מאהה שיווהראטרי, או 'הערב הגדול של שיווה', הוא סיבה למסיבה ברחבי הודו. בגדול כל ירח מלא יש שיווהראטרי אבל פעם בשנה יש ערב מיוחד שבו, על פי האמונה, שיווה יחון כל אדם שיבצע את התפילות אליו מפשע, גם אם בטעות.
ישנם סיפורים רבים על למה חוגגים את החג הזה. הסיפור הרשמי הוא שזהו הלילה שבו ביצע שיווה את ריקוד הטאנְדַבָה הקוסמי בפעם הראשונה. הריקוד הוא באמצע מקור היצירה, השימור, וההרס בעולם. הסיפור שתוכלו לשמוע יותר בין האנשים ברחוב הוא שזה הלילה שבו שיווה ופרוואטי. בו פרוואטי שאלה מהו היום האהוב ביותר על שיווה והוא אמר לה שזהו הערב ה-14 של חודש פאלגוּן. הערב לרוב נע בין פברואר למרץ.
כפי שכבר אמרנו, ביום הזה שיווה יכול לחון מפשע כל אדם שיבצע את הטקסים שמהללים את שמו של שיווה. כל מה שצריך לעשות הוא לצום כל הלילה, להתפלל (גם לסת רועדת מקור תופס, על פי הסיפורים), לשטוף במים, ולפזר עלי ביל (עץ שקיים רק בהודו) על השיווה לינגם.
חלק נוסף ממה שעושים ההודים הוא לשטוף את עצמם בכל מקור מים ברחבי הודו, ללבוש בגדים נקיים, לסמן את מצחם בטְריפּוּנְדְרה (שלושת פסי האפר על המצח ומסמלים ידע, טוהר, וסגפנות), לשטוף כל שיווה לינגם שנמצא באזורם ובערב לשתות בהאנג לאסי. בוראנסי בערב השיווהראטרי הכהנים ההינדים מחלקים בהאנג לאסי ברחובות ותושבי העיר מקיפים את העיר, 44 ק"מ, כשהם תחת השפעת המשקה.
