היי כתבה, אני חייבת לציין שלדעתי הסיטואציה המתוארת שונה אצל כל בחורה ובחורה.
מבחינת לטייל לבד, זו תלוי באופי הבבחורה. אך אני מאמינה שכל אחת יכולה. כשאני הגעתי להודו לראשונה הייתי בגפי, ויש לציין שבשבוע הראשון פחדתי מהצל של עצמי. ביום הראשון שלי במיין בזאר, אפילו בפעם הראשונה שיצאתי מהגסטאוס, אפילו בשניות הראשונות שלי בבזאר… איזה בחורון הודי רכוב על אופניים, שייתכן והוא סימפטי לחלוטין – עד כמה שמגוחך לציין זאת , תפס לי בחזה. אני חייבת לציין שבאותו רגע לא ידעתי אם לצחוק או לבכות. טוב, לבכות לא… סתם לא נעים להתחיל ככה עם הודו… אבל זה לא השאיר שום צלקת או שום רגש של סלידה כלפי הודו. אלו דברים שקורים, צריך פשוט לדעת להישמר… זה דבר שעם הזמן לומדים.
עכשיו אני כן רוצה לצייר את האופן שחלקנו מצטיירות בעבורם, בעבור ההודי. לפני כן אני אסתייג ואציין שלא מדובר בכל הישראליות. , אך ישנן רבות כאלה שיוצרות ראשם זנותי והן אפילו לא שמות לב לכך כי הן ככ מאסטוליות ושיכורות ועלאק רוחניות. בנות תישמרו על עצמכן, תכבדו את הגוף שלכן, תלמדו עם מי כן להתרועע ועם מי לא. לרגע של יהייה ספק – לא משנה איך הבחורה מתלבשת או מתנהגת לשום גבר אין את הזכות לגעת או לפגוע בבחורה. אך בנות כשאתן לא בטריטוריה שלכן אתן צריכות להיזהר יותר…. ונכון ההודים נפלאים… אך לא כולם! אני מתחננת אליכן… אתן עושות לעצמכן ולנו שם רע…. ובסופו של דבר אתן שתיפגעו. אני מדברת מתוך ניסיון אישי… ואני מכירה כמה סיפורים מאוד עצובים בנושא… ולפעמים נתקלתי בבחורות שהיו ככ מחוקות שלא היו מודעות לתרחישים השליליים סביבן…
ולא פחות חשוב מכך, בנות אנחנו לא בארץ שלנו שם, תכבדו את המקום… תכבדו את עצמכן התלבשו בצניעות… לא מתוך היותכן בחורות חסידות, אלא מתוך כבוד אל האחר ארצו ומנהגו!!!!
הודו