצים להתרחק מההמולה והסירחון של המיין בזאר…
אכן, את נחושה !! לגמרי… הצלחת במיומנות להשיג אישור צילום ובטח היתה לך שם חוויה מיוחדת…ואת החלק המענין לא שטחת בפנינו כאן…מה היה תוכן המפגש האישי?? האם תשתפי אותנו? באמת מסקרן ובכלל שיחקת אותה על המפגש הזה…נראה כמו שסימנת לך יעדים ועמדת בהם…מעולה !
תודה על המידע הרב בתחילת המאמר ועל כל נושא הקארמה שאף אני מאמינה בו 🙂
משלבת המון הומור בכתיבה וזה כיף 🙂 והבנתי אותך כשכתבת שהיית כבר על סף דמעות כי יש להם מין כשרון כזה להוציא אותך מדעתך ולעשות ככה עם הראש מצד לצד כאילו כלום…המחר לא מחכה. מזל שאת מאמינה בקארמה 🙂
המשך מחר…
הודו