אושרית את הגעת למרות המשמרת ! וזה עשה את כל ההבדל…
ערב הודו מס’ 6 (ו-6 וכפולותיו הלוא הם מספר המזל שלי) – היה האינטימי ביותר מבין ערבי הודו עד כה.. ואם במספרים עסקינן הרי שהיו 14 אנשים, והמסעדה היתה 24 רופי. ואפילו – לא היה שולחן פנוי בשבילנו… נקטנו בשיטת הכיבוש ההדרגתי, והשתלטנו על לא פחות מ-3 שולחנות צמודים – מה שהתברר כיותר מדי מקום לחבורתנו הקטנה.. בסופו של דבר מלכת הערב האמיתית התגלתה במלוא הדרה.
מיכל בניה המופלאה, אם הייתם שומעים את הסיפורים המרתקים שלה – לא הייתם מאמינים.. מיכלי איזה כושר סיפור יצא ממך איזו השראה.. כולנו התקבצנו בסוף מסביב לשולחן אחד…
חוץ מזה העשרתי את עצמי באלבומי התמונות ומידע על איי אנדמן בהם לא הייתי מעולם.. והסיפורים של מיכל.. אמרתי ?
אז תודה לכל מי שבא.. היה ממש נחמד.. ובכלל אנחנו צריכים לשבת מדי פעם במסעדת 24 רופי.. והפעם המנה הנוספת שלהם, זאת שעושה את ההבדל בין טאלי רגיל לטאלי מיוחד, היתה… במיה.. אהובתי… תמיד תזכירי לי את סיני